איך זה קרה?.. 1D פרק 2

אמשיך רק עם 3 תגובות לפחות, אני לא רוצה להשקיע סתם, אני רוצה לראות שיש הצדקה להשקעה שלי… תודה לקוראות שהגיבו :)
ֿפרק 2:
שעון מעורר 11:00

אחחח אין דבר טוב יותר מלישון, כמה שאני צריכה את זה לפני היום המתיש הזה.
ב12:00 בדיוק כמו שעון אליסון מופיעה בפתח הבית שלי… חח איך היא מתרגשת זה לא נורמלי
״אלכסהההההההההההה נחשי מי באה״

״די לצעוק״ צחקתי ונתתי לה מכה קטנה
יצאנו לאוקספורד לקנות לילדה המתלהבת בגדים ל״יום הכי
מושלם בעולם״ כמו שהיא קוראת לו.
קנינו לה חצאית שחורה קצרה, חולצת בטן לבנה ונעלי עקב, איך היא הולכת להופעה תגידו לי?
כנראה שהם עד כדי כך לא טובים שההופעה שלהם לא גורמת לכולם לרקוד ולקפוץ כמו ההופעות רוק שאני הולכת אליהם, אבל זאת אליסון, אי אפשר לדעת איתה, בשביל להראות טוב בעינהם היא גם תרוץ 2 קילומטר עם עקבים של 15 סנטימטר.
אני לעומתה, הלכתי לקנות לי עוד דיסקים, משהו שאף פעם לא ימאס לי לקנות, וקניתי וואנס קטיפה אדומות ושורט חדש בטופשופ.
כמובן שהיא הכריחה אותי לבוא שעתיים לפני המופע שאני אעזור לה לבחור לק שיתאים לבגדים ואעשה לה בייביליס בקצוות שיערה השטני ואאפר אותה.
אני, בתור מחאה להופעה השטותית הזו, לבשתי סווצ׳ר של ארקטיק מאנקיז, הלהקה האהובה עליי שבנוסף ליצירת מוזיקה מדהימה ידועה בכך שירדה בטקס הפרסים הבריטי הקודם על וואן דירקשן, לבשתי את השורט החדש שקניתי היום, לקחתי חולצה מכופתרת משובצת בצבעים אדום שחור וקשרתי על מותניי, ואת הוואנס החדשות שלי.
איך שנכנסתי לבית של אליסון נשמעה צעקה

״מה. את. חושבת. שאת. עושההההההההה״ 

״מה? לא יפה?״ שאלתי אותה בקושי רב להוציא מילים מרב הצחוק אחרי התגובה המוגזמת של אליסון

״אוףףף את כלכך מעייפת אותי.. טוב אין זמן להתעסק איתך, עדיף שתלבשי משהו כזה וכל תשומת הלב תלך רק אליי״ אמרה בחיוך ועיניים נוצצות

״עדיין לא מבינה מה כל ההתלהבות שלך בנוגע ללהקת בנים הסתמית הזו״ אמרתי


בשעה שמונה וחצי נכנסנו לאולם, 

״איכסססס מה זה למה הן לובשות חולצות עם תמונות שלהם?״ אמרתי לאליסון

״לזה קוראים מעריצות עם טעם טוב במוזיקה, תלמדי אלכסה!״ אמרה לי

״כן בטח, טעם טוב במוזיקה..״ לחשתי

״טוב אני מזהה שם כמה חברות מהמועדון מעריצים, אני הולכת להגיד להן שלום, אל תזוזי!!!״ אמרה לי אליסון ונעלמה בין כל קהל המוזרות המטורפות

״לאן יש לי עוד ללכת?!?!?!״ צעקתי אך היא כבר נעלמה

בזמן הזה עבר מוכר והציע לי לקנות פוסטר שלהם, ואני מצידי צחקתי לו בפרצוף ודפקתי לו נאום על כך שמתי שתבוא לפה להקה נורמלית, אולי אז אקנה ממנו פוסטר, אולי קצת הגזמתי בתגובה שלי….
הרגשתי לא נעים אז קראתי לו שוב וקניתי ממנו, גם שימחתי אותו וגם אביא את זה לאליסון מתנה, סבבה.
בנתיים הסתכלתי על הפוסטר, פעם ראשונה אני חושבת שאני רואה איך הם נראים, להקת בנים טיפוסית, בלונדיני אחד, מתולתל אחד, אחד שנראה קצת באד בוי כזה, ועוד שניים, אחד מהם היה נראה דווקא די טוב, טוב מה אני מקשקשת, בחורים שטחיים שבטח שרים רק על בחורות יפות ושירי אהבה סתמיים

״דקה אני משאירה אותך לבד ואת כבר קונה פוסטר שלהם, מי שכנע אותך?!?!״ צעקה אליסון


״לא.. סתם.. המוכר… אני….:״ ניסיתי להסביר

״מוכר?? מוכר שכנע אותך לאהוב משהו שאני כבר שנים מנסה? מי זה תגידי לי שאני אלך להביא לו חיבוק!!״ התרגשה ואמרה בספק ציניות 

״תרגעי!! קניתי אותו בשבילך, אף אחד אפילו לא מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה תשכנע אותי לאהוב את חמישיית הדביליים האלו!״
״
נחיה ונראה…״ אמרה אליסון
התיישבנו וחיכינו שההופעה תתחיל, בנתיים אליסון עשתה לי שיעור קצר על הבנים, השמות שלהם, אם יש להם חברה או לא, את רב השמות ידעתי אבל לא ידעתי לקשר בין השם לפרצוף.. עכשיו אחרי החפירות של אליסון נהייתי מומחית, יש את הארי המתולתל, את זאיין, את נייל הבלונדי, את לואי ואת ליאם, שמתוכם היה נראה הנורמלי ביותר, וגם החתיך ביותר…. סיפרה על התחביבים שלו, אמרה שהוא אוהב לבשל, לשחק כדורסל, יש לנו קצת תחומי עניין משותפים, טוב אלכסה צאי מזה, כולה בחור בלהקת בנים מטומטמת, אמרתי לעצמי.

נגמרה ההופעה, אליסון נשארה חסרת נשימה, לא הבנתי את ההתלהבות, הם היו בסדר, לא יותר מזה, אבל לא גרועים כמו שחשבתי, הם שרו יפה, חבל שדווקא את שירי הפופ השטחיים האלו.
המפיק קרא לזוכים לעלות לכניסה למאחורי הקלעים, שמעתי את הלב של אליסון דופק כלכך מהר, אני חושבת שכל האולם שמע בעצם….

״אליסון, תרגעי… תנשמי עמוק ותספרי עד 10, קדימה ביחד איתי״ אמרתי ברוגע מזוייף, צוחקת על תגובתה המוגזמת

״אויש שתקי, לא כל יום את פוגשת את האיידולים שלך, במיוחד את נייל, הוא הפייבוריט שלי את יודעת״

אם הייתי מעריצה שלהם הפייבוריט שלי היה דווקא הארי או ליאם, בעצם רק ליאם, אבל אני לא אז זה לא משנה, אלכסה צאי מזה, את צריכה הרבה יותר מהופעה כדי שתשנה את דעתך, ניסיתי לשכנע את עצמי
 ללא הצלחה מרובה..
נכנסנו אל מאחוריי הקלעים, היינו 10 בנות, חוץ ממני ומאליסון כולן נראו כמו חולות נפש עם כל פריט ביגוד אפשרי שקשור אליהם, הם התחבקו איתם והצטלמו איתם והודו להם שהם באו, דווקא חמודים, אני אוהבת שהם לא מתנשאים מעל המעריצים ומתייחסים אליהם יפה, הם יודעים שבלעדיהן הם לא היו כאן היום.
אחך שאני ואליסון נכנסנו העיניים שלהם התרוממו אלינו, בהו בנו, כנראה היינו נוף זר מכלך המעריצות השרופות פה, איכשהו הרגשתי שהעיניים בעיקר עליי, טוב אני באמת לא נראית שייכת לכאן, נראית כאילו זרקו אותי מהופעת רוק, כולי לובשת שחור ובורדו, חולצה של ארקטיק מאנקיז, אפשר להבין את כל הבהייה, מיד כל הבנים עזבו את המעריצות הפסיכיות ובאו אלינו

״אז…. מה תרצי" פנה הארי אל אליסון
חתימה? תמונה? חיבוק? נשיקה? אני פתוח להצעות״ אמר וחייך חיוך שובב

אליסון בהתה בהם, בערך דקה
״אליסון….אליסון!!, תתעוררי!״ ניסיתי להוציא אותה מההלם
״אז…. אני מניח שאת באת לפנ כי מישהי הכריחה אותך״ אמר לי ליאם וסימן עם הראש על אליסון

״אממ כן.״ אמרתי, התחלתי לדבר קצת בחוסר ביטחון

״גם אני אוהבת אותם את יודעת?״ אמרה והסתכל לי על החולצה

״את ארקטיק מאנקיז? אתה? באמת? אמרתי בזלזול והרמתי גבה

״כןכן למה את לא מאמינה? זה שאני כוכב מפורסם בעצמי זה לא אומר שאני לא מעריץ אחרים״ אמר לי וצחק

״לא הופתעת בגלל זה, הופתעתי כי אתה זמר פופ ששר יחד עם להקת הבנים שלו שירים שטחיים אז לא הבנתי מה הקשר בינך לבין מוזיקה איכותית ואמיתית״ אמרתי, לא הבנתי מאיפה הבאתי את האומץ הזה פתאום להיות כלכך פתוחה איתו, איך זה קרה? לא מתאים לי כלכך
הוא הסתכל עליי ונראה קצת פגוע ֿ
״סליחה לא התכוונתי… אני פשוט לא כלכך מרבה לשמוע שירים שלכם כמו ששמת לב..״
״חחחח לא מעריצה גדולה, מובן, כל אחד והטעם שלו.״ אמר בחיוך מתוק

״אה רגע… סליחה על חוסר הנימוס.. אפשר לשאול איך קוראים לך ?״

״אלכסה״ אמרתי בחיוך חושף שיניים

נ.מ ליאם
״אלכסה״ ענתה לי בחוך כובש

איך זה קורה דווקא לי? אני לא מבין למה אני תמיד שם עין על הבחורות שלא רוצות אותי
 טוב זה עוד לא אבוד, ליאם אתה לא פורש באמצע, אפילו לא אמצע, בהתחלה, זה לא נגמר עד שזה נגמר
״יש לכם עוד 5 דקות לפגישה מאחורי הקלעים״ צעק המנהל

הפעלתי קצת את המוח והבנתי שהסיכוי היחיד לראות אותה שוב זה דרך חברה שלה, שבנתיים הייּתה בצד ודיברה עם שאר הבנים מוקסמת מכל אות שיוצאת להם מהפה 

״סלחי לי שניה גברתי, אני צריך את חבריי ללהקה״ אמרתי לה בחיוך ולקחתי אותם 

״בטח.. מה שתרצה״ אמרה בקול מתוק וחיוך שלא נגמר 

״טוב חברים תקשיבו, אנחנו צריכים לקבוע עם המעריצה הזו משהו, תבררו איתה איפה היא גרה שמישהו יתחיל איתה לא אכפת לי מה, אני חייב לדעת על חברה שלה עוד״ אמרתי להם בכריזמה רבה כמו מפקד שמסביר לחיילים שלו מה לעשות לפני יציאה לשדה קרב, ועם אלכסה העקשנית הזו, זה באמת לא יהיה רחוק מקרב חשבתי..

״שוב אתה נתפס על הבת הכי מיוחדת ושונה כולם? כל פעם מחדש…״ אמר הארי

״ובנוגע מה שאמרת.. כבר נעשה, לקחתי את הפלאפון שלה לפני דקה בערך״ אמר נייל

כולנו הבאנו לו טפיחה על השכם וזאיין הוסיף ״לא מבזבז רגע אה?״ וכולנו צחקנו

״טוב תחזרו אליה ושלא יראה חשוד״ אמרתי
הם חזרו אליה ודיברו איתה עוד כמה דקות ואני חזרתי לאלכסה שכמובן הסתכלה לה בפלאפון ושמעה מוזיקה בחוסר עניין מוחלט למה שוקרה סביבה.
״יצא לי עוד לפגוש אותך מתישהו במקרה? או שלא תרצי להיפגש עם כוכב פופ שטחי כמוני״ שאלתי בצחוק מקווה לתשובה חיובית
״אין לדעת מה יזמן לנו הגורל״ אמרה לי 
בחיוך שובב, טוב לא בדיוק התשובה שציפיתי, אבל התקדמות.
״תמיד נוכל לשמוע יחד את ארקטיק מאנקיז, אולי תגלי עוד על טעם המוזיקה שלי ואשנה קצת את דעתך עלייי ועלינו כלהקה בכללי, הם בטוחים שאת מגניבה״ אמרתי בניסיון להציל תשובה נוספת מהקשוחה המקסימה פה לידי
״אולי…״ אמרה
״טוב חברות יקרות זמן מאחורי הקלעים נגמר״ אמר המנהל שלנו
״טוב בכל מקרה… שמחתי להכיר אותך אלכסה״ אמרתי לה
״להפתעתי.. גם אני אותך״ אמרה בחיוך קטן

״ביי אלכסה״ אמרתי לה עם חייך ופרסתי את ידיי לבקשת חיבוק

״ביי ליאם״ אמרה בחיוך וחיבקה בנימוס

זה יהיה קשה אמרתי לעצמי, אבל אני עוד אצליחֿ
נ.מ אלכסה
איזה יום ארוךךךךךך
העיקר שאליסון נהנתה כל הדרך חזרה צעקה לי מהתרגשות שנייל לקח ממנה את מספר הפלאפון וחפרה על כמה מקסים ורגיש הוא וכמה נחמדים כולם
האמת שגם אני נהנתי בסופו של דבר, אולי לא מהשירים ולא כמו שאליסון נהנתה
אבל היה כיף לראות צד נוסף באחד מחברי הלהקה השטחית שחשבתי שהיא בהתחלה.
טוב אמרתי כבר, לישון זה כמו הכרחי כמו אוויר לנשימה בשבילי, ועוד אחרי יום כזה…