בינתיים בלי שם סיפור על 1D פרק 6

נקודת מבט של שקד:

כל הלילה לא נירדמתי. חשבתי על ליאם, על השיר, על הלהקה, על המתנה, על השילוב להקות הזה ועל…עליו. מעניין אם גם הוא חושב עליי עכשיו, מעניין אם הוא מתחרט, מעניין מה הוא עושה, האם הוא המשיך הלאה? או שהוא כמוני? תקוע בעבר. שמתי את ידי על עיני ולפתע הרגשתי שהן… רטובות? הרמתי אותן ונוכחתי לדעת שראייתי מטושטשת. בכיתי ולא שמתי לב אפילו, מוזר לרוב זה לא קורה לי. כנירא ששקעתי במחשבות. ניגבתי את עיניי ועצמתי אותן, מחכה שהשינה תיקח אותי אליה, וזאת לא איכזבה מכיוון שאחרי דקה הרגשתי את עצמי נסחפת לעולם החלומות.

*
Oh, yeah, yeah"
Boys look so much hotter in the summer
"..Yeah, ye
התעוררתי מהצלצול השעון המעורר בטלפון. כיבתי אותו והלכתי להתארגן .בעודי לובשת את החולצה הסגולה חשבתי על הבנות, איפה הן גרות עכשיו? באיזה בית ספר הן לומדות? ובכלל מה המספר החדש שלהן?
Palms to the sky"
We unite
I feelin it, I feelin it, feel feelin it
"..We rise tonight
מחשבותיי נקטעו מצלצול הטלפון. על הצג היה מספר לא מזוהה "?Hello" עניתי מבולבלת.
"בוקר טוב נסיכה" שמעתי את קולה של אביה, חושבים על האתון..
"בוקר, תגידי לא הספקתי לשאול אתמול איפה אתן גרות ולומדות?" שאלתי בעודי מנסה לבחור בין החצאית הלבנה או הג'ינס הגבוהות…
"בבית ספר שלך, ואנחנו גרות כמה בתים אחרייך, בהמשך הרחוב" את קולה של לירון, אז נלך על הג'ינ- רגע לירון?
"לירון? רגע עם מי את?" שאלתי את אביה או את לירון או את מי שבצד השני….
"אני קלי לירון ואביה נמצאות פה אנחנו בדרך אלייך עכשיו" אביטל אמרה. רגע בדרך לכאן?! שיט אני לא מוכנה!!!
"עוד כמה דקות אתן כאן?" שאלתי בקול לחוץ ומיהרתי להיכנס לג'ינס ולתחוב את המחברות והספרים לתיק ולשם גרביים ולסרק את השיער עם המברשת שיניים ולצחצח שיניים עם השפתון ו- רגע מה עשיתי?!
"20 דקות אצלך, אל תלחצי הלימודים מתחילים מאוחר היום, ביטלו את מדעים אז מתחילים ב9" אמרה קלי שידעה שנלחצתי, אין עליה :) נאנחתי אנחת רווחה וחייכתי.
"תודה קל. אז נתראה עוד 20 דקות בננות" אמרתי, ניתקתי והתחלתי להוריד את השפתון מהשיניים.

"תראי, באנו לראות את חברה שלנו לא מפלצת מוצצת דם" אביטל גיחכה כשראתה את החיוך שלי .
"ממש מצחיק, תעזרי לי להוריד את זה יש בקבוק של מוריד איפור על השידה" אמרתי בעודי מנסה לשפשף את האודם מהשיניים, שום דבר לא עוזר… אוף.
"אז מה חשבת על ההצעה של הבנים?" לירון אמרה בעודה נשכבת לי על המיטה.
"החלטתי שכדאי זה יעזור לנו לכתוב שירים עם אנשים שכבר בתחום ומכירים את השטח" אמרתי למרות שלא באמת רציתי ל"הכיר את השטח", או ל"כתוב שירים עם אנשים מהתחום", ידעתי פשוט שהן מתות לדבר איתם, למרות שאין לי מושג למה, למעשה אף פעם לא שמעתי עליהם.
"יש אני לא מאמינה שנכתוב שירים עם one direction" אביה אמרה. רגע מה היא אמרה?
"מי אלה one direction?" שאלתי באמת שלא ידעתי על מה היא דיברה. באותו רגע כולן הסתכלו עליי בהלם. מה עוד נישאר לי שפתון? לקחתי מראה אבל כשהסתכלתי ראיתי שאין כלום.
"למה אתן מסתכלות עליי ככה?" שאלתי והן יצאו מההלם.
"את לא מכירה את one direction?" הן שאלו ואני סימנתי לה בראשי שלא.
"אז את מכירה?" שאלה קלי כשהבעה מבולבלת על פניה.
"לא אני לא מכירה אותם מי אלה?" שאלתי בעודי לוקחת את התיק ושמה אותו על כתפי.
"הם הלהקה הכי גדולה בעולם והם גם הבנים מאתמול" אמרה לירון. אהה עכשיו הבנתי. אבל אם הם הכי גדולים, איך לא הכרתי אותם?
"טוב אין זמן לזה עכשיו בואו אנחנו נאחר" אמרה אביטל וכולנו יצאנו מהבית וברגע שיצאנו ידעתי שאני חייבת לממש את ההחלטה שלי ולהתרחק מליאם כי לא משנה מה אני מרגישה אליו הוא בטוח סנוב מזלזל, וזה הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו.