האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 16 חלק 14

**יום חמישי- עשר בבוקר
*נקודת מבט של הארי*
"נו אתם באים?" שאלתי את הבנים, אנחנו מתכננים להעיר את נייל ועדן בדרך מיוחדת.
"כן רגע" זאיין אמר עומד לצידי, כולנו התאספנו ופתחתנו את דלת חדרם בזהירות, מנסים שלא להשמיע רעש.
סימנתי לבנים עם אצבעותיי

"שלוש"
"שתיים"
"אחד"

התחלנו לקפוץ על המיטה "הזמן לקום!!" כולנו צעקנו, והמשכנו לקפוץ, לואי העיף את השמיכה מהם, חושף אותם מחובקים.
"לכו כבר מפגרים" נייל צעק והעלה את השמיכה בחזרה, לואי משך אותה בחזרה, נייל משך אותה בחזרה ולואי הוריד אותה שוב.. וככה זה המשיך עד שנייל ויתר והתחיל לצחוק.
עדן מצמצה במהירות ופתחה עיניים "מה הם עושים כאן לעזאזל ולמה הוא קופץ על המיטה?" היא שאלה בעצבנות והצביעה עליי. המשכתי לקפוץ בזמן שהאחרים ירדו כבר והתיישבו על הרצפה. "את יודעת שאני כאן ואני שומע אותך" אמרתי בציניות.
"רצינו להעיר אותכם בדרך יצירתית" צחקתי וירדתי מהמיטה מתיישב על הרצפה.

"אבל שמנו לב שאתם עייפים מהלילה הארוך שהיה לכם אתמול" ליאם השלים אותי וכולנו צחקנו.
"מה לעזאזל?" היא צחקה "לא עשינו כלום אתמול בלילה אני יכול להבטיח לכם" נייל אמר והעלה את השמיכה שוב עליו ועל עדן בזמן שהוא מסתובב על הגב ומשלב את ידיו מאחורי עורפו על הכרית.
"מה אתם עושים כאן? אתם לא אמורים להיות בראיון כלשהו?" נייל אמר, זה דיי העליב.
"העלבת אותנו" זאיין אמר ועשה פאפי פייס

"היום יש לנו יום חופש ולדעתי אתם צריכים ללכת לקנות דברים לבית"" ליאם אמר להם והתרומם
"בואו בנים ניתן להם להתארגן" הוא הוסיף והולכנו אחריו.

**נקודת מבט של נייל**-1 בצהריים
כל הצבעים שקנינו היו מונחים בשורה על יד הדלת כניסה של הבית, לקחתי שלוש צבעים שבחרנו לצבוע בהם את חדר השינה שלנו ועליתי איתם לחדר.. עדן בינתיים כיסתה את כל הרצפה בניילון ושמה עליה בגד ישן כדי שהיא לא תתלכלך וכך גם אני.

[הצבעים שהם אמורים לצבוע זה כאן בקישור ואם תסתכלו למטה בצד ימין כתוב 'שילוב מומלץ' זה מה שהם הולכים לצבוע איתו, מי שלא מצליחה להיכנס יש קישור ב'רציתי להוסיף'

http://colors.tambour.co.il/Color.aspx?pvq=EDHG&_Blue%20for%20You_1041T ]

"איזה צבע קודם בייב?" היא חייכה אליי מרימה את עצמה מהרצפה, "אני מניח שתכלת" אמרתי והנחתי את הצבעים ליד הדלת של החדר הגדול שלנו, תיכננו לצבוע רק את החדר שלנו בבית, בשביל החוויה והכיף בכל זאת שנינו לא יודעים לצבוע אז בהמשך היום יבואו צוות מקצועי שייצבעו לנו את כל הבית.

פתחתי את הצבע ולקחתי את הרולר, לשנינו היה רולר, טבלתי אותו בצבע והתחלתי לצבוע את הקיר הראשון, אחרי רבע שעה הרגשתי צבע פוגע בי בפנים, התחלתי לצחוק "עדן?" אמרתי בכעס. "סורי בייב" היא צחקה בקול. היא תקבל חזרה, לקחתי את שלי וגם השפרצתי עליה, היה לה כתם בצבע תכלת על החולצה.
חייכתי "כל הכבוד" היא השפריצה עליי שוב, "למה את חושבת שאת תנצחי בזה?" אמרתי לה . "כי אני תמיד מנצחת" היא אמרה בערמומיות, "הו, לא הפעם" חייכתי לעצמי וטבלתי את ידי בדלי הצבע לוקח חופן וזורק עליה, היא פתחה צבע אחר ועשתה את אותו הדבר, שנינו היינו מלאי צבע, המלחמה לא נגמרה, עד שלא תפסתי דלי בידי, מתכנן לשפוך אותו עליה.

היא התחילה להניד את ראשה "לא, לא לא לא לא" היא צחקה יותר מדיי. "כן, כן כן כן כן " עניתי לה. היא חמקה ממני ויצאה מהדלת בעודי תקוע באמצע החדר צוחק עד סף מוות, יצאתי מהחדר עם דלי בידי מחפש אותה בכל הדרים, עד שראיתי אותה מציצה מהמדרגות "הנה את" צעקתי.
התקדמתי לכיוונה, היא התחילה לרדת במדרגות ולרוץ בסלון, אני רצתי אחריה הדלי שבידי כמעט נשפך, היא נצמדה לקיר, לא היה לה יותר לאן לברוח, באתי אליה גם אני וחסמתי אותה "קבלי את זה" הנחתי את הדלי וחפנתי בשתי ידיים צבע ומרחתי אותו עליה.

"נייל!!!" היא צרחה וכמעט נחנקתי מצחוק, "את נראית עכשיו כמו דרדס" היא עשתה פרצוף מוזר "דרדס?" היא חזרה על מה שאמרתי. תוך שניות היא חמקה ממני איכשהו, כשהסתובבתי שמעתי בום מיהרתי להסתכל והחלקתי על צבע, תוך שניות מצאתי את עצמי על עדן ושתי ידיי תומכות בצידה.
״איה״ היא צייצה מתחתיי ושפשפה את ראשה, עושה פרצוף מוזר.
״קיבלת מכה?״ שאלתי אותה
״כן״ היא הנהנה בכאב.

רכנתי אליה והברשתי את שפתיה כנגד שלי, מצמיד אותם ונהנה מהמגע של שפתיה הרכות, תוך שניות הרגשתי את ידיה על לחיי מברישות אותן שוב ושוב.
התנתקתי, ״אני דיי בטוח שעכשיו לא כואב לך״ קרצתי לה מצחקק.

הרמתי את עצמי ממנה ועזרתי לה לקום.
״ממשיכים?״ שאלתי אוסף את ידה בשלי ומושך אותה לכיוון המדרגות.
״כן״היא הנהנה והלכה אחריי.