אהבה ממבט ראשון (פרק 2)

" רוצי להחליף בגדים, אני יראה כמה כסף יש לנו בשביל מונית"
"בסדר" היא צעקה לי.
למזלי היתה לי בקופת החיסכון עוד 100$ .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
המונית כבר הגיעה ואנחנו בדרך ל"בריכת הסולטן" שבירושלים.
נסענו ונסענו ויולי כל הזמן חפרה על כמה שהיא הולכת להנות ועל כמה שלא נגיע בזמן, ולפעמים בכתה ולפעמים צחקה- בקיצור , זאת הייתה נסיעה משוגעת!!!
עכשיו 19:58 שתי דקות לפני שההופעה מתחילה.
ראיתי איזה מונית ארוכה שחורה כזאת נכנסת למאחורי הקלעים. הייתי בטוחה שהם בפנים.
צעקתי ליולי" רוצי!! אנחנו מאחרות" והתחלנו לרוץ.
הגענו שנייה לפני שהשומר סגר את השערים שתיינו צעקנו לו," חכה!!!!!"
השומר המובהל עצר וחיכה.
הבאנו לו את הכרטיסים, והוא הסתכל עליינו במבט מהרהר, ו…….

~~~~~
שנה לפני:
היום אני בת 17. החלטתי לעשות משהו נועז.
הברזתי מהעבודה והלכתי לנסות את מזלי בתחום אחר. תחום שגורם לי להיות קרובה לאבא שלי. תחום המוסיקה.
הלכתי ברגל לפארק והשארתי את יולי בבית לבד.
התחלתי לשיר את השיר "Cry me a river" פתאום מלא אנשים התקבצו סביבי וכל כך נהנתי.ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, אבל לא הייתה לי האפשרות.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהייתי כל כך מאושרת מאז אובדן אבי.
הוא תמיד אמר לי שיש ליאת הכישרון במוסיקה .אבל אף פעם לא האמנתי לו. אבל עכשיו אני יודעת שהוא צדק.

~~~~~~~~~~
בחזרה לקטע הקודם:
לרגע חשבתי שהשומר לא ייתן לנו להכנס אבל בסוף הוא חייך ואמר " תהנו מהמופע"
ישבנו במקומות הכי רחוקים שיש. אמרתי ליולי שאני רוצה ללכת למקום שיהיה לי יותר נחמד שם.
ראיתי שלייד הכניסה דיי קרוב לבמה יש בימה כזאת שאוכל לשבת ולחשוב .
עמדתי בפינה שמצאתי ואז ראיתי את הפנים שלהם- זאיין,לואי,ליאם,נייל את האחרון לא ממש זיהיתי ולא כל כך ראיתי את הפנים שלו,גם לא הכרתי כל כך את הבנים אז לא זכרתי איך האחרון נראה או אייך קוראים לו, אבל שני דברים ידעתי כמעט בבירור: הראשון- הוא שר מהמם, בחיים שלי לא שמעתי קול כזה, והדבר השני – שהמבט שלו מופנה לכיווני, לא ראיתי את פניו אבל אני יכולה כמעט להשבע שהוא הסתכל לכיווני.

ההופעה הסתיימה וירד שלג אז אני ויולי הלכנו לבית קפה קרוב לאיפה שההופעה הייתה.
ראינו מבחוץ כמה אנשים עומדים. לא עיניין אותי למה הם שם- רק עיניין אותי שיולי ואני לא נקפא מקור.
הייתי חייבת לשירותים אז אמרתי ליולי והלכתי…
לא היו שירותים בנים בנותאז נכנסתי לדבר הראשון שראיתי. כשיצאתי ראיתי שיש עוד תור ארוך מאחורי ובקצה שלו עמד נער- בערך בגילי, אולי גדול יותר בשנה או שתיים.
היו לו את העיניים הכי יפות שמישהו יכול לדמיין והשיער- השיער המושלם שלו.
" היי" הוא אמר
"היי" אמרתי בחזרה- קצת מסמיקה
" איך קוראים לך?" שאל
"ליליאן, ולך?"