אותם הטעויות (1D)- הקדמה

היי, קוראים לי שחף.
אתם בטח שואלים את עצמכם, למה לעזאזל אני קורא/ת את זה, מה הנערה הזו רוצה ממני בכלל?
אז תנו לי להסביר מה אתם קוראים בכלל..
אתם קוראים את סיפור החיים שלי..
אמנם לא את כולו, אבל הוא מתחיל בתקופה די מוקדמת בחיים שלי..
הוא מתחיל בשנת 2014.. נכון שזה כל כך מזמן?
הייתי אז בת 20 בסך הכל, בדיוק עברתי ללונדון.
כן, עזרו לי הרבה, אני די מפונקת, אבל זו הפעם הראשונה שגרתי מחוץ לבית.
ובכלל, זו ארץ חדשה.. שינוי גדול בשביל בחורה שבדיוק סיימה צבא, והחליטה ללמוד באוניברסיטה בלונדון..
את הלימודים באוניברסיטה, שהיא כמובן הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, אני אתחיל רק בעוד מספר חודשים, אחרי הכל, רק התחיל הקיץ..

הזכרתי מקודם שעזרו לי, אבל לא הזכרתי מי.. עברתי ללונדון עם החברה הכי טובה שלי, מיה.
מיה קטנה ממני בשנה, ולא היא לא שירתה בצבא.. היא לא יכולה.. למיה יש אפילפסיה.. זה לא מפריע לה ברוב הזמן, והיא מתפקדת כרגיל, אבל לא מוכנים לתת לה לשרת בצבא, לכן היא מעבירה שנתיים של שירות ותרומה לקהילה.. שנה שעברה היא התנדבה בבית הספר שאחותי הקטנה לומדת בו, והשנה, היא הולכת להדריך בני נוער יהודים, כאן בלונדון.

שתינו מגשימות את החלום הגדול שלנו מילדות, ועוברות לעיר שחלמנו עליה.
ואם כל זה לא מספיק- אנחנו חולקות את זה עם עוד שלוש חברות שלנו!!

אף פעם לא גרתי לבד, ואני לא מתכוונת להתחיל לגור עכשיו..
מיה ואני גרות עם קים, ג'ניפר, וסופיה, החברות הבריטיות הכי טובות שלנו..
קים היא ישראלית שעברה לאנגליה בגיל 8, והיום היא כבר בת 21.. היא לומדת באוניברסיטת מנצ'סטר, אבל כרגע זו חופשת הקיץ, והיא חזרה ללונדון כדי להנות קצת, ולהתרחק מהלימודים..
ג'ניפר וסופיה הן החברות הכי טובות.. אני וג'ני נפגשנו בביקור הראשון שלי בלונדון, ושמרנו מאז על קשר.. הייתי בת 14 וג'ני בת 16 כשנפגשנו לראשונה, באמצע פרימארק ברחוב אוקספורד.. שתינו משכנו את אותה השמלה, שנשארה אחרונה על הקולב..
מאז אנחנו חברות מאוד טובות, והיא ממש כמו האחות הגדולה שאין לי.. סופיה, היחידה מבין הבנות שבגילי.. יש לנו יום הולדת בהפרש של יומיים, לטובתה.. את סופיה לא הכרתי אישית עד לרגע שהגעתי ללונדון, אבל כמובן ששמעתי עליה וראיתי אותה המון פעמים.. בסקייפ עם ג'ני, בשיחות טלפון, אבל הכי הרבה פעמים- במדורי רכילות.. אתם אולי תכירו אותה.. סופיה סמית'.. היא דוגמנית, והחבר שלה הוא ליאם פיין..
כן כן, ליאם פיין מוואן דיירקשן..

אם כבר מדברים על וואן דיירקשן- סופיה סידרה לנו כרטיסים להופעה, בדיוק בעוד שלושה ימים מהיום.. זה הולך להיות מדהים..
כל הבנות מעריצות של וואן דיירקשן, אבל אצלי זו אובססיה.. אני אוהבת אותם מאז שהייתי בת 16, ובתקופה מסויימת- הם היו כל החיים שלי..

אני מתרגשת לראות אותם, לפגוש אותם, להגיד להם תודה על הכל,
אני מקווה שיהיה מדהים..

——-

"שחף? את באה?"
"כן ג'ני רק רגע, תני לי להתלבש!!" צעקתי אל חברתי שדפקה בכל חוזקה על דלת חדרי..
"מה הלחץ שלך בכל מקרה? בסך הכל ארוחת בוקר.." אמרתי מסיימת להתארגן ( http://www.polyvore.com/cgi/set?id=133265938 ), שורכת את נעליי ויוצאת מהחדר.
"ארוחת בוקר ראשונה של כולנו ביחד, כבר כמעט שבוע שאת ישנה עד מאוחר ואת לא באה לארוחת בוקר עם כולנו!!" ג'ני קפצה מהתרגשות, מכה אותי קלות על כתפי בהיעלבות מפוברקת על ציחקוקיי..
"אוקיי אוקיי.. אל תהרגי אותי עם התרגשות הזאת.. חוץ מזה, יש לי הרגשה שיקרה משהו טוב היום.." חייכתי אליה, שנינו יוצאות מהדירה, קים, סופיה, ומיה כבר בחוץ מחכות לנו..

"וואו זה טעים.." מלמלתי בפה מלא אוכל..
"באמת מאוד טעים" מיה ציחקקה, פיה מלא בקוראסון..
"כן, ואז.. כן במסיבה של ה– שיט שחף סליחה!!" סופיה דיברה, מנופפת מעט בידיה שהפילו את המשקה שלה עליי..
"זה בסדר סופ.. אני אלך לנקות את זה.." ציחקקתי מחייכת אליה, "בסך הכל קצת סודה.. מזל שזה לא היה קפה.." מיה הוסיפה מצחקקת..
קמתי מהשולחן והלכתי לכיוון השירותים, נתקלת בבחור גבוה. טוב נו, הוא לא היה כזה גבוה, אני פשוט נמוכה.. העולם גדול כשאת 1.55..
"שיט סליחה.. אני לא יודעת מה יש לי היום אני כ– אה.. אתה נייל.." עצרתי באמצע דבריי, מסתכלת ומזהה את פניו של הזר שנתקעתי בו..

"זה בסדר.. גם אני לא משהו היום.. ואת כבר יודעת את השם שלי, אז מה את אומרת שנהיה שווים ותגידי לי את שלך?" הוא חייך אליי, בוחן את המראה שלי..
"שחף.. אממ.. וואו, היו לי עוד יומיים להכין את מה שרציתי להגיד לכם בהופעה.. וואו.. אתה אמיתי.." אמרתי בעיניים פעורות, מניחה ידי על חזהו, כשקול צחוק בוקע ממנו..
"את אמורה לבוא ראות אותנו בהופעה? חשבת על איך מישהו מאיתנו ישמע משהו? 50,000 אנשים צורחים כנראה יגברו על קטנטונת כמוך.." הוא צחקק..
"אממ.. חברה סידרה לי כרטיס למאחורי הקלעים?" אמרתי מסמיקה..
"מאחורי הקלעים? אנחנו לא מוכרים כר- אהה.. את חברה של סופיה נכון? ליאם אמר משהו על זה שחברות שלה באות ולהתנהג יפה.. סופיה פה? אני חייב להגיד לה שלום.." הוא התחיל ואז שינה את דבריו, ממשיך בקצב מהיר בדיבור..
"כן, היא שם.." אמרתי מצביעה לעבר השולחן שלנו..
"אוקיי אז בואי נעזור לך לנקות את עצמך ונלך להגיד שלום לחברות שלך.." הוא אמר, מניח את ידו על גבי ונותן לי דחיפה קלה לעבר השירותים..
" אני מחכה לך כאן.. " הוא חייך כשהגענו אל היעד..

"פאק.." מלמלתי לעצמי כשהדלת נסגרה..
"בדיוק המזל שלי.. להיתקל בנייל כשאני כולי רטובה ורק עם מסקרה ושפתון נגד יובש.. "
מלמלתי מנגבת את עצמי, מסדרת את השיער שיראה קצת יותר טוב..
"הו יופי, חשבתי שטבעת שם כבר.. מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" נייל צחק כשיצאתי..
"הסודה שסופיה שפכה עליי לא רצתה להתייבש בקלות כל כך.. " מלמלתי מתקדמת לעבר השולחן שלי..
הוא בא אחרי, בלי להוסיף עוד מילה, והתיישבתי במקומי נבוכה, מה שגרם לבנות להרים את ראשן ולסופיה לקום במהירות ולחבק את האירי שעמד מאחוריי..

"ניילר!! מה אתה עושה פה?" סופיה ציחקקה מחבקת אותו, מתיישבת בחזרה במקומה עם חיוך.
"באתי לאכול משהו לפני הסאונדצ'ק, ונתקעתי בקטנטונת הזו פה.. סופ חשבתי שאת לא שופכת יותר שתיה על אנשים אחרי מה שהיה בפאנקי בודהה בפעם האחרונה.." הוא צחק והסמקתי יותר, מתגמדת אל תוך הכיסא עוד יותר..
"זו הייתה טעות.. דיברתי על שבוע שעבר, ועפה לי היד.. שחף קיבלה את ההשלכות על עצמה.." היא חייכה..
הם המשיכו לדבר, שאר הבנות הציגו את עצמן והשיחה גלשה, בעוד שאני העסקתי את עצמי בלאכול את הסלט שלי..
"אוי שיט, אני חייב לרוץ אני אאחר לסאונדצ'ק.. נתראה בעוד ימיים בנות.." הוא חייך אל כולן, ואז התכופף ולחש לי באוזן

"אני אחכה לך קטנטונת.."..