גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 15 חלק ב׳ ❤️

מהפרק הקודם –

(נקודת מבט נועה)
״מיילי סיירוס ?!״ שמעתי את לואי אומר והתחלתי לצחוק כמו משוגעת. הוא חיקה את מיילי ורקד עם התחת, כמו חשפן במועדון. אין על לואי, הוא תמיד ימצא את הדבר המצחיק, בכל דבר. הוא מצחיק כאן את כולם, הוא אדם מדהים !
״יאלה פרימדונה אני רוצה להתאמן קצת״ אמרתי ודחפתי אותו לבחוף אחרי שנגמר לי האוויר, כמה אפשר לצחוק ?! בחיים לא צחקתי ככה…
הפעלתי את השיר מההתחלה, שוב וזזתי לפי הקצב. המילים יצאו מפי שוטף, ללא כל טעות אחת.
ריקוד ושירה זה הפריקה שלי.
ריקוד ושירה זה אני השני.

פרק 15 חלק ב׳:

נקודת מבט אביה (השעה 11 בבוקר):

״שלום״ אמרתי בחיוך והתיישבתי על אחד ממאות הכיסאות שהיו באולם. מולי ישבו 3 הלהקות, על הבמה.
The Night
Girl 5
One direction
״אוקיי… כפי שאתם יודעים, מחר תופיעו עם המשימה הראשונה שלכם – על זה ריצ׳ארד וסיימון ידברו איתכם אחר כך. ולעיניינו…״ אמרתי וכיחכתי בגרוני.
״כפי ששמתם לב כבר עברו שבועיים מתחילת התוכנית, התאקלמתם, למדתם לחיות פה, הכל בסדר. עכשיו ? התוכנית מתחילה.
הגמר בעוד 45 ימים בידיוק. כמו שהסבירו לכם מאתיים פעם, בכל שבוע תקבלו משימה חדשה, תצברו נקודות וזה יצטבר ב״סל״ הנקודות שלנו. בגמר, היום שבו יוכרז הלהקה הזוכה – תצטרכו לעלות לבמה ולהופיע. עד סוף השבוע אתם תצטרכו לבחור שיר… בהצלחה לכם !״ אמרתי בחיוך ונעמדתי במקומי. ראיתי את ליאם מסמן לי במבטו שאנחנו צריכים לדבר, הנהנתי עליו בקלילות ויצאתי מהאולם, אל עבר הדבר הבא שברשימה הארוכה שלי להיום.

*****

נכנסתי לחדרי במלון במהירות, פושטת מגופי את הבגדים הצמודים שאני מסתובבת איתם כל היום והוצאתי מהארון בגדים אחרים.
לבשתי על עצמי חולצה מכופתרת לבנה צמודה והשארתי 3 כפתורים פתוחים, חושפת טיפה את החזה שלי, אך לא יותר מידי. השתחלתי לתוך חצאית כחולה כהה צמודה המגיעה לי עד לאמצע הירך ונעליי עקב לבנות גבוהות. אספתי את שיערי לקוקו הדוק, שיערי היה חלק באופן טיבעי, לכן לא הייתי שקוקה למחליק. איפרתי את פניי באיפור עדין וענדתי תכשיטים. הבטתי במראה והייתי מרוצה מעצמי.

נקודת מבט סיימון:

״קורל…״ לחשתי בקול צרוד והרגשתי איך קולי גווע בסוף שמה.
״ממ ?״ היא הימהמה בקולה והתיישבה לידי. הצבעתי על גרוני בכואב ושיעול ארוך וחזר בקע מפי.
״אמא מה קרה לאבא ?״ שמעתי את ג׳יימי אומר וחיוך קטנטן נפרש על פניי.
״הוא לא מרגיש טוב״ אמרה קורל והרימה אותו על המיטה. הוא נשכב לידי והצמיד את ראשו לחזי החשוף, עטפתי את ידיי סביב ראשו וחיבקתי אותו באהבה. קורל, ג׳יימי ואמה הם הדברים הכי יקרים לי בעולם.
״בוא נביא לאבא לישון״ שמעתי את קורל אומרת והרגשתי את ג׳יימי מתנתק ממני אט אט. עיניי כבר עצומות וגופי רפוי, מחכה לשינה – שאכן הגיעה.

נקודת מבט ריצ׳ארד:

התיישבתי בלובי, לא מזניח את הקפה היומי שלי.
לפניי התיישבו להם שלושת הלהקות. זה דיי מוזר שסיימון לא פה ליידי.
״צהריים טובים ללהקות שלנו…״ אמרתי בחיוך והם חייכו והחזירו צהריים טובים. ״איפה סיימון ?״ שאלה לורן והסתכלה עליי במבט מבולבל.
״על זה בדיוק אני רוצה לדבר… סיימון חולה ולכן אני ימלא את מקום שנינו לזמן הקרוב. עוד משהו, כפי שידוע לכם מחר יתקיים ההופעה שאני באופן אישי חיכיתי לה מתחילת העונה עוד שפירטו לנו את כל המשימות של העונה. השירים בשפות השונות״ אמרתי מחוייך רואה מזווית עיניי את הארי וליאן מסתכלים אחד על השני במבט רצחני.
״ומה עם החזרות שלנו ?״ שאלה אור בעודה מחזיקה את ידה של היילי.
״לא יתקיימו מחר חזרות לריקודים, במקום תצטרכו להתאמן על השירים. ועוד הודעה קטנה, מחר קורל אשתו של סיימון תוציא את הילדים שלכם מהגן ותשמור עליהם״ הסברתי את הכל וכולם הנהנו בהבנה.
״יאללה בהצלחה״ אמרתי כמהופנט ברגע שראיתי את אביה הולכת במסדרון. קמתי במהירות ממקומי והלכתי אחריה, מנסה להבין לאן היא הולכת יפה כל כך.
״ריצ׳ארד ?״ היא הסתכלה עליי וצחקה ברגע שהנחתי את ידי על כתפה.
״מה זה לאן את הולכת ?״ שאלתי והסתכלתי עליה במבט מבולבל. סקרתי את כל גופה, לבושה בחולצה לבנה מכופתרת צמודה וחצאית סקסית כחולה. נעליי עקב לבנות בגובה של מגדליי התאומים (ז״ל) ואיפור עדין מרוח על פניה. ניסיתי להשתלט על על החיוך שנפרש על פניי, אך כנראה שלא שלטתי בזה כי היא חבטה בחזי, סמוקה.
״שכחת ? מחר ההופעה, יש לי פגישה עם העיתונאים, הצלמים והכתבים…״ היא ענתה עדיין טיפה סמוקה והמשיכה ללכת כמה צעדים. תוך שניות ידי משכה את ידה והצמידה אותה אליי שגבה צמוד לחזי.
״אולי כדי שגם אני אבוא ?״ אמרתי בדאגה ושילבתי את ידי בידה הימנית המונחת על ביטנה השטוחה. בטוח יתחילו איתה שם, מי לא ירצה אותה ?!
״Not even your wildest dreams (גם לא בחלומות הפרועים שלך)״ לחשה בקול סקסי שגרם לצמרמורת עזה לעבור בגופי והתנתקה ממגעי. רעש תיקתוק עקביה נשמע במסדרון, היא הולכת כמו דוגמנית.
פאק, היא עוד תיהיה שלי.