אהוב ליבי…פרק 9 (סיפור על וואן דיירקשן!!!!!)

התחלנו לנסוע ואחריי חמש דקות זאיין עצר את הרכב וחנה.
"למה חנית כאן?" שאלתי.
"אמרתי לך.. את צריכה פלאפון חדש..מה חשבת שניתן לך להיות בלי פלאפון?" שאל זאיין.
"תאמת שלא ממש אכפת לי מהפלאפון" אמרתי.
"לי אכפת שיהיה לך פלאפון.
"אבל באמת שאני לא רוצה" אמרתי.
"אל תתווכחי איתי, את באה!" אמר ומשך אותי מהאוטו.
"אוקיי אני באה." אמרתי נגררת אחריו..
"איזה פלאפון את רוצה?" שאל אותי.
"פלאפון פשוט,לא משהו מיוחד"
"למה לא משהו מיוחד? את מיוחדת מגיע לך משהו מיוחד" התערב ליאם וחיבק אותי.
"הוו ליאם" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
זאיין הסתכל עליינו מהצד.
"בוא זאיין, גם לך מגיע חיבוק" אמרתי לו והוא חייך ונתן לי חיבוק מוחץ.
"זאיין, אוויר" אמרתי נמחצת.
"את חלשה"
"אני לא חלשה, זה אתה מלא שרירים"
"או שאת חלשה"
"אני לא"
"חחח טוב את לא"
"יופי"
"עכשיו בואי נקנה לך איזה אייפון" אמר צוחק ואני אחריו.
נכנסנו והעקשנים האלה קנו לי אייפון חמש בלי שבכלל הסכמתי… {אייפון עולה מלא, כבר עליתי להם יותר מידיי}
"אני לא רציתי אייפון" צעקתי עליהם באוטו.
"לא שואלים אותך" אמרו ביחד.
"חהחה" אמרתי.
"אני לא מבין אותך? מי כועס על זה שקונים לו אייפון?" שאל זאיין והתחיל לנסוע.
"אני, אתם כבר ביזבבתם עליי יותר מידיי!" אמרתי כועסת.
"את חלק מאיתנו, גם חייה איתנו.. מגיע לך לחיות כמונו" אמר בחיוך.
"אני לא רגילה לזה.."
"אז תתרגלי, מעכשיו את איתנו"

"ג'סיקההההה!!!!" צעקו לי זאיין, ליאם,נייל,לואי והארי באוזניים וקפצו עליי .
"אתם לא נורמלים! תנו לי לישון" אמרתי וכיסיתי את ראשי עם השמיכה.
"אוו לא לא , ממש לא, את קמה עכשיו" אמר לואי והוריד מעליי את השמיכה.
"לווואיי" צרחתי אך הוא רץ למטה עם השמיכה הנעימה שלי והתחלתי לרוץ אחריו במורד המדרגות [למרות שאפילו מעלית יש להם בבית!!]
הבנים ירדו אחרינו צוחקים.
"לואי התוכנית שלך עבדה, היא קמה" אמר הארי צוחק.
"תוכנית?!?!?!" צרחתי.
"כן, תוכנית כדי שתקומי מהר" אמר לואי.
"יש לך היום בצפר.. לכי תתארגני" אמר זאיין בחיוך וסימן לי לעלות למעלה.
"אוקיי אוקיי" אמרתי ועליתי [חח כןכן …הפעם במעלית]
התארגנתי בזריזות וירדתי למטה.. הבנים כבר הכינו ארוחת בוקר , ארוחת בוקר גדולה במיוחד.
"נוו ג'ס, מתרגשת??" שאל אותי נייל .
"לא ממש" שיקרתי.. הייתי לחוצה טיפה.
"שטויות.. אין אחד שלא מתרגש ללכת ללימודים" אמר.
הבנים צחקו מעט.
"אין אחד שמתרגש ללכת ללימודים" אמר לו זאיין ושוב צחקנו.
"אנחנו יכולים לקחת אותך, להכיר מפורסמים עושה תדמית ראשונית טובה בבית ספר חדש" אמר נייל בקריצה.
צחקתי קצת..
"אני חושבת שאני אוותר" אמרתי.
ובדיוק ג'קי הנהג הנחמד נכנס בדלת כבן בית בבית הבנים…