גורל לא צפוי – פרק 11 חלק ב׳ ❤

פרק טיפה ארוך… פיצוי על הכמעט שבוע שלא העלנו… מקוות שלא פרשתם ונשארתם לקרוא (;
תהנווו ! ❤❤❤

מהפרק הקודם –

ירדתי למטה והתיישבתי ליד ג׳ייסון שישב בספה, מבולבל. נכנסתי לתוך חיבוקו החמים ואנדרו נכנס בין שנינו.
״מה קרה להיילי ?״ הוא שאל בשקט. כנראה גם הוא שמע את הצרחה שלי וראה את אמא וג׳ייסון המבוהלים רצים למעלה.
״כלום חמוד״ אמרתי והרגשתי איך שקר גדול עוזב את פי. השאלה היחידה שעמדה בראשי הייתה, מדוע היא עשתה זאת ?

נקודת מבט אמבר (אמא של אופיר, היילי ואנדרו):

ישבתי על מיטתה של היילי. עוטפת עם ידיי את גופה העירום ששמיכת פוך כיסתה אותו ברכות. ראשה קבור עמוק בתוך חזי, יבבות פורצות מפיה וגורמות לליבי להישבר למיליון רסיסים. דמעות חמות זולגות מעיניה האפורות ונספגות בחולצתי. יוצרות כתמי דמעות חמימות. ליטפתי את שיערה השחור הלוך ושוב, מגניבה לראשה מידי פעם נשיקה קטנה.

נקודת מבט ג׳ייסון –

אופיר הדליקה לאנדרו תוכנית בטלויזיה ומשכה אותי לכיוון הגינה שבביתם. התיישבנו על הנדנדה הגדולה והארוכה שהייתה בחוץ. עטפתי את כתפה עם ידי הימנית ונשקתי לצד ראשה. היא הניחה את ראשה על כתפי ונאנחה.
״מה זה היה עכשיו ?״ שאלתי בעדינות. מפחד לפגוע בנקודה רגישה.
״אני לא יודעת… אמא שלי עכשיו איתה בחדר, אני רק יודעת שהם שכבו…״ מלמלה חנוקה מדמעות ובסוף המשפט קולה גבע.
״את יודעת למה ?״ שאלתי מבולבל והיא הנידה את ראשה לשלילה. אנחת יאוש בקעה בפיה.
״בוא נלך לקנות לה גלולות, לך תדע מה קרה שם…״ מלמלה ונאנחה שוב. הנהנתי וקמנו מהנדנדה הלבנה. נכנסנו לבית רחב המיימדים וראיתי את היילי יושבת בספה, לבושה בפיג׳מה ורודה של הלו קיטי קצרה ובוהה בטלויזיה במבט אטום. ״אמא, נחזור עוד חמש דקות״ אמרה אופיר ואמה הנהנה והמשיכה להכין תה. כנראה להיילי. יצאנו מהבית ונסענו לכיוון בית המרקחת הקרוב. קנינו לה גלולות ונסענו חזרה לביתי.

נקודת מבט היילי:

ישבתי קבורה בתוך חיבוקה של אימי. דמעות שוטפות את פניי ונספגות בחולצתה.
״למה עשית את זה ?״ שאלה אימי וצער נשמע בקולה.
״אנ…י מצטע..רת ל…ל…לא התכוו…נתי״ מלמלתי בין יבבה ליבבה שפרצה מפי.
״אבל למה ? קרה משהו ? עשו לך משהו ? הוא הכריח אותך ?״ שאלה כל כך הרבה שאלות שגרמו לראש שלי להתפוצץ. נשמתי כמה נשימות עמוקות וניסיתי להרגיע את היבבות שפרצו מפי.
״אתמול הלכנו למועדון… הכניסו אותנו דרך מכ..רים.. הכרנו ב..ב…בר, ושתיתי, כי כ…ל החבר..ות שלי שתו, ואז קמ…תי בבוקר כשהיי…לי צרחה..״ קולי עדיין רעד אך עדיין הצלחתי לדבר בקול חלוש כשדמעות זולגות מעיניי.
״את זוכרת מה קרה בלילה ?״ שאלה במעט… היסוס ?
״כן…״ מלמלתי וכיווצתי מעט את מבטי. הוא לא היה עדין בכלל.
״זאת ה…פעם.. ה.. ראשונה שלך ?״ שאלה מהססת וניסתה לבחור מילים מתאימות.
״כן…״ מלמלתי שוב בעצב. אני מצטערת כל כך על מה שקרה.
״קדימה מותק, תתלבשי ותרדי למטה״ אמרה ואנחה יצאה מפיה. הרגשתי את שפתיה מנשקות את מצחי ואיך גופה מתנתק ממני, משאיר אותי חסר אונים על המיטה. שמעתי את הדלת נטרקת חלושות ושוב פרצתי בבכי.
ירדתי בזהירות במדרגות, נעזרת במעקה כדי לא ליפול. עיניי מוצפות דמעות, לכן אני רואה מטושטש. גופי הלבוש בפיג׳מה מכוסה בשמיכה דקה. התקדמתי באיטיות לכיוון הספה והתיישבתי עליה. כיסיתי את גופי עם השמיכה הדקה, עדיין מרגישה כל כך ריקה, חשופה. הרמתי את מבטי לכיוון הטלויזיה, דמויות מרצדות על המסך. שמעתי ברקע את צחוקו המתגלגל של אנדרו, מה שגרם להרגשה חמימה להתפשט באיזור חזי. ראיתי בצידי מבטי את ג׳ייסון ואופיר נכנסים. גורמים לי להתכווץ מעט במקומי.
״אמא, נחזור עוד חמש דקות״ אמרה אופיר ולא ראיתי את תגובת אימי. עינייו הירוקות של ג׳ייסון חדרו עמוק אל תוך נשמתי. לא הצלחתי לפענח את מבטו. הם יצאו מהבית ונשכבתי בספה הארוכה. כיסיתי את עצמי בשמיכה הדקה, מכסה גם את ראשי. הרגשתי איך הבושה מכרסמת כל תא ושריר בגופי. למה באמת עשיתי את זה ?! אין לי תשובה. זה פשוט… קרה. אני כזאת מטומטמת ! איך לא הקשבתי למה שאימי לימדה אותי כל החיים ?! ׳תזהרי מזרים׳. ׳בלי שטויות׳. ׳לא לחזור מאוחר׳.
ומה אני עשיתי ? עשיתי את הכל הפוך. נפגשתי עם זרים, דוגמא מצויינת למה שקרה אתמול, אני אפילו לא יודעת את השם שלו !
בלי שטויות ? אתמול המקרה הזה היה השטות הכי גדולה שעשיתי. ומה עם זה שעישנתי כמה פעמים ? וזה שיצאתי למועדון ? וזה ששתיתי ללא גבולות ?
לא לחזור מאוחר ? הייתי חוזרת כל יום בארבע לפנות בוקר. אם לא בשש בבוקר.
כן, התנהגתי הפוך ממה שאימי חינכה אותי כל חייה. למה ? כי אני מושפעת. סופסוף עניתי על התשובה לכל הסיפור הזה. אני מושפעת. מושפעת מחברות. מושפעת מהסביבה.
״היילי, תשתי תה״ אמרה אימי וניסתה להוריד את השמיכה מפני השטופות דמעות. נשמתי עמוק ומחקתי את הדמעות. הורדתי את השמיכה בהדרגה מפני. מגלה את פרצופה החם והאוהב של אימי. שלחתי את ידי בעדינות לכיוון פניה, מרפרפת קלות עם אצבעותיי על לחייה.
״אני מצטער…״ מלמלתי וקולי גבע בסוף המשפט בשל הדמעות שפרצו מעיניי.
״הכל בסדר מתוקה״ אמרה אימי ומשכה אותי לחיבוק בעמידה. ״רק תבטיחי לי שלא תעשי זאת שוב, אוקיי ?״ שאלה אימי ושמעו בקולה שהיא לא מרוצה עם החלטתה שלא להעניש אותי. הנהנתי ועטפתי עם ידיי את גופה וקברתי את ראשי בשקע צווארה.
״יאלה יג׳ירפה תשתי תה״ אמרה וגרמה לי לצחוק.
״אני לא ג׳ירפה ! זה שאת גמדה זה לא אשמתי !״ מחיתי בצחקוק והוא חייכה באושר.
״ככה אני רוצה לראות אותך, מחייכת״ אמרה וגרמה לחיוך קטנטן לבצבץ בזווית פי. התיישבתי בספה הארוכה בישיבה מזרחית ונטלתי לידי את ספל התה החם.
״שלום״ שמעתי את קולה של אופיר והפנתי את מבטי. היא וג׳ייסון נכנסו שלובי ידיים לתוך הבית. הלוואי וגם אני ימצא מישהו שאוהב ודואג לי ככה.
אבל… מי ירצה לצאת עם זונה ?!
״קחי..״ מלמלה אופיר והושיטה לי שקית של הבית מרקחת. ג׳ייסון התיישב ליד אימי ואופיר לידי. הוציאה מהשקית חבילת גלולות שהעלו בי בחילה. היא הושיטה לי כדור לבן / ורוד בהיר מאוד ובלית ברירה בלעתי אותו עם התה החם.
הנחתי את התה על השולחן וצפיתי בדמויות שמתחלפות על מסך הטלויזיה. הרגשתי זוג ידיים דקיקות נעטפות סביב גופי, יד מאחורה ויד מקדימה. היא הניחה את ראשה על כתפי וגרמה לי להיאנח.
״זה בסדר, כל אחד עושה טעות. רק צריך ללמוד לפעם הבאה כדי שלא נחזור על אותה טעות״ אמרה אופיר בקולה המתוק וגרמה לי לחייך חיון קטן.
למרות הטעות שעשיתי, הם עדיין מאמינים בי ואוהבים אותי…

נקודת מבט ג׳ייסון:

יצאנו מביתה של אמבר, אמא של אופיר.
״רוצה נלך לאכול במסעדה ?״ שאלתי אותה בחיוך. היא הנהנה וחזרה להביט בכביש הארוך והשחור. היא הייתה ניראת טרודה. ״הכל יהיה בסדר״ הוספתי לאחר כמה שניות והנחתי את ידי על ירכה. היא ליטפה אותה ושיחקה עם אצבעותיי. הגנבתי אליה מבטים מידי פעם. עצרתי את הרכב, רמזור אדום. תפסתי את לחייה והדבקתי לה נשיקה על שפתיה הבשרניות והמגרות.
״הכל יהיה בסדר״ אמרתי לה שוב והיא הנהנה בחיוך.
״אתה צודק, הכל יהיה בסדר״ חזרה על משפטי והשתילה לי נשיקה קטנה על הלחי. מה שגרם לליבי לעשות סלטה בתוך חזי.

החנתי את הרכב בשולי המדרכה. יצאתי במהירות מהמכונית השחורה ועזרתי לאופיר לצאת. עטפתי את ידי הימנית סביב מותניה הצרות ופרסתי את כף ידי הגדולה על ביטנה. גורם לחיוך קטן לבצבץ בזווית פיה.
התיישבנו בשולחן מרובע קטן המיועד לשניים, או לארבע.
״שלום, מה תרצו להזמין ?״ שאלה המלצרית שהייתה לבושה חשוף. מחוך עור שחור צמוד שהבליט את החזה השופע שלה, שורט ג׳ינס כחול צמוד ונעלי עקב שחורות בגובה של מגדליי התאומים. פניה היו מאופרות באיפור כבד ומעושן, ושיערה השחור היה שרוף אך חלק.
הרגשתי בעיטה קטנה ברגליי והתעוררתי מהמחשבות ששקעתי בהם. רק עכשיו שמתי לב שבהיתי בה וסקרתי אותה. הפנתי את מבטי לאופיר שגילגלה את עינייה בבוז ונאנחתי.
״מה תרצו להזמין ?״ חזרה על שאלתה והביטה בשנינו.
״אני לא רעבה״ מלמלה אופיר וסגרה את התפריט שלה. המלצרית הפנתה את מבטה לכיווני, בשאלה ובפלירטוט.
״בראוניז שוקולד ושתי כוסות נס, שתי סוכר״ אמרתי בחיוך והיא הנהנה והלכה.
״אמרתי שאני לא רעבה״ סיננה אופיר בין שפתיה והניחה את ידיה על השולחן ומעליהם את ראשה. המלצרית חזרה והגישה לנו את האוכל, קרצה לי והלכה. גילגלתי את עיניי והנחתי ידי על ידה של אופיר.
״את בטוח לא רעבה ?״ שאלתי בהתייאשות. היא לא ענתה ועצמה את עינייה.
״אופיר ?״ שאלתי שוב, ללא שום מענה מצידה. קמתי ממקומי ותפסתי בידה.
״לאן ?״ שאלה בבילבול והרימה את ראשה מהשולחן.
״הביתה״ מלמלתי ומשכתי אותה לעמידה. הנחתי כסף על השולחן ומשכתי אותה איתי לבחוץ.

נקודת מבט אופיר:

כל הנסיעה לבית שלנו עברה בשתיקה. מידי פעם ג׳ייסון פצה את פיו אך התעלמתי ממנו קליל. הוא חנה את מכוניתו בחניה ויצאתי ממנה במהירות. נכנסתי לבית והורדתי את נעליי. עליתי לחדרנו והחלפתי את בגדיי לפיג׳מה קצרצרה בצבע תכלת ונשכבתי במיטתי. כיסיתי את עצמי בפוך הנעים והסתובבתי לישון על הצד. עצמתי את עיניי והרגשתי את מחשבותיי מתערפלות…

״אופיר ?״ שמעתי קול קורא בשמי וזה גרם לי לפקוח את עיניי בעייפות.
״מה ?״ מלמלתי ופיהוק הבליח מפי. הרגשתי את שפתיו החמימות של ג׳ייסון נצמדות לשפתיי וזה גרם לי לפקוח את עיניי.
״את יודעת שלא התכוונתי..״ אמר בהביט בי בעינייו הירוקות ששרפו את עיניי.
״זה בסדר.. רק חסר וזה יקרה שוב פעם״ אמרתי בעצבים והוא צחק. הוא נשכב בצד השני של המיטה וחיבק את גופי הקטן, בהשוואה לגופו.
״דיי נו״ מלמלתי כשהוא לא הפסיק לנשק את הלחי שלי. הוא משך אותי ממותניי והושיב אותי עליו. ״קרציה״ מלמלתי וגילגלתי את עיניי. הוא גיחך וכופף אותי, הצמדתי את שפתיי לשפתיו ונישקתי אותו ברעבתנות.
״ממתי למדת להתנשק ככה ?״ שאל כשהתנתקנו, מחוסרי אוויר.
״ממתי שלא התנשקנו״ עקצתי אותו והוא פער את עינייו בהלם מזוייף. ״צוחקת בייבי שלי !״ אמרתי ונשכתי את שפתו התחתונה והבשרנית. הוא עטף את ידיו סביב מותניי והצמיד אותי אליו, מצמיד שוב את שפתינו ומנשק אותי בתשוקתיות.
התהפכנו כך שהוא מעליי, הוא נשען על מרפקיו בכדי לא להכביד עליי.
״את רוצה ?״ שאל בחיוך שובב והצמיד את מצחו למצחי. עצמתי את עיניי ונשקתי לשפתיו נשיקה קטנה. הרגשתי איך ידיו השריריות עולות מישבני ונכנסות מתחת לחולצתי. הוא הפשיט ממני את החולצה והצמיד את שפתיו אל צווארי. מנשק נשיקות חמות ועמוקות. אנחה בקעה מפי, מה שגרם לו להרים אליי את ראשו ולצחוק.
״מה ?״ שאלתי בצחקוק כשהוא בהה בי.
״כלום מאמי שלי, אני אוהב אותך״ אמר באהבה והביט עמוק לתוך עיניי.
״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי באהבה רבה ועטפתי את עורפו עם ידיי. הצמדתי את פניו לפניי, מרגישה את חום גופו עוטף אותי ומשרה עליי רוגע. הוא תפס את לחיי עם זוג כפות ידיו השריריות והביא לי נשיקה קטנה. נשיקה קטנה שהובילה לדבר גדול…
*****

״תודה בייב.. זה היה מו…שלם״ אמרתי מעט מתנשפת. הרגשתי את שפתיו החמימות נצמדות למצחי ומנשקות אותו נשיקה קטנה. הוא ירד למטה והצמיד את שפתיו לביטני החשופה והמעט תפוחה.
״אבא אוהב אותך הכי בעולם״ לחש אך עדיין שמעתי את זאת. דמעות של אושר ניקזו מעיניי. עצמתי את עיניי ודמיינתי את הילד שלי ושל ג׳ייסון. שיער שטני בהיר פרוע ועיניים ירוקות אפורות. פנים עגלגלות חמודות ולחיים אדומות.
״מאמי ?״ שאל ג׳ייסון וחיבק את מותניי החשופות תחת הפוך המחמם.
״ממ ?״ המהמתי בשאלה ובהיתי בעינייו המיוחדות.
״לאן מחר את רוצה ללכת ?״ שאל וחייך חיוך קטן. מחר ? שיט מחר בערב אני חוזרת לתוכנית. עצמתי את עיניי ונאנחתי.
״אל תדאגי, אני אשתדל להוציא אותך שוב״ אמר, כאילו קורא את מחשבותיי. חייכתי חיוך קטן ונשקתי לשפתיו הבשרניות.
״מחר יש לי בדיקה.. אתה בא איתי, נכון ?״ שאלתי בחיוך והוא הנהן במהירות.
״אני כבר רוצה לדעת אם זה בן או בת״ אמר והרגשתי את ידו החמימה נפרסת על ביטני ומלטפת אותה הלוך ושוב. הנחתי את ידי על כף ידו החמימה וחייכתי חיוך אוהב.
״אז תצטרך לחכות לחודש רביעי״ אמרתי בצחקוק והוא חייך חיוך טיפה עצוב. ״אבל אני בטוחה שזאת בת״ הוספתי על דבריי. כל אישה בהריון יודעת מה יש לה בבטן.
״איך את יודעת ?״ שאל בבילבול.
״הרגשה״ אמרתי וחייכתי. ״ואז אני אלביש אותה כמו נסיכה קטנה..״ אמרתי בחיוך מאושר.
״עוד מעט יהיו לי שתי ברביות לדאוג להם״ אמר בחיוך ונשק ללחי. צחקוק בקע מפי.
״לילה טוב״ מלמלתי ופיהקתי פיהוק קטן.
״לילה טוב״ לחש ג׳ייסון והניח את ראשו בין כתפי לבין ראשי.
עצמתי את עיניי והרגשתי את מחשבותיי מתערפלות. לאט לאט, שקעתי בשינה עמוקה. שינה נטולת חלומות עם הארוס שלי. עם בעלי לעתיד.