אהוב ליבי…פרק 5 (סיפור על וואן דיירקשן!!!!!)

"בואי אני אראה לך את החדר שלך" אמר נייל ומשך אותי בחוזקה למדרגות.
הגענו לקומה השנייה ואז הוא עצר.
"ווואוו כמה קומות יש בבית הזה לעזאזל??"שאלתי.
"4 בעצם 5, יש את הקומה הראשונה שיש בה:סלון + מטבח + שירותים.,את הקומה השנייה שיש בה: את החדרים שלנו ועוד חדר אורחים אחד +שירותים + אמבטיה + מקלחת, את הקומה השלישית שיש בה מן חדר ישיבה +שני חדרי אורחים +אמבטיה + מרפסת ענקית שיש בה בריכה שיכולה להיות גם בריכה מחוממת + ג'קוזי, יש את הקומה הרביעית שהיא חדר כושר אישי שלנו ואחרון חביב יש את המרתף, שהוא סוג של קומה חמישים רק מתחת לאדמה.."הסביר.
"ווווואוווו" אמרתי,," מאיפה כל הכסף???"
"אנחנו מפורסמים שכחת?" אמר צוחק.
"וואלה" אמרתי וגירדתי בראשי.
אוףףף באליי גם להיות עשירה.
"טוב בואי אני אראה לך את החדר שלך,את תהיי בקומה שנייה איתנו.." אמר.
"אוקיי" עניתי והלכתי אחריו.
הוא פתח את הדלת.."ווואוווו" עמדתי לבכות!!!! החדר היה מדהים!
"אתה רוצה להגיד לי שזה אמור להיות חדר אורחים???"שאלתי בתדהמה.
"אממ…כן..מה זה קטן מידי..?"שאל לא מבין.
"אתה רציני??זה ענק!" אמרתי.
חדר מדהים,וילונות לבנים חלון מרהיב המשקיף לים, רצפת פרקט, מיטה זוגית יפה עם מצעים סגלגלים ומלא כריות , שידות קטנות ומנורות לילה קטנטנות מכל צד של המיטה, פלזמה ענקית מול המיטה .. ספריה ומעלייה לפטופ לבן, וארון לבן וגדול בצד החדר, החדר היה פשוט מדהים ומתאים בדיוק בשבילי..
"תגיד אתם ידעתם שאני אבוא או משהו כזה..החדר הזה מדהים!" אמרתי לו.
הוא צחק, "אני שמח שאהבת" אמר בחיוך ואני קפצתי עליו בחיבוק, עכשיו הוא עוד יותר צחק והחזיק לי גם הוא חיבוק.
"תודה נייל,אתם מדהימים!"לחשתי לו.
"בבקשה ילדונת.." אמר לי והתנתקתי ממנו.
"טוב אני חושב שתלכי לישון ו..אממ..ניפגש מחר,אוקיי?"שאל.
"בטח,תודה.."אמרתי וסגרתי את הדלת.
רציתי לצרוחחחחח!!!! זה חלום??? וגם אם זה חלוםםם!! אני לא רוצה להתעורר ממנו אף פעם!
נכנסתי למיטה הנעימה והרכה כלכך וישר נרדמתי..
"בווקררר טוווב!!!!!" צעקוו לי הבנים והקפיצו אותי.
"אתם משוגעיים!!??" שאלתי אותם.
"קומיי ילדונת,יש לך יום עמוס מאוד היום" אמר לי זאיין.
"למה אתם קוראים לי ילדונת??"שאלתי צוחקת.
"כי..את ילדונת" ענה ליאם.
"אני לא! אני בת שבע עשרה!" אמרתי בעצבים.
הבנים צחקו, "רואה,לדוגמה עכשיו התנהגת כמו ילדונת " אמר לואי.
צחקתי…טוב נוו..נאשר את הכינוייי…
"בואיי הכנו לך ארוחת בוקר"אמר נייל.
זאיין הביא לי מברשת שיניים חדשה ואחריי שצחצחתי ירדתי לקומה הראשונה.
ליאם ישב בסלון ודיבר בפלאפון עם מישהו בעודו כותב על דף משהו.
"אוקיי,אז לבוא בחמש?טוב..תודה רבה גבירתי" אמר לה וניתק.
"עם מי ליאם מדבר?"שאלתי את זאיין שבדיוק יצא מהמטבח.
"הוא דיבר עם התיכון שאליו את נרשמת" הסביר.
"אוקיי דיברתי עם המזכירה,והיא אמרה שאנחנו יכולים לבוא לרשום אותה היום בחמש אחר הצהריים וכבר מחר היא תוכל להתחיל ללמוד." אמר ליאם.
"ייאיי" אמרתי בציניות והם צחקו.
"היי זה לא כזה נורא,עוד שנתיים את גומרת," אמר זאיין .
"זה סיוטט!! שונאת בית ספר!" אמרתי.
"אוככ בית ספר,איזה ישן זה" אמר לואי בחולמניות כשיצא מהמטבח.
"ישן? בן כמה אתה ?? מאתיים?" שאלתי.
"אחחממ אחחממ… אני רק בן 22" אמר.
צחקתי, "אוככ זה לא פייר שכבר גמרתם ללמוד,איזה כיף לכם!!" אמרתי.
"היי! אני עד שנה שעברה הייתי בבצפר! את יודעת איזה סיוט זה?! שהם כאן נשארים בבית ורק אני צריך לקום בשבע בבוקר!!!" אמר הארי שבדיוק ירד במדרגות.
"הארי,את בן 19??"שאלה.
"אכן ^^ " ענה.
"ובני כמה אתם?"שאלתי את זאיין וליאם
"20" ענו ביחד.
"גם אני!" צעק נייל מהמטבח.
"טוב בואו נאכל אני גווע!!" אמר לואי.
הלכנו למטבח, חביתות ,גבינות,ירקות, פאנקייקים ,דגנים, צנימים ווואוו…
"אתם לא נורמלים!" אמרתי.
"ידוע" אמר ליאם והתחלנו לאכול , האוכל היה מעולה!!
"אני רוצה להבין משהו, אתם מפורסמים וכל מעולם מכיר אותכם, מה עם סיבוב הופעות?" שאלתי.
"בקיץ,עכשיו אנחנו נחים" אמר לואי.
"את תבואי איתנו,כן?" שאל זאיין.
"אממ.. אין לי מושג, אני רוצה למצוא עבודה ולהרוויח כסף כדי לקנות לי דירה משל עצמי.."הסברתי.
"מה???"שאלו ביחד.
"אין מצב,את נשארת איתנו!" אמר הארי וכולם הסכימו איתו.
"לא חושבת,אתם לא חייבים לי כלום. אני סתם..לא קשורה כזה.." אמרתי.
"את רצינית?!?!?!?" שאל זאיין, "אם תמצאי עבודה, אני אדאג לזה שיפטרו אותך" צחק ואכל מהסלט.
"ג'סיקה אנחנו רציניים, את לא עוזבת, את נשארת איתנו" אמר לואי, אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שלואי דיבר ברצינות מאז שבאתי.
"א..אני לא יודעת.." אמרתי.
"את יודעת טוב מאוד, את נשארת כאן,וכאן נגמר הסיפור!" קבע זאיין,