גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 8 חלק א׳ ❤

מהפרק הקודם –

״את יודעת…״ אמרתי אך היא קטעה אותי.
״יודעת מה ?״ שאלה בחיוך מתוק והביטה בעיניי.
״בזמן האחרון אני שם לב שאמילי וליאם מתנהגים כמו שתי זרים״ אמרתי לה והיא חשבה לרגע.
״יש משהו במה שאתה אומר… אולי הגיע הזמן להתערב ? הרי תחשוב על זה… הם אלה שתמיד לקחו אותנו לשיחות ולחצו עלינו לחזור״ אם להגיד את האמת יש משהו במה שהיא אומרת.
״אז מה את מתכוונת לעשות ?״ שאלתי אותה והיא חייכה.
״נדבר על זה בבוקר״ לחשה והסתובבה לצד השני של המיטה. עצמתי את עייני ושקעתי בשינה עמוקה…

פרק 8 חלק א׳:

נקודת מבט הארי:

״אווח קום כבר ישנוני !״ שמעתי את ליאן אומרת והכרית נמשכה מראשי והוא נחבט במזרון.
״אוקיי… רק עוד חמש דקות״ מלמלתי בעייפות והתגלגלתי לצד השני של המיטה. שמעתי כמה צחקוקים של אושר וחיוך קטנטן ביצבץ בין שפתיי.
״אושר…״ מלמלה ליאן וצחקקה בשקט.
״השיער שלי ! אושר תעזוב לי את השיער אני קם !״ צעקתי בעייפות וניסיתי לשחרר את אצבעותיו הקטנות של אושר משיערי העדין. מה ?! יש לי שיער עדין ומטופח.
״שאומרים לך לקום אז תקום…״ אמרה ליאן וחייכה את חיוכה הישר החושף שני טורים של שיניים לבנות וישרות.
״ושאומרים לך להיות יפה ולשתוק אז תהיה יפה ותשתקי״ אמרתי והלכתי לכיוון המקלחת.
״אז תשתיק אותי !״ היא אמרה בציניות משולבת בהתגרות והתחילה לצחוק. ״את מנסה אותי ?״ שאלתי אותה והתקרבתי אליה לאט לאט.
״הארולד… לצחצח שיניים״ מלמלה ליאן ודחפה אותי כשאצבעותיה נוגעות מעט בחזה שלי.
״זה יכול לחכות…״ מלמלתי ורכנתי אליה, דופק לה נשיקה נעימה. לאט לאט היא זרמה והנשיקה נהפכה לאגרסיבית, אך באותו הרגע גם חושנית. תפסתי במותניה והשענתי אותה על המיטה. נשענתי מעליה ונעזרתי במרפקי ידי כדי לא למחוץ אותה. יד על הלחי הסמוקה שלה ויד על המותן. ליטפתי ברכות ובאהבה את לחיה והתנתקתי מהנשיקה ברגע שלא היה לה אוויר.
״וואו…״ היא מלמלה וגרמה לי לצחוק צחוק קצר.
״מישהי פה נהנת מכל רגע מה ? אפילו ליאם לא מנשק ככה את אמילי…״ מלמלתי בגאווה והיא פקחה את עינייה ודחפה אותי לשבת. התיישבתי בבילבול והיא התיישבה מיד אחרי, מעט מתנשפת.
״מה קרה יפה שלי ?״ שאלתי אותה בבילבול והעברתי קצוות שיער בלונדינית סוררת שנפלה על פניה, אל מאחורי אוזנה. ״ליאם ואמילי !״ היא אמרה והסתכלה בעיניי.
״אוח אל תסתכלי עליי ככה ! את גורמת לי להתגרות סת… נכון ! צריך לעזור להם״ אמרתי בניסיון להעביר נושא. ליאן שונאת שאני עונה הפוך ממה שהיא אומרת לי. ״אבל איך בדיוק ?״ הוספתי בתימהון והסתכלתי על ליאן שחשבה על משהו.
״זה מה שבדיוק אתה תדע עוד רגע״ היא ענתה בחיוך ונשכבה על המיטה, נשכבתי לידה והבטתי בה במבט לא מבין.״תחשוב שניה…״ היא אמרה אך קטעתי אותה.
״לא לא לא… אני לא טוב במשחקי אייקיו על הבוקר״ מלמלתי וצחקקתי.
״תכף, אייקיו זה המשימה הבאה שצריך לבצע״ היא ענתה בהתחכמות וצחקה.
״רק מהדברים האלה אני מפחד…״ מלמלתי. ״וממך״ הוספתי לאחר מחשבה והיא התיישבה במהירות ופערה פיה בהלם. ״צוחק בובי, צוחק״ אמרה ומשכתי אותה לשכב שוב, כשראשה על חזי. ליטפתי את שיערה הבלונדיני וריח השמפו הנעים חדר לאפי.
״טוב תקשיב שני…״ אמרה ליאן וטקטוק על הדלת קטע אותה מלדבר והדלת נפתחה בטריקה. התיישבנו שנינו במהירות והבטנו בלואי.
״איפה הקטנים שלכם ?״ שאל לואי בהתלהבות ואני בהיתי בו במבט המום.
״לואי… תזהר ממני, סטיילסון שלי ורק שלי !״ אמרתי בהתגוננות ושמתי את ידיי במהירות על הסטיילסון שלי במטרה להגן עליו. ״אה… וגם של ליאן״ הוספתי וקרצתי וראיתי איך היא מאדימה.
״לא הקטנים האלה סוטה אחד… איפה הילדים שלכם ?״ שאל לואי ובחן את חדרינו.
״אושר הלך לסלון ואלין רואה טלוויזיה״ מלמלה ליאן והסתכלה עליו.
״הורים עלק… כל היום ביחד אבל הילדים ? לבד !״ אמר לואי וחייך חיוך ערמומי.
״סתום סתום ת׳פה, חבל שמיילי תשמע שאדון גזר בוגד בה עם גזרים…״ אמרתי בצחקוק וליאן פרצה בצחוק מתגלגל. ״ואיך היא קיבלה את זה ? ישנת במחסן או במלונה של לוקי, הכלב של השומר המלחיץ ?״ הוספתי ולואי צחק. אנחנו תמיד יורדים אחד על השני וזה מה שטוב בלואי, הוא תמיד זורם…
״אז לואי… למה באת לפה ?״ שאלה ליאן והסתכלה עליו במבט שואל.
״באתי כדי להודיע לכם שסיימון רוצה לדבר איתנו…״ אמר לואי וחייך.
״אוקיי, הודעת. הדלת…״ רמזתי לו ללכת וכמו תמיד האדיוט לא הבין.
״מה הדלת ? אהה היא מעץ שכחת ?! גם פעם שעברה אמרת את זה אז הסוג של הדלת הוא עץ..״ אמר לואי בגאווה וסידר את הפוני שלו לצד.
״לא טמבל… הדלת״ אמרה ליאן וצחקקה.
״דלת ? משהו מוכן לתרגם לי אותם ?! מה לנקות אותה ? להחליף אותה ?״ שאל לואי והסתכל עלינו במבט לא מבין.
״לעבור דרכה !״ צעקנו ביחד וצחקנו על צירוף המקרים.
״אבל אני יקבל מכה… וחשבתי שאני האדיוט״ אמר לואי וחייך.
״אתה יכול להיות קוסם ולהיעלם ?!״ שאלתי אותו בגיחוך והוא סוף סוף הבין את הרמז והלך עם ראש מורכן אל הרצפה.
״ושתדע לך שאני בוחר להיעלב קשות…״ אמר לואי ומשך באפו וסגר את הדלת.
״יש לו דילאיי או שזה אני ?״ שאלתי את ליאן והיא צחקה.
״דילאיי זה קליטה איטית, נכון ?!״ שאלה לאחר כמה דקות של צחוקים.
״רק דיברנו על דילאיי…״ מלמלתי ונשקתי לשפתיה הנעימות, כל כך התמכרתי אליהם.
״הארולד… אני עדיין לא מוותרת לך על לצחצח שיניים״ היא אמרה ברצינות ואני הנהנתי בחוסר ברירה. קמתי והלכתי אל עבר המקלחת והוצאתי את המברשת הורודה ומשחת השיניים המרה. ציחצחתי את שיניי ביסודיות וירקתי את הכל החוצה. שטפתי את פניי והתכופפתי אל עבר הכיור, מכניס מים לפי, מגרגר ויורק. הרגשתי זוג ידיים שבריריות עוטפות את מותניי וחייכתי.
״בייבי…״ אמרתי בחיוך וניגבתי את פניי עם מגבת פנים כחולה כהה.
״לא ולא…״ היא אמרה והסתכלתי עליה במבט לא מבין.
״בזמן שציחצחת שיניים חשבתי על שם מיוחד כזה. כמו לואי ומיילי, ׳לולי׳ או זאיין וג׳ניפר ׳זאייר׳ אתה יודע איך יקראו לנו ?״ היא שאלה והסתכלתי עליה במבט שואל.
״יקראו לנו ׳האריאן׳ ״ היא אמרה וחייכה בהתלהבות. (קרדיט לאור סטיילס מאליק על השם ׳האריאן׳ ❤)
״האריאן ? אחלה שם…״ אמרתי וסגרתי את מכסה האסלה והתיישבתי על האסלה שבמקלחת/שירותים. תפסתי בידה ומשכתי אותה לשבת עליי, רגל מכל צד.
״אז מה… את באה לפה הרבה ?״ שאלתי במבט סמכותי ומעט פלרטטני והיא צחקקה.
״לאן ? לשירוקלחת ?״ שאלה בהתגרות והרימה גבה.
״אני אוהב…״ לחשתי והעברתי את האצבע שלי על שפתיה.
״אני יותר״ לחשה ונשכה את האצבע שלי ברכות. חיוך קטנטן על על פניי. תפסתי בעורפה והצמדתי את שפתיי לשפתיה. שפתינו הותאמו ולשונינו התמזגו. כאילו נועדו האחת לשני.
״די !!״ שמעתי את אלין צורחת בבכי והקמתי מעליי מהר את ליאן שהייתה על סף דמעות. כמה מחשבות עוברות לה בשניה אחת. היא כל כך דואגת להם… היא אמא מדהימה.
פתחתי את דלת השירותים ורצנו במהירות לכיוון הסלון.
״אושר ! תעזוב לאלין את השיער״ צעקנו אני וליאן ביחד ואושר בכה בבהלה, אני רצתי לאושר וליאן רצה לאלין.
״אושר ! לא מושכים בשיער !״ נזפתי בו בקול מחנך והבכי שלו התגבר.״היא בסדר ?״ שאלתי את ליאן שליטפה ברוך את ראשה של אלין ומידי פעם נשקה למצחה.
״אני חושבת שכן…״ היא ענתה בחיוך והשכיבה את אלין על מיטתנו.
״אושר… אני מצטער קטנצ׳יק״ אמרתי לו והושטתי לו את המוצץ כדי שהירגע. השכבתי אותו ליד אלין במיטה והתיישבתי ליד ליאן בקצה המיטה והיא הניחה ראשה על כתפי. עטפתי את ידי השרירית סביב מותניה והיא נאנחה.
״הם מתישים אותי״ לחשה ופיהוק הבליח מפיה. ״אבל זה שווה את זה״ הוסיפה לאחר רגע ועינייה נצצו. הבטתי באושר שישב וחיבק את אלין והיא חייכה חיוך מתוק, חושף שתי גומות קטנות ועמוקות. כאלה מתוקים….
״אושר בובי, תביא לאלין נשיקה בפה״ אמרתי לאושר וליאן הביטה בי בבילבול. שלפתי את האייפון ממתחת לשמיכה וצילמתי את אושר מנשק את אלין הקטנה.
״חיימשלי אתם !!״ צעקה ליאן וחיבקה את שניהם חזק. הנחתי את האייפון על המיטה וחיבקתי את שלושתם שפניי מול פניה של ליאן ואושר ואלין באמצע. הצמדתי את שפתיי לשפתייה ונשקתי לה בעדינות.
״ליאן… עוד מעט צריך ללכת, סיימון״ מלמלתי כשהיא התנתקה. היא הנהנה ותפסה את אלין על ידיה.
״תסגור את החדר ותביא את התיק של אלין ואושר… צריך לקחת אותם לגן״ אמרה ליאן ונישקה קלות לשפתיי.
״חכי לי, אני אבוא איתך״ אמרתי לה ותפסתי את אושר על ידיי. לקחתי את התיק הורוד של אלין והכחול של אושר. סגרתי את דלת החדר ולחצתי על כפתור המעלית.
״אתה יודע שעוד לא…״ היא אמרה אך קטעתי אותה.
״נכון אמילי וליאם״ אמרתי כמובן מאליו וחייכתי.
״אני ידבר עם אמילי ואתה עם ליאם ?״ היא שאלה ואני הנהנתי לחיוב.
״תקחי אותם את אני מותש…״ אמרתי לה ועשיתי פאפי פייס.
״רק הפעם ! מחר תיקח אותם אתה״ היא אמרה והחזיקה את ידו של אושר ולקחה ממני את התיקים שלהם. ״ביי ביי…״ מלמלתי לקטנים ונופפתי את ידיי.
״ביי דאדי״ מלמלה אלין והזיזה את שפתייה הקטנות.
״ליאן חכי !״ צעק זאיין ותפס את טום בין ידיו.
״עוד פעם ג׳ניפר התעצלה לקום ?!״ שאלה ליאן את זאיין וצחקקה.
״לא רק… גם הכריחה אותי לקחת את טום״ אמר זאיין בעייפות ופיהק.
״רוצה לספר משהו ?״ אמרתי בשובבות וקרצתי.
״שכבנו… רוצה פירוט ?״ שאל בצחקוק וגרם לליאן להאדים.
״מתכננים עוד אחד ?!״ שאלתי בהתפלאות.
״לא עכשיו… עוד כמה שנים..״ אמר וחייך חיוך שובב וגרם לליאן להאדים יותר. ״מה ?! עד עכשיו לא שכבתם ?״ שאל בהתפלאות את שנינו. ראיתי את ליאן מובכת והנהנתי בראשי וליאן מיהרה להעביר נושא.
״תביא אני יקח אותו״ היא אמרה לו וטום החזיק את ידה של אלין שהחזיקה את ידו של אושר וביד השניה ליאן החזיקה את שלושת התיקים.
״מתאים לך עוד אחד״ אמרתי וקרצתי והיא הסתכלה עליי במבט של -מספיק לי- גיחכתי בשקט. עלק מספיק, אני מתכנן עוד איזה 10 לפחות !
״תודה תודה, תודה !״ צעק זאיין וחיבק את ליאן חזק.
״הלו ? אני צריך להתחיל לדאוג ?!״ אמרתי בציניות והסתכלתי על ליאן.
״הארולד, מה יש לך ?״ היא שאלה אותי ואני חייכתי.
״האמת ? אין לי מושג… דיי קשה לראות אותך עם מישהו אחר. מאז דילן אני נזהר יותר״ אמרתי בציניות והיא צחקקה. אני לא מרוצה מזה שהיא עדיין מדברת עם דילן. כל יום הם שולחים הודעות אחד לשני. בכל מקרה, הוא האקס שלה, ואני בנאדם קנאי… אבל.. מה שטוב לה…
״טוב ביי… אני אלך, בעשר וחצי יש מפגש עם סיימון״ אמר זאיין והלך לכיוון המעלית. ליאן הלכה והתיישבתי בספה, הספה הקבועה שלי. פתחתי את העיתון שיצא היום והתחלתי לעיין בו קצת.
״רומן חדש ?! אוח כמה רעל מפיצים בעיתון אחד… טיילור ומי ?״ לגמתי מהקפה שהמלצרית שמה לי ברגע שהתיישבתי.
״טיילור סוויפט וג׳ייק ג׳ילנהול ?״ אמרתי בכמעט צעקה ונחנקתי. נשמתי כמה נשימות עמוקות והקפה עבר לי בגרון. ״טוב… מספיק מידע ליום אחד״ מלמלתי בהלם וסגרתי את העיתון.
״מה קרה הארי ?״ שאלה היילי והתיישבה לידי.
״סתם… עיתון בוקר לא עושה לי טוב״ אמרתי בצחקוק והיא פתחה את העיתון.
״לא נכון ! טיילור סוויפט וג׳ייק ג׳ילנהול ?! ממתי ?״ היא שאלה בהלם ואני צחקקתי.
״רואה ?״ שאלתי אותה והיא סגרה את העיתון.
״לא יכול להיות ! איזה מוזר… רק לפני כמה חודשים יצאנו ביחד״ מלמלה היילי ואני הסתכלתי עליה במבט מסוקרן.
״כמה זמן החזקתם ?״ שאלתי אותה בהתעניינות והסתכלתי עליה.
״שלושה חודשים בערך״ היא ענתה ואני הנהנתי.
״אין לך מה לדאוג… שמעת את המקרה עם ליאן ?״ שאלתי אותה בניסיון לעודד אותה ושמתי את האייפון שלי על השולחן.
״איך אפשר שלא ? כל העולם יודע… איפה זה לא היה ? עיתונים, אינטרנט ואפילו בערוץ הבידור כמה פעמים״ אמרה היילי וחטפה את הפלאפון שלי מהשולחן.
״בוא… סיימון רצה לדבר איתנו על משהו״ היא הוסיפה וסימנה לי לבוא. ״אני יבוא אחר כך, אני מחכה לליאני…״ אמרתי והיא הנהנה וזרקה את הפאלפון עליי.
״פעם הבאה תשתדלי לאשפז אותי״ אמרתי בצחקוק והיא רצה לכיוון אולם החזרות. כעבור חמש דקות ליאן חזרה והיא הייתה נשמעת דיי לחוצה.
״קרה משהו ?״ שאלתי אותה והיא הנהנה ורצה מהר לכיוון אולם החזרות. התיישבנו על הפרקט וסיימון נעמד שם ליד ריצ׳ארד וחיכו שאור המאחרת הקבועה תגיעה.