אהבה בילתי אפשרית פרק 28-עם וואן דירקשן

~נקודת מבט זאיין~
"קורל?…"שאלתי לא מאמין
"זאייין…"מלמלה לא יודעת מה להגיד,ניקול דחפה אותה אילי ולואי דחף אותי..גם כן אלא!
"הי"אמרתי וחיבקתי אותה,חום גופה עתף אותי וצמרמורת עטפה אותי.
"תשמע,אני לא רוצה שתהיה הרגשה לא טובה,אז כרגע אנחנו בסדר נכון?"שאלה
"בטח באבית"אמרתי,יואו כמה התגעגעתי למילה הזאתי
"סליחה,זה היה דחף כזה"התנצלתי
"לא משנה,התגעגעתי לזה"אמרה וחייכה…היא כזו מושלמת!
לפתע הגיעה אימי..
"זאיינוש…"אמרה ונישקה אותי בפיתאומיות,התנתקתי מימנה ישר אבל קורל לא הייתה שם.
~נקודת מבט קורל~
דיברנו והסכמנו שאנחנו בסדר והתחבקנו,היתה לי צמרמורת…
לפתע באה חברה של זאיין ונישקה אותו,מולי…
הרגשתי את כל הדם עולה לראש שלי וברחתי משם בריצה…
ניכנסתי לחדר האיפור של הלהקה ועדן רצה ישר אחרי…
"עדן,אני ציריכה להיות לבד כרגע"אמרתי לה
"קורל,היית כבר מספיק לבד"אמרה לי והייתי בהלם
"טוב,זה פשוט כאב לי כלכך ליראות אותם כך"אמרתי וקיווצתי עוד יותר את אגרופי…
"ועד עכשיו לא היה לך חבר?"שאלה
"כן"אמרתי
"נמקי והסבירי"ביקשה עדן
"ג'ימי,הוא עם שיער שחור גולש עם קוצים ועיניים ירוקות,הכרנו באחת ההופעות שהשתתפתי בהן..
יצאנו יומיים ואז ניפרדנו"אמרתי והשפלתי מבט
"למה?ולמה לא סיפרת לי?"
"סורי פשוט זה החזיק יומיים ולא רציתי כלכך לדבר עלכך,ניפרדנו בגלל שבטעות אחרי הנשיקה בימקום להגיד ג'ימי אני אןהבת אותך..אמרתי זאיין אני אוהבת אותך"אמרתי ועדן עמדה עם פה פעור…
"כן,אני מטומטמת"אמרתי
"לא,את מאוהבת…אתם באמת צריכים לחזור..הוא אוהב אותך!"אמרה וניערה אותי קלות
"די עדן,יש לו חברה"הזכרתי לה
"ואם הם היו ניפרדים,היית חוזרת איליו?"שאלה אותי במבט מוזר
"רוב הסיכויים שכן…אבל זה תלוי"אמרתי מהססת

"ידעתייי"צעקה עדן ואז הדלת נפתחה…
"תשאירי אותנו לבד"אמרה חברה של זאיין,מה היא רוצה?
~נקודת מבט זאיין~
"תרחקי מימני"אמרתי מרחיק אותה
"זאין?מה ישלך?"שאלה
"את עכשיו הפרעת לי באמצע משהוא חשוב!"אמרתי עצבני
"מי זאת שדיברת איתה?ולמה חשוב כלכך שזה יותר חשוב מחברה שלך?"שאלה
"זאת קורל,אם רצית לדעת…וכרגע לא יודע"עניתי והלכתי
"זאיין את בוגד בי איתה?"צעקה עלי
"לא,לדעתי ההפך"אמרתי והסתןבבתי כשאני טעון בעצבים,כולם הסתכלו עלינו.
"די זאין,סליחה..לא התקבנתי לקנות יותר מידי"אימי לפתע השתנתה והיא נישקה אותי..
"סולח?"שאלה
"כן,שנייה אני הולך לבנים"אמרתי והלכתי והיא הלכה לאן שהוא…לפתע שמעתי צעקות..
~נקודת מבט קורל~
"תקשיבי לי חמודה,את לא תיגנבי לי את זאיין,אז מעכשיו את לא מתקרבת איליו מובן?"אמרה לי בעיניים מאימות
"חמודה תגידי לאמא שלך,ואל תגידי לי מה לעשות אוקי?"אמרתי לה החוצפה,מה היא בכלל באה אילי
"אני יודעת שאת היית החברה הקודמת של זאין,אבל עכשיו אני החברה שלו..אז תשמרי מרחק!"ציוותה עלי
"אני וזאין כרגע ידידים,את לא תגידי לי אם להיות איתו או לא אוקי?"אמרתי מעוצבנת
"כן אני כן,אחרת…"אמרה
"אחרת מה?"שאלתי
"יחתיכת פוסטמה זונה"מלמלה וזהו זה עבר אצלי אצ הגבול.
הבוקס שלי פגע לה בפרצוף ואז בעטתי לה ברגל והיא נפלה אחורה וצרחה…
כל הבנים והבנות באו..גם הלהקת ריקוד!
"פעם הבאה אל תבואי לאיים עלי אוקי?"שאלתי
"קורל?למה רבתן?"שאל זאיין שהיה מופתע
"בגלל שדיברנו היא באה לאיים עלי"אמרתי
"אימיי בואי שנייה"אמק ומשך אותה הצידה.
"קורל,וואו היית גדולה מאיפה כל הביטחון הזה?"שאלה רום
"חחח,סתם משהוא שלמדתי מאבא"אמרתי
"קורל תלמדי אותי גם להרביץ,אני יכול להיות ג'קי צ'אן!"הכריז לואי…
"כן לואי כן!"אמר ליאם וסטר לו בלחי. והתפקענו מצחוק…
~נקודת מבט זאיין~
"אימי למה הלכת לקורל כדי לאיים עליה?"שאלתי אותה
"כי הייתם מאוד קרובים כשבאתי.."ענתה
"וזה ניראה כאילו אתה עדין אוהב אותה,למרות שאתה חבר שלי…שלא תתקרב אילך וזהו!"אמרה בקול מתנשא
"את לא תגידי לי אם מי לבדר ואם מי לא הבנת?"ממש התעצבנתי
"כן,אני חברה שלך!"אמרה
"לשעבר אולי,אימי אנחנו גמרנו"אמרתי לה,סופסוף ההזדמנות שחיכיתי לה…
היא התחילה לבכות..
"יואו אני יהרוג אותה!%@"צרחה כשהיא בוכה והתקדמה לעבר קורל אבל תפסתי אותה ליפני ואמרתי לאחד השומרים לקחת אותה למלון שאנחנו שוהיים בו…
חזרתי לאיפה שכולם היו עם חיוך
"מה ניפרדתם?"שאל הארי
"כן,היא סתם חשה את עצמה יותא מידי"אמרתי
"לכו תבינו…בלונדות"אמרה עדן
"רגע יש בעיה עם בלונד?"שאלו ניקול ונייל ביחד וצחקנו…
דיברנו עד לחזרה…
קורל השתפרה ממש בריקוד,אני עכשיו יכול להתקרב אילייה.
החזרה נערכה כ4 שעות ורובה הייתה צחוקים ושטיות..
"זהו…אתם עכשיו חוזרים למלון"אמר אחת המפיקים
"זאיין אנחנו מארגנים לקורל מסיבת הפתעה לקורל ו…."סיפרה לי ניקול מה הולכים לעשות.
~נקודת מבט קורל~
"קורל אולי תבואי איתנו?"שאלה אותי רום
"אני לא יכולה שני באה היום לבית שלי ושל אבא"אמרתי לה
"מה?שני?אני רוצההה ליראות אותה ובימיוחד את הפאי גזר שלה"צרח לואי
"ואת האוכל שלה"אמר נייל
"וגם רוב התמונות שהצתלמנו אצלה"הזכיר הארי…
"אוקי אז רוצים לבוא אילי?"שאלתי למרות שהמצב ביני לבין זאיין הוא עדין..
הסכמתי והם באו אילי לבית…
הגענו לבית שלי,אבא היה כניראה בהכנות ליפני ההופעה…
לפתע נייל קפף ואמר:"עד ששני באה אמת או חובה"…
ההמשך יבוא…