-אני והארי- עונה 2* פרק 10-11

במיוחד ליום האהבה, פרק שכולו אהבה:)
מקווה שתאהבו!

פרק 10..
"את והארי הייתם ממש צמודים היום בבריכה.." מורן אמרה, כשהגענו לסוויטה שלנו. עדיין לא חילקנו ביננו חדרים, אז ביקשנו מהבנים לעשות 'שיחת בנות' בזמן שהם בסוויטה השניה.
"וגם עליתם לסוויטה, נכון?" עדן שאלה, והנהנתי.
"התנשקנו." סיפרתי להן, אבל אמרתי את זה כאילו שאני לא עושה סיפור. הן ישר צרחו בהתלהבות.
"תתלהבי!" מורן אמרה לי, בחיוך.
"אתם חזרתם! אתם כאלה מושלמים!" עדן אמרה, ואני הנדתי ראשי לשלילה.
"לא חזרנו.. אני אמרתי לו שאני לא מרגישה כלפיו כלום." אמרתי להן, והן ישר הפסיקו להתלהב, ובמקום זה, הסתכלו עליי במבט רצחני.
"ולמה אמרת לו דבר כזה?" מורן שאלה, ואני מיהרתי לענות.
"כי זה נכון.." אמרתי להן, והן נדהמו לשמוע. "הוא הרס אותי מבפנים לפניי חצי שנה, ואני מרגישה שאני לא מצליחה להרגיש יותר כלום כלפיי אף אחד.." אמרתי, והן נורא התבאסו.
"ורגע, מה הייתה התגובה שלו?" עדן שאלה, ומורן התעניינה גם בתשובה לשאלה.
"הוא אמר שהוא ינסה לגרום לי להתאהב בו שוב.." אמרתי, והן ישר אמרו 'אווו' חמוד כזה.
"איזה חמוד הארי.." מורן אמרה בחיוך.
"נותנים לך גבר כזה מושלם על מגש של כסף! תקחי אותו כבר!" היא אמרה לי, ואני צחקקתי.
"נראה אם הוא יקיים את ההבטחה שלו…" אמרתי, והתקדמנו לכיוון הסוויטה השניה.
"היי בנים" אמרתי לבנים, וראיתי אותם משחקים 'אמת או חובה'.
"איזה משועממים, לא היה לכם דברים יותר מעניינים לעשות?" מורן שאלה, וצחקנו שלושתינו.
"פשוט תגידו שגם אתן רוצות לשחק ואל תתבישו." זאיין אמר, והם פינו לנו מקום במעגל.
"נו, טוב." אמרנו, והרגשתי ממש משועממת שהצטרפתי למשחק שלהם.
הבקבוק התגלגל. ישבתי, ומימיני לואי, לידו הארי, לידו ליאם, לידו זאיין, לידו נייל, לידו מורן ולידה עדן. וכמובן עדן לידי.
הבקבוק עצר, ומורן הייתה צריכה לשאול את הארי. ידעתי בדיוק מה היא הולכת לעשות.
"הארי, אמת או חובה?" היא שאלה בשובבות, וצחקקה.
"חובה.." הוא אמר, וישר מורן הסתכלה עליי.
"חובה עליך לומר אם אתה באמת אוהב את טיי…" היא אמרה, וידעתי שזה יהיה קשור אליי. "אם אתה באמת אוהב אותה."
"אבל זה לא אמור להיות באמת?" הארי שאל, מנסה להתחמק.
"טוב, אז תנשק אותה." מורן אמרה, וחייכה חיוך שובבי, ואני הסתכלתי עלייה במבט רצחני.
ראיתי איך הארי לא יודע אם לנשק אותי, או פשוט להתחמק שוב, או אולי לענות על השאלה הראשונה שהיא שאלה אותו.
הוא התקרב אליי, ונישק אותי. נשיקה ארוכה ועדינה, די שונה מהנשיקה שהייתה יותר מוקדם בחדר. נישקתי אותו בחזרה, וכשהתנתקנו מהנשיקה, ראיתי שהוא חייך, ולא ידעתי אם להחזיר חיוך או לא.
"נמשיך?" מורן שאלה, מרוצה ממה שביקשה מהארי, והמשכנו את המשחק.
אני לא הייתי מרוכזת במשחק, ורק חשבתי על הארי.. יכול להיות שהוא באמת אוהב אותי?
הוא.. הוא אוהב אותי..

פרק 11.
"נו? איך הייתה הנשיקה עם הארי?" עדן שאלה אותי, כשקמנו מהמעגל.
"מה זאת אומרת?" שאלתי אותה, והיא נאנחה.
"אני ומורן תכננו שזה יהיה ככה, אולי ככה את תאהבי אותו כבר!" היא אמרה, ואני גלגלתי את עיניי.
"היה רגיל." אמרתי לה, ואנחנו התיישבנו על המיטה, ליד מורן.
"אז איך מסדרים את החדרים?" ליאם שאל את לואי, שהחליט להיות המחליט של כל הסדר זה, ולקח חלק פעיל.
"אז יש לנו 3 חדרים, זה אומר שנתן את חדר 1093 לנייל ומורן כי הם היחידים שזוג, והשאר נעשה בהגרלה." הוא אמר, והוציא דפים מתיקו.
הוא התחיל לכתוב, בכתב המחובר והמהמם שלו, את השמות של כולנו.
"אני מרגישה מטופשת." אמרתי, והם הסתכלו עליי במבט מבולבל. "הפסקתי לעשות הגרלות בגיל 8.."
לואי הסתכל עליי מחייך, ואמר "כבר שכחת שלא עברתי את גיל 8?"
צחקנו כולנו, ולואי הוציא את הפתקים.
"אז בכל חדר יהיו 3.." הוא אמר, והוציא את הפתקים.
בסוויטה 1092 יהיו עדן ליאם וזאיין, ואני, כמובן, אהיה בסוויטה 1091 עם לואי, והארי .
התארגנו, ואני, עדן ומורן לקחנו מהשירות חדרים כמה דברים שהשארנו שם, כי המנהל ביקש, למקרה שהוא ייתן לנו חופש בהפתעה. היו לנו שם בגדים, מברשות שיניים, מברשת לשיער ועוד.
כל אחת לקחה את התיק שלה, ונכנסנו לחדרים.
נכנסתי לשירותים, והחלפתי את הבגדים, וכשיצאתי, ראיתי את הארי מולי.
"סיימת?" הוא שאל, והעיף מבט על בגדיי.
"לא סיימתי, יצאתי כדי לחפש הרפתקה.." אמרתי לו בציניות, והוא חייך אליי.
פתחתי את הספה הנפתחת שבסלון הסוויטה, כך שהפכה למיטת יחיד, וארגנתי את הסדינים שם. לואי נכנס לחדר.
"מה את עושה, טיי? את ישנה עם הארי.." לואי אמר, ואני הסתכלתי עליו במבט חריף.
"לא, אני ישנה פה." אמרתי לו, והוא צחק. "אתה ישן עם הארי."
"בן ובן באותה מיטה? לא, זה לא נשמע טוב.." הוא אמר, ואני גיחכתי.
"אני והארי באותה מיטה? עוד יותר לא נשמע טוב." אמרתי, והוא צחקק.
הוא קפץ על המיטה, ונרדם שם במהירות, ואני הייתי צריכה לישון עם הארי.
על מי את עובדת, טיינה? את רוצה להיות עם הארי. את פשוט לא בטוחה שהוא השתנה.. אבל הוא באמת לא השתנה. הוא נשאר כמו שהוא, אותו בן אדם מלאך מלפניי חצי שנה!
טיינה, את סתומה. מילה.
ארגנתי את המיטה, ככה שאני והארי לא נהיה כל כך קרובים, ונשכבתי במיטה.
"טיינה, את יכולה לבוא לפה שנייה?" הארי ביקש ממני, וקמתי מהמיטה, והלכתי לכיוון השירותים.
"מה?" שאלתי אותו, וראיתי אותו מחכה לי שם. הוא הצמיד אותי לקיר, ונישק אותי.
"הארי, כבר אמרתי לך.." אמרתי לו כשהוא ניתק את הנשיקה בחיוך. "אני לא יודעת אם אני אצליח באמת לחזור שוב להרגיש משהו ביננו.."
"ועד שזה יקרה, אני רוצה לדעת שאת עדיין מוכנה לנשק אותי." הוא אמר, והסתכלתי עליו, בחיוך השובבי שלו, שחשף את הגומה המושלמת.
נישקתי אותו הפעם אני, והוא החזיר נשיקה מלאת תשוקה. יצאנו מהשירותים, מתנשקים, ונשכבנו על השמיכה. נעלנו את הדלת, ו..
טוב, אתם יכולים להבין כבר מה קרה : – ]