אני והארי- עונה 2, פרק 4..

*נקודת המבט של הארי*
"אז.." טיינה אמרה לי, משפילה מבטה. "זזים?" יכולתי לראות את חיוכה, למרות שמבטה לא היה כלפיי.
היא כל כך יפה, חשבתי לעצמי. אני לא מאמין שזה ככה נגמר ביננו.
נכנסנו למכונית שלי. התחלנו לנסוע.
"תקשיבי, טיינה, אני לא מוכן לוותר עלינו.." העזתי לומר לה, והיא הסתכלה על החלון, חושבת לעצמה.
"מצטערת.." היא אמרה לי, והרגשתי את דמעותיי רוצות לפרוץ מעיניי החוצה. בבקשה, לא, לא לידה.
"טיינה, אני אוהב אותך.." אמרתי פתאום. אני יודע, אני אכזבתי אותה, אבל אני אעשה הכל כדי שתהיה שוב שלי.
היא הסתכלה עליי, לא עצובה בכלל. מזייפת חיוך, ופותחת את פיה כדיי לומר לי משהו.
"הארי, אני.. נורא מצטערת אבל.. אכזבת אותי בעבר, אני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עלייך כמו שסמכתי עליך בעבר.."
"בבקשה, רק.. תתני לי הזדמנות אחרונה!" התחננתי בפנייה, מסתכל עלייה בפנים עצובות.
"הארי, תסתכל על הדרך.." היא אמרה לי, וידעתי שהיא כבר לא רוצה אותי.
"תתני לי סיבה אחת למה לא כדאי לך לסלוח לי." אמרתי לה, וחיכיתי לתשובה.
"אני סמכתי עליך." היא התחילה לומר, ועצרה לרגע כדי למחות דמעותייה. כן, יכולתי לראות זאת. "אני סמכתי עליך. חשבתי שאתה בחיים לא תפגע בי. החברות שפעם חשבתי שהן החברות הכי טובות שלי, פגעו בי, אמא שלי החליטה לא לחזור מהחופשה הארוכה שלה, אני אפילו לא מכירה את אבא שלי! כל החיים שלי אני אכלתי חרא. וכשאתה הגעת, אני ממש אהבתי אותך ולא חשבתי שאי פעם פשוט תתן לאחת כזאתי שמנשקת כל יום מישהו אחר, לנשק אותך." היא אמרה לי, והתמלאתי בדמעות.
"אבל יודע מה? אני שכחתי. הכל טוב. אני פשוט איבדתי את היכולת לסמוך עליך. ואין לי הרבה על מי לסמוך.." היא אמרה, חוזרת להסתכל על החלון.
"מה אני עוד צריך לעשות, כדי שתסלחי לי? כדי שנחזור להיות כמו פעם." שאלתי אותה, וניסיתי להסתכל לה בעיניים. היא הסתכלה עליי, קצת פחות דומעת ממקודם, והפניתי את מבטי לכביש.
"אני רוצה שתוכיח את עצמך." היא אמרה, ושילבה את ידיה. "שתוכיח לי שאני יכולה לחזור לסמוך עליך.."
הגענו לבית, ויצאתי מהמכונית בלי לומר מילה.
"ביי.." הוא אמר לי, ונופפתי לו בחיוך. אנחנו בחיים לא נחזור להיות חברים. אבל ידידים, זה בסדר.
נכנסתי לבית, וראיתי את כל הבנות יושבות על הספה. אופיר, מאי, נוי, עדן ומורן.
"היי!" אמרתי להן בחיוך, והתקדמתי אליהן.
"אפשר לשאול אותך שאלה?" מאי שאלה אותי, והנהנתי לחיוב.
"ברור!" אמרתי לה, והתיישבתי בספה מולן. "מה רציתן?"
"כשהיית חברה של הארי. לפניי חצי שנה…" נוי התחילה לומר, ואני מקשיבה לה, יודעת שזה לא הולך להישמע טוב.
היא התחילה לגמגם, ואופיר נכנסה לדבריה. "את בגדת בו? בגלל זה נפרדתם??"