אני והארי- עונה שלישית פרק 3

פרק 3
*אחריי הלימודים*
הלכתי לבד הביתה. ליסה וג'ייד נשארו לשיעור ספורט, ג'יין נשארה לריקוד, ואני בחרתי בשירה ומשחק. היום אין שיעור כזה.
הלכתי, עם התיק הכחול שלי על גבי, ועכשיו אני צריכה לעבור רק 4 רחובות ככה. בשיעמום.
"היי, טורי!" שמעתי מישהו קורא לי מאחורה. הסתובבתי, וראיתי אותו.
"היי דילן.." אמרתי לו בחיוך. יופי, מישהו שיציל אותי משיעמום.
"אני צריך לדבר איתך.." הוא אמר לי, ורץ אליי.
הלכנו ביחד, וחיכיתי שיוציא מילה מפיו.
"אני.." הוא אמר, ועצר לכמה זמן. עצרתי לידו, וחיכיתי להמשך המשפט. "אני.." הוא חזר שוב, ונישק אותי.
רגע, מה? הוא נישק אותי! מה עושים? מה עושים עם הידיים? עם הרגלים? מה עושים עם הפה בכלל?
פדיחות של פעם ראשונה :/
ניתקנו את הנשיקה, והוא הסתכל עליי מחייך. אני? לא כל כך.
"קרה משהו?" הוא שאל, ובטח חשב שאני מאוכזבת ממשהו.
"לא.. פשוט." אמרתי, וניסיתי להסביר לו. "זאת הפעם הראשונה שלי.."
"אה.." הוא אמר, והלך צעד אחורה.
המשכנו ללכת, ולא ידעתי מה לומר. שתקנו.
"דילן.." אמרתי לו, וכך שברתי את השתיקה. "למה נישקת אותי?"
"כי.." הוא התחיל לומר, ועצר לשניה. "כי אני מחבב אותך.."
"באמת?" שאלתי אותו מחוייכת, ונתתי לו נשיקה על הלחי. מיד אחריה ראיתי את החיוך על פניו.
"ומה איתך?" הוא שאל אותי, והרכנתי ראשי.
"אני קצת יותר ממחבבת.." התוודיתי בפניו, והוא הסתכל עליי. בעיניים הכחולות שלו. עם השיער הבלונדיני המשגע שלו.
"האמת היא, תמיד חיבבתי אותך.. אבל פחדתי שאני לא לרמה שלך." אמרתי לו, וראיתי אותו מחייך אליי.
"זה בדיוק מה שאני חשבתי." הוא אמר לי. "שאני לא לרמה שלך."
"אתה רציני?" שאלתי אותו מצחקקת, וסוף סוף הבנתי באמת. הוא כן מחבב אותי.
"יש לנו מזל שההורים שלנו חברים." הוא אמר לי, וחייכתי אליו, מאושרת מבפנים. הלב שלי דפק חזק חזק, ופחדתי שהוא ישמע אותו דופק ככה.

*נקודת המבט של הארי* – אעאעאעע!
"נו, אז איך נאמר להם?" טיינה שאלה אותי, וחייכתי אליה.
"פשוט, נאמר!" אמרתי לה, והיא חיבקה אותי חזק חזק.
"אני כל כך מתרגשת.. אני לא מאמינה ש.." היא אמרה, ועצרה לרגע.
"זה בדיוק מה שאמרת בפעם הראשונה שלנו." אמרתי לה, ונשקתי לה בפיה.
בדיוק נשמע תקתוק בדלת, ומיהרתי לפתוח אותה. ראיתי בכניסה את ג'ייק, והוא נכנס לבית וזרק את התיק שלו ליד הדלת. "מה יש לאכול אבא?" הוא שאל אותי, וחייכתי אליו.
"לפניי האוכל, אני רוצה שתשב. אני ואמא צריכים לספר לכם משהו.." אמרתי, ופתאום נזכרתי שטורי עדיין לא חזרה. "איפה טורי?"
"אני לא יודעת למה היא מתעכבת.." טיינה אמרה, ולקחה את הטלפון שהיה על השולחן. היא חייגה לטורי.
"אתה לא ראית אותה בדרך?" שאלתי את ג'ייק, והוא הניד ראשו לשלילה.
"היא בטח עם התאומות או עם ליסה.." הוא אמר, בדיוק ככשמענו שוב תקתוקים. טיינה ניתקה את השיחה, ופתחנו את הדלת.
"סורי שהתעכבתי, הייתי עם דילן.." היא אמרה, וראיתי את טיינה מחייכת.
"טוב, תשבי ליד ג'ייק. אנחנו צריכים לספר לכם משהו.." טיינה אמרה מתרגשת. אני חייב לראות את התגובה שלהם כשהם ישמעו..
"מה?" ג'ייק שאל מתרגש. "אתם שולחים את טורי לאימוץ?" הוא שאל, וטורי דחפה אותו קלות. "תסתום כבר.." היא אמרה לו, והם המשיכו להסתכל עלינו.
"קדימה, תספרי להם." אמרתי לטיינה בחיוך. ניסיתי ליצור מתח.
"טוב, נו.." טיינה אמרה, והסתכלה עליי ועליהם. "הולך להיות לכם אח או אחות!"