האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 16 חלק 5+6

**
נכנסתי לבית של הבנים. רואה את הארבעה האחרים מתפדלעים על הספה, בולסים פופקורן ורואים סרט. הלכתי אל מול פניהם.
״עדן את מסתירה״ הארי סימן לי עם ידו.
זזתי הצידה כלא מאמינה.
״לא ראיתם אותי כמה ימים וזאת ההתייחסות אליי?״ עשיתי פאפי פייס כאילו נעלבתי.
כולם קמו וחיבקו אותי חיבוק ידידותי.
״אז מה, שמעתי שאת התלהבת מהרעיון של הבית״ זאיין אמר.
״רגע אתם ידעתם?״ שאלתי אותם מצביעה על אחד ואחד מהם.
״כן אבל היה קשה לשמור את זה בסוד״ לואי צחקק
״העיקר שאתם רוצים את הבית הזה ושאתם מוכנים לזה. ושלא תשכחו אותנו״ ליאם הזהיר אותי.
״ממש לא. אתם אחים שלי, אתם מוזמנים להתנחל אצלנו כמה שבא לכם״ צחקתי מתיישבת במקום פנוי בין ליאם ללואי.
״אבל שלא תחשבי לא נכון. זה שאתם עברתם לגור ביחד. זה לא מונע את סדר היום הרגיל. הוא יחזור בדיוק באותם שעות וילך בדיוק באותם שעות״ זאיין אמר לי. לא חשבתי אחרת.
״טוב תעלי נייל כבר שעתיים מחכה לך״ הארי ציווה עליי.
עליתי למעלה.
״בייב הזמנתי את ההורים שלי שבוע הבא אלינו אחרי שנסדר את הבית ואת היילי לישון אצלנו. אה והיא גם רוצה חדר משלה שנעשה לה״ צעקתי לו מהחדר לאמבטיה.
״רגע כמה חדרים ומקלחות יש בבית?״ שאלתי את נייל ושמתי תוך כדי עיפרון שחור בעיין, התארגנתי מעט, הרי אנחנו הולכים לקנות רהיטים.
״אה אממ אני חושב שבע חדרים, לכל חדר יש מקלחת ושירותים. ואחד מתוך השבע זה יחידת הורים״
אוקיי אז זה יספיק
״אין בעיה בייב תגידי להיילי שהיא יכולה לבוא מתי שבא לה. וגם לקחתי בחשבון את ההתנחלויות של הבנים אצלנו אז קניתי בית עם המון חדרים ליתר ביטחון״ הוא קרץ לי אוסף את מפתחות האוטו בזמן שאני מעבירה את ידי בשיערי ולוקחת הצצה במראה פעם אחרונה לפני שנייל מושך אותי.
**
נכנסנו לחנות הרהיטים, הורדתי מעיניי את משקפי הטייסים והעברתי אותם אל ראשי.
״כל כך הרבה דברים יפים..״ מלמלתי מלטפת ספה שנראתה נוחה להפליא.
״שלום, תרצו עזרה?״ המוכרת הציעה. הרמתי את ראשי להסתכל עלייה וברגע שעשיתי זאת חשבתי לעצמי
עוד זונה.
חצאית שמכסה בקושי את התחת שלה שמלא ניתוחים. והיה לה מחשוף של קילומטרים. פניה היו מכוסות ערכה שלמה של איפור, ושפתיים נפוחות כמו התחת שלה.
״לא תודה, אנחנו נסתדר״ השבתי לה מחייכת מעט. היא חזרה לשולחן.
״את לא רוצה שיעזרו לנו?״ נייל התפלא. ״אולי אחר-כך, בינתיים אני מעדיפה לבד״ זאת לא הסיבה האמיתית, הבעת פניי הסגירה זאת.
״אוי נו אל תגידי לי שזה בגלל המוכרת״ הוא קרא אותי, כמו ספר פתוח.
״אני אוהב אותך, ורק אותך, לא משנה מה״ הוא לקח את ידי אל ידו, משלב אותם ביחד.
״חוץ מזה שהיא מלאה ניתוחים, וזה מכוער״ הוא לחש לאוזני מושך אותי אליו ממותניי ונותן לי נשיקה קטנה בשפתיים.
חייכתי, הוא תמיד יודע לגרום לבחורה לחייך, לא משנה באיזה מצב.
**
התיישבנו בשולחן של המנהל. הוא מחשב את החשבון, קנינו בערך את הכול.
"אז זה יעלה לכם עשרים אלף פאונד בדיוק"
ווואוו. זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו. הוא לא הולך לשלם את הכול, אני עוד אחזיר לו בבית.
"אוקיי, ובעוד כמה ימים הרהיטים יגיעו?" שאלתי.
"חמישה עד שבעה ימים"
"יש אפשרות לשלם יותר והרהיטים יגיעו ביומיים הקרובים?" נייל שאל, הנדתי לו בראשי. הוא לא ראה אפילו.
"כן זה תוספת של 200 פאונד"" הוא הקליד במחשב ואפילו לא טרח להסתכל עלינו.
נייל הסתכל עליי, מבקש את אישורי, הנדתי בראשי. זה כבר יותר מדי!.
"אנחנו נוסיף את המאתיים פאונד " נייל אמר לו וחייך בערמומיות לעברי.
"טוב, תחתמו לי כאן. תביאו את הכסף והרהיטים יגיעו אליכם מחרתיים, סגרנו עניין" הוא הושיט אלינו דף, נייל חתם עליו בגלל שזה הוא ששילם.
"תודה" נייל חייך לעברו. "תודה" מלמלתי ויצאנו מהדלת משולבים ידיים.
קנינו את כל הרהיטים שאנחנו צריכים לבית. חדר אורחים, החדר שלנו , מטבח, החדר להיילי ולקייט סלון, חצר וכל מה ששכחתי . והיחיד שנשאר לנו זה הדברים לבריכה ; כל הקטע של הניקיון, אביזרים וכו' נקנה עכשיו בחנות מיוחדת שאנחנו ניסע אליה.
הפאפרצי סינוורו אותנו. כרגיל.
"אתם קונים בית ביחד?" אחד מהם שאל. רציתי לצרוח 'כן' אבל התפקיד שלי הוא לשתוק, נייל עושה את כל העבודה הזאת מאחר שהוא יודע מה מותר להגיד ומה אסור. מה יגרום עניין וכתבות או אחד שיעלם במהירות.
"כן" הוא חייך בקלילות. אוקיי מפתיע, לא חשבתי שהוא יגיד.
"בהצלחה לכם" אחד מהם אמר. לפחות יש כמה נחמדים.
**