גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 11 חלק א׳ ❤❤❤

פרק מיוחד – כולו על חייה של אופיר ! (מישהי בפרק הקודם שחכה מי זאת, אז הנה, תכירו אותה ;))
הפרק הזה מוקדש לקוראות המדהימות שלנו, שממשיכות לקרוא את הסיפור שלנו !
כל תגובה שלכן מעלה לנו חיוך ענק על הפנים ! תודה לכן D:
מקוות שתאהבו את הפרק הזה, תגובות ודירוגים התקבלו בברכה ❤❤❤

מהפרק הקודם –

(מנקודת מבט ג׳ניפר)
רצתי אליו במהירות ונבלעתי בתוך חיבוקו החמים.
״אני מצטערת״ לחשתי בשקט. הוא נשק לראשי והניח את סנטרו על ראשי.
״אני אוהב אותך״ לחש בשקט.
״גם אני אוהבת אותך״ לחשתי ונשקתי לחזהו החשוף. הסתובבתי בתוך חיבוקו והבטתי בטום הישן כמו מלאך על המיטה שלי ושל זאיין. ידיו עטופות סביב כתפיי וראשו הונח על כתפי. סוף כל סוף, אני מאושרת.

פרק 11 חלק א׳:

נקודת מבט אופיר:

פקחתי את עיניי, מרגישה איך קרניי השמש חודרות אל תוך עיניי. ידו של ג׳ייסון עטופה סביב מותניי, גורמת לי לחזור לעצום את עיניי, ולפלאשבק מאתמול לצוץ במוחי.

~פלאשבק~

׳בייב את מוכנה ?׳ קיבלתי הודעה מאהובי ❤- ג׳ייסון.
׳כן, אני למטה :)׳ שלחתי מאושרת והרמתי את מבטי בציפייה לראות את המכונית הלבנה שלו. כבר נפרדתי מכולם ואפילו מסיימון וריצ׳ארד, מחרתיים ישל לי גם בדיקות, אז זה מסתדר טוב…
ליטפתי את ביטני הקטנה שכבר מבצבצת לה. השפלתי את מבטי ובהיתי בה. מי היה מאמין, בתוך הבטן הקטנה הזאת יש עובר, חי ונושם.
הרגשתי איך ידיים שריריות נעטפות סביב גופי וקפצתי בבהלה. ריח המשכר חדר לאפי והרגשתי איך תחושת רוגע ממלאת אותי. נעמדתי במקומי ונבלעתי בתוך חיבוקו החמים והנעים.
״התגעגעתי… אל..יך כל כך…״ מלמלתי חנוקה מדמעות.
״בייבי שלי… את לא יודעת כמה התגעגעתי… כמה אני אוהב אותך״ ונשק למצחי נשיקה קטנה. הרמתי את ראשי אליו, כשחיוך רחב נפרס על פניי.
״איך הצלחת להוציא אותי ליומיים ?״ שאלתי בבילבול.
״שיחת טלפון לריצ׳ארד ואת בחוץ״ מלמל וצחוק קצרצר בקע מפיו.
״בואי״ אמר ותפס ביד אחת את ידי הקטנה ובידו השניה את המזוודה השחורה שלי. הוא הכניס אותה למושבים שמאחורה ונכנס למושב הנהג. חגרנו חגורות בטיחות והתחלנו בנסיעה. הוא הניח על עינייו משקפיי שמש, מפני השמש המסנוורת. עם כל סיבוב הגה, כל תזוזה קטנה שריריי ידיו בלטו.
״מה קרה ?״ שאל בבילבול וכיסיתי את פניי עם ידיי.
״שמש מסנוורת…״ מלמלתי וגיחוך עזב את פי.
״קחי״ שמעתי אותו אומר והרחקתי את ידיי מעיניי.
״ואיך תנהג ?״ שאלתי בבילבול והנדתי את ראשי לשלילה.
״אני אנהג, העיקר שהשמש לא תסנוור אותך״ אמר ודחף לידי את משקפיי הטייסים שלו. הנהנתי והנחתי אותם על פניי. הנחתי את ראשי על החלון ועוד פיהוק הבליח מפי. זזתי במקומי כמה פעמים, מנסה למצוא תנוחה טובה. לבסוף מצאתי אותה ושקעתי בשינה עמוקה.

~סוף פלאשבק~

״על מה את חושבת ?״ קולו של ג׳ייסון נשמע ברקע, גורם לי לפקוח את עיניי.
״כלום״ מלמלתי בשקט והפנתי את מבטי הצידה. ״בוקר טוב״ מלמלתי ונשקתי לשפתיו נשיקה קטנה. הזזתי את ידו שהונחה סביב גופי, בין חזי לבין ביטני התפוחה מעט וקמתי מהמיטה. מתחתי את זרועותיי אחורה ופיהוק קטן הבליח מפי. צעדתי כושלת לכיוון חדר המקלחת שבחדרנו. צחצחתי את שיניי ושטפתי את פניי. שקיות עייפות נפרסו תחת עיניי. פיהקתי שוב ומתחתי שוב את זרועותיי. סידרתי את הגופיה הורודה לגופי ואת מכנס הפיג׳מה הרחב, שלא ילחץ על ביטני. ונכנסתי חזרה לחדר, רואה את ג׳ייסון זוכב על המיטה ובהה בתקרה במבט אטום. התיישבתי בקצה המיטה, ליד ראשו ליטפתי את שיערותיו הרכות.
״קרה משהו ?״ שאלתי במבט שואל והוא ניער את ראשו בקטנה. הוא חייך אליי חיוך מתוק וקם מהמיטה.
״אני רעב.. תבשלי לי משהו״ ביקש ונעמד מולי. קמתי מהמיטה והנהנתי. נבלעתי בתוך חיבוקו החמים והרגשתי את שפתיו מנשקות את ראשי. עטפתי את ידיי סביב ביטנו ושיחקתי עם טבעת האירוסים שנחה על אצבעי. התנתקתי מחיבוקו החמים והוא נכנס להתקלח. ירדתי למטבח והוצאתי מהמקרר ארבע ביצים. שברתי אותם למחבת עם השמן הרותח והכנתי ביצת עין. הוצאתי מהמקרר שני מלפפונים ועגבניה אחת ושטפתי אותם. הוצאתי קרש חיתוך לבן ופרסי אותם לפרוסות דקות. הוצאתי צלחת פלסטיק והנחתי בה את הירקות. חתכתי גם גמבה, כי אין בוקר שאני מתחילה בלי הדבר המושלם הזה !
הוצאתי גם קופסת זיתים והנחתי בבר שיש לנו בין המטבח לפינת אוכל. סיימתי להכין את הביצת עין והנחתי אותם בצלחות זכוכית לבנות והנחתי על השולחן. הוצאתי מהמקרר מיץ תפוזים טרי ומזגתי לתוך שתי כוסות שקופות והסתובבתי להניח על השולחן. ראיתי את ג׳ייסון יושב על כיסא הבר וסוקר כל תנועה שלי.
״מאמי נתקע לך המבט״ אמרתי בצחקוק לאחר כמה שניות של שקט. הוא צחק בקול וגרם לי לטלטל את ראשי. הנחתי את הכוסות על השולחן והתיישבתי מולו.
״בתיאבון״ מלמלתי ושתיתי שלוק מהמיץ תפוזים שלי. התחלנו לספר חוויות שעברו בשבועיים האחרונים…

*****

״שלום… אוי תראו את מי אנחנו רואים !!״ אמרה אימו של ג׳ייסון וחיבקה אותי בחוזקה. חייכתי חיוך גדול ונבלעתי בתוך חיבוקה החמים. היא כמו אמא שניה שלי.
״התגעגעתי״ אמרתי בחיוך והתנתקתי מחיבוקה. חיבקתי גם את אביו ואת אחות הקטנה בת ה – 7. היא נראית כמו ברבי ! שיער שטני ארוך ועיניים ירוקות מיוחדות. בידיוק כמו ג׳ייסון, רק שלה אין שרירים…
״היי קטי״ אמרתי ונשקתי לראשה.
״היי אופירוש״ אמרה וחייכה חיוך חסר שתי שיניים קדמיות. חייכתי חיוך רחב והתיישבתי לידה. היא הניחה את ראשה על ביטני המעט תפוחה וגרמה לי לגחך.
״למה הוא לא בועט ? כמו של דודה מרי ?״ שאלה בתמימות.
״כי הוא עוד קטן, כשהוא יגדל, אני מבטיחה שתרגישי איך הוא בועט״ אמרתי לה בחיוך מתוק והיא הנהנה בהתלהבות. פרעתי את שיערה השטני וחיבקתי אותה חיבוק צדדי.

השעה כבר ארבע בצהריים, אנחנו כאן מאחד.
״מאמי בוא נלך לבקר את אמא שלי, היא בטח מתחרפנת…״ אמרתי לג׳ייסון באוזן. הוא הנהן בחיוך וקם ממקומו. נעמדתי מיד אחריו ונפרדנו מכולם. נכנסתי למכונית הלבנה שלו ונסענו נסיעה של 20 דקות לכיוון ביתם של אבי ואימי. ג׳ייסון חנה את המכונית הלבנה שלו מול הבית ונכנסנו לשם שלובי ידיים.
״היי אמא״ אמרתי והרגשתי איך ידיה מתעטפות סביב גופי בחוזקה.
״אוי קטנה שלי ! כמה התגעגעתי אליך את לא מבינה בכלל ! איך את מרגישה ? הכל בסדר ? איך בתוכנית ? תדעי שאנחנו כל כיום צופים בה לראות שהכל בס…״ אמרה במהירות וגרמה לי להתבלבל.
״אמא הכל בסדר״ קטעתי אותה בחיוך והיא טלטלה את ראשה.
״ושלום לבעלי לעתיד !״ אמרה וחיבקה את ג׳ייסון שפרץ בצחוק. פרצוף חמוץ עלה על פניי.
״קנאית״ מלמל ג׳ייסון ועטף אותי בין זרועותיו לאחר שהתנתק מאימי. חייכתי חיוך מתוק ונשקתי לשפתיו נשיקה קצרה.
״מממ… אמא מה בישלת ?״ שאלתי ושאפתי לאפי את הריח הנפלא. אימי מאז ומתמיד היית בשלנית. היא מבשלת טעים !
נעמדתי לצידה וראיתי אותה מערבבת מרק ירקות.
״קוסקוס״ אמרה בחיוך ובידה השניה ליטפה את ביטני הקטנה. הנחתי את ידי באמצע ביטני וחייכתי חיוך קטן. העברתי את לשוני על שפתיי בהתגרות והיא צחקה.
״לכי תעירי את היילי״ אמרה ונאנחה.
״למה איפה היא הייתה אתמול ?!״ שאלתי בבילבול. כבר ארבע וחצי והיא עוד יושנת…
״יצאה לבלות עם חברים..״ אמרה בהתייאשות ונשמה עמוק. ג׳ייסון ישב בספה ודיבר עם אחי בן ה – 10, אנדרו, על משחק הכדורגל שהופיע בטלויזיה. עליתי במדרגות לכייון חדרה ונזכרתי במוות שהיא עושה להורים שלי. היא כל הזמן יוצאת לבלות, לא משקיעה בלימודים ותמיד מתחצפת להוריי. הם מנסים להתקרב אליה, אבל היא תמיד מתרחקת. לקחו אותה לפסיכולוג, אבל היא פשוט ישבה ושתקה.
דפקתי בעדינות על דלת חדרה החום ולא היה מענה. דפקתי שוב אך גם הפעם לא היה מענה.
״היילי ?״ שאלתי בשקט. ״היילי את כאן ?״ שאלתי שוב לאחר שלא ענתה. לחצתי העדינות על ידית הדלת וזו נפתחה בחריקה קלה. נכנסתי לבפנים, הכל חושך. פתחתי את התריסים החשמליים שבחדרה והפנתי את מבטי למיטה. המומה מהמחזה שנגלה אליי.
״היילי ! קומי עכשיו !!״ צרחתי בעצבים לאחר שהפשרתי מהקיפאון ששקעתי בו. ראיתי איך היא והגבר שהיה איתה במיטה קופצים משינה והיא ממהרת לחסות את גופה העירום. הדלת נפתחה ואימי המבוהלת וג׳ייסון עמדו בפתח. המומים.
ראיתי את לחייה מאדימות והיא השפילה את ראשה במהירות. לעומת הזאת, הגבר שלידה, בסביבות גיל העשרים היה נראה נינוח. היו כמה תזוזות מתחת לשמיכה והוא ירד מהמיטה כשהוא לבוש בבוקסר שחור. גופו היה שרירי ושזוף. הוא לבש במהירות ג׳ינס ברמודה כהה ולקח את חולצתו.
״ביי מאמי, דברי איתי״ אמר ונשק לשפתיה של היילי ועקף את ג׳ייסון ההמום בדלת.
״א…אני חושב.. שאני ארד למטה״ מלמל ג׳ייסון מבולבל ויצא במהירות מהדלת. המבט שלי אימי ושלי הצתלבו בהלם ושוק. אחותי, אחותי הקטנה בסהכ בת 16, וכבר איבדה את הבתולין שלה. ניערתי בקלילות את ראשי שלא הפסיק להריץ מחשבות ושאלות מדוע עשתה זאת. התיישבתי לידה, על המיטה וליטפתי את ראשה שהיה קבור מתחת לשמיכה.
״מה קרה ?״ פצתה אימי את פיה לאחר כמה דקות. היא התקדמה למיטה בצעדים מהוססים והתיישבה בקצה של המיטה, רחוק מהיילי. הבטתי בעינייה שננעצו באחותי הקטנה, בגועל ובבושה. אני מבינה את אימי. כל חייה היא הרחיקה אותנו מהדברים האלו.
הרגשתי איך צמרמורת עברה בגופי ברגע שהסטתי את שיערה הצידה, חושפת למולי היקי גדול ואדום. היא הורידה את השמיכה בפניה ותלתה את ידיה סביב צווארה של אימי. חושפת לפנינו את גופה העירום. הרמתי את השמיכה וכיסיתי את גופה שעטף את גופה של אימי ויצאתי מהחדר, נותנת לשניהן פרטיות. ירדתי למטה שהתיישבתי ליד ג׳ייסון שישב בספה, מבולבל. נכנסתי לתוך חיבוקו החמים ואנדרו נכנס בין שנינו.
״מה קרה להיילי ?״ הוא שאל בשקט. כנראה גם הוא שמע את הצרחה שלי וראה את אמא וג׳ייסון המבוהלים רצים למעלה.
״כלום חמוד״ אמרתי והרגשתי איך שקר גדול עוזב את פי. השאלה היחידה שעמדה בראשי הייתה, מדוע היא עשתה זאת ?