-אני והארי עונה 2- פרק 12-13*

-רק בגלל שאתן בננות:)-

פרק 12..:)
"בוקר טוב.." הארי אמר לי , נשמע ישנוני , כשקמנו בבוקר, מחוייכים. הוא נשק לי על הלחי, ואני חייכתי אליו, מנומנמת מעט.
"בוקר מושלם.." אמרתי לו, ונשקתי לו על פיו. הנחתי את ראשי על חזהו, וניסיתי לחזור לישון.
הארי קם בזהירות מהמיטה, כדי לא להעיר אותי, ורץ לשירותים. הוא צחצח את שיניו, וכנראה גם התקלח, ויצא משם אחרי רבע שעה, מוכן ליציאה.
הוא התיישב על המיטה, צמוד אליי, וליטף את שיערי.
חייכתי אליו, חצי רדומה, ולאט לאט נרדמתי שוב.
*נקודת המבט של הארי.*
היא שוב נרדמה. היא נראית כמו מלאך. ישנה כל כך בשלווה, עם חיוך על הפנים.. עזבתי את שיערה, ומיהרתי לפתוח את הדלת הנעולה. ראיתי את לואי ישן, כמו תינוק, וחיפשתי משהו לעשות.
הסתכלתי על השעון, השעה 9:00. אני צריך עוד מעט להעיר את טיינה ולואי, כדי להספיק ללכת לאכול בחדר האוכל.
הסתובבתי בסוויטה. היה משעמם..
ניסיתי את מזלי בשאר הסוויטות, אבל כולם ישנו.. הסתובבתי קצת, וחזרתי לסוויטה.
"לואי, תתעורר.." אמרתי ללואי, וראיתי שהוא מסרב לקום.
קפצתי על המיטה והתחלתי לצרוח לו שיתעורר, בצחוק כמובן, ואז הפסקתי ישר כי פחדתי שטיינה תתעורר מהצרחות.
"אני קם.. אני קם.." לואי אמר, ושם את הכרית על ראשו. משכתי לו את השמיכה, והוא עדיין לא קם.
רצתי לקחת כוס מים קרים, ושפכתי על הראש שלו, מה שגרם לו לצרוח עליי כמו משוגע ולרדוף אחריי בכל החדר.
אחרי זה שנינו התעייפנו וסידרנו את הספה, והלכתי להעיר את טיינה.
"מה איתך ועם טיינה?" לואי שאל אותי, לפניי שנכנסתי לחדר. לספר לו על הלילה? אולי טיינה לא רוצה?
"רגיל.." אמרתי לו, ונכנסתי לחדר.
"טיינה, תתעוררי.." אמרתי לה, ונתתי לה נשיקות על הלחי. "צריך ללכת לחדר האוכל.."
"אני קמה.." היא אמרה ושפשפה את עיניה. היא קמה מהמיטה בעייפות, והלכה לכיוון השירותים.
נכנסתי לסלון הסוויטה, וראיתי את לואי מדבר בטלפון עם אופיר.
"אני אוהב אותך.." הוא אמר לה, וחייכתי למשמע זה. "אני אוהב אותך יותר!" הוא אמר, וחשבתי לעצמי. גם אני אגיע למצב כזה עם טיינה?

פרק 13..:)
*נקודת המבט של טיינה*

"היי.." אמרתי להארי ולואי, וחייכתי מאוזן לאוזן.
שמתי חולצה נופלת בצבע כחול, וסקיני בצבע טורקיז.
לואי נכנס לשירותים כדיי להחליף בגדים, וניצלתי את זה כדיי להיות עם הארי.
"את יפה.." הוא אמר לי, והעיף מבט על הבגדים שלי.
"תודה.." אמרתי לו, ולא החזרתי לו מחמאה. מרושעת אני :):):)
"את מרגישה משהו?" הוא שאל, וכל כך הצטערתי לומר לו את המילה הזאת.
"לא.." אמרתי בעצב. טוב, לפחות עצב אני מרגישה.
"אני אעזור לך.. אני אתקן את מה שגרמתי!" הוא אמר, ונשק לי על הפה, בדיוק כשלואי יצא. *מביך*
הוא לבש מכנס ג'ינס וחולצת פסים, וצחק למראה שנינו, שהסמקנו במבוכה.
שלשתינו הלכנו לסוויטה שבה היו עדן, ליאם וזאיין, וראינו אצלם גם את מורן ונייל, שהתנשקו בפינה.
"אתם באים לחדר אוכל?" הארי שאל. הסתכלתי על השעון. החדר אוכל נפתח לפניי 5 דקות!
הלכנו לשם במהירות. מורן שמה שמלה פרחונית ולא צמודה יותר מידי, ועדן שמה חולצת טי שחורה וצמודה, ומעליה סקיני ג'ינס בגזרה גבוהה.
ישבנו בשולחנות די קרובים, אבל לא היה אפשר לחבר אותם. אלינו לשולחן הצטרף ליאם, והוא ולואי דיברו שעות על כל מיני דברים, כל שנייה שינו את הנושא, ואני והארי הסתכלנו עליהם בלי מילים.
"בואי נלך לקחת אוכל." הארי קם ומשך אותי כלפיי מעלה. הסתובבנו והסתכלנו על האוכל, חושבים מה כדאי לנו לאכול.
מרחוק ראינו את נייל ומורן מאכילים אחת את השני על השולחן. כאלה חמודים.
"את רוצה חביתה?" הארי שאל אותי, והנדתי ראשי לשלילה.
"אני רוצה קורנפלקס.." אמרתי, והלכתי לכיוון השולחן, שעליו היו צלחות, סוגי קורנפלקסים [כן, ככה אני קוראת לזה] וחלב/ שוקו קר.
שמתי לעצמי בצלחת קורנפלקס כריות, וחלב, ושאלתי את הארי, שהיה מאחורי, אם להכין לו. הוא הניד את ראשו לשלילה.
הלכנו ביחד לקחת שוקו חם, והוא אמר לי לשבת, והוא ייתן לי את זה למקום. ישבתי כדבריו, ולואי בדיוק שאל אותי אם 'אני והארי ביחד.'
האמת היא, לא ידעתי מה לענות לו.
"אממ.." הרהרתי קצת לפניי שעניתי. "זה די מסובך ביננו, אז.."
"אתם ביחד." לואי החליט, והוא וליאם התחילו לדבר על כמה שהן חיכו שנחזור כבר. גלגלתי את עיניי והתחלתי לאכול ברעבתנות את הקורנפלקס כריות, ומולי רואה את הארי מגיש לי שוקו, ועוגת שוקולד.
"תודה.." אמרתי לו בחיוך, והתחלתי לפנטז כבר על העוגת שוקולד. אין ספק אני שמנה..-,-
"אין על מה.." הוא אמר, וטרף את החביתה ששם לעצמו בצלחת. אכלנו כולנו, וסיימנו שמנים שמנים את האוכל.
כמובן ששכחתי להוסיף שאני וניילר לקחנו מלא, מלא, מלאא! עוגה, וכמעט גמרנו להם את כל העוגה.
"לאן הולכים?" שאלתי אותם, כשהתקדמנו לכיוון לא ידוע.
"נשב קצת בלובי.." זאיין אמר לי, וחייך. "במילא יש לנו הכל כלול."
"יש בכניסה אוכל.." נייל אמר וטפח על בטנו, דבר שגרם לכולנו לצחוק.
"אתה וטיינה אכלתם יותר מידי, תשבו ותתנו לנו לאכול במקומכם.." מורן אמרה לנייל ונישקה אותו על הלחי, ונייל אמר 'בתנאי שתביאי לי עוד נשיקה.'
לואי זאיין וליאם דיברו על כמה שהן מתגעגעים לאופיר מאי ונוי. אופיר טסה לבקר את המשפחה שלה באמריקה, מאי טסה לטיול משפחתי ביוון, ונוי נסעה לעיר אחרת לבקר את אח שלה.
עדן ומורן דיברו עליי ועל הארי, שנראה להן שחזרנו, וכל השטויות האלה. ואני והארי פשוט הלכנו. אני לא יודעת למה, אבל שתקנו כל הדרך.
הגענו ללובי, ופגשנו בחבורת צעירים שישבנו איתנו. ישבתי ליד הארי ועדן, וסיפרתי להן סופית שאני והארי חזרנו. הארי סיפר את זה גם לבנים, או יותר נכון ללואי, והוא כבר מיהר להפיץ את זה בניהם. היינו קצת בלובי ודיברנו בנינו, צחקנו, השתגענו והעיקר אכלנו, ועלינו כל אחד לסוויטה שלו, למנוחת צהריים.
לואי נרדם על הספה, ואני והארי היינו על המיטה הזוגית. הוא שם את ידו הימנית מתחתיי, ואני הנחתי את ראשי על חזהו.
"הארי, אתה לא תכעס עליי אם אני לא.. אתה יודע." אמרתי, ולא רציתי להמשיך.
"אני אבין אותך, זה אני אשם בכל מה שקרה.." הוא האשים את עצמו, למרות שזה היה ממש לא נכון.
"לילה טוב הארי.." אמרתי לו, והוא נישק אותי על מצחי.
"צהריים טובים לך.." הוא אמר, והמשיך לנשק אותי עד שנרדמתי בזרועותיו השריריות. שינה עם חיוך :)