האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 4 :)

**
הגענו לקומה , המספר של החדר שלי ושל נייל היה 571 הלא הוא בסוף המסדרון קצת בבידוד.. יותר רחוק מכולם.
נייל הושיט לי כרטיס ״ תדברו איתנו יותר מאוחר, נלך לקחת את הבנות מהרכבת התחתית״ נייל אמר לבנים האחרים ״ אין בעיה נסמס לכם״ זאיין אמר וסגר את הדלת של חדרו.
הלכנו לחדר שלנו פתחנו אותו, הוא היה יותר מפואר ושונה מכל החדרים שהיינו בהם.
רואים שהוא מעוצב לזוגות כי המיטה הייתה מלאה נרות רומנטיים היה ג׳קוזי לא קטן.. יש שם חדר אחד של שינה ממש רומנטי וגדול שיש בו גם טלוויזיה וארון , יש את הסלון שיש בו ספות של מסאז׳ שגם בו יש טלוויזיה, יש את המטבח שמלא במצרכים וכאלה, ובמקרה שלי נייל באמת צריך את זה אוי השמן הזה.. ויש את השירותים;
יש מקלחת ממש גדולה יש אמבטיה יש שירותים כמובן וג׳קוזי אה וגם טלוויזיה ..מאוד מצחיק מה בן אדם יכול לעשות עם טלוויזיה במקלחת?!
טוב עזבו, סיירתי בחדר יותר נכון דירה והלכתי לסלון, נייל ישב שם בכורסא של המסאז׳ ועצם את עיניו ״ ישנוני אחד״ מלמלתי לעצמי ושמעתי דפיקה בדלת, אלה היו החדרנים שהביאו לנו את המזוודות ואני לא מקנאה בהם כי זה בערך בוא נגיד חמש מזוודות לשנינו.
״בייב הביאו לנו את המזוודות ואני הולכת לראות סרט במיטה אתה בא?״ ליטפתי את פניו בזהירות
״ כן אבל רק אם תעשי לי ככה״ אמר בקול ילדותי ופקח את עיניו ברגע ״ טוב התינוק נייל״ החזרתי בתינוקיות ופצחתי בצחוק , נייל הרים אותי על גבו ״ את לא תצחקי עליי״ דהר בכל הדירה ואני לא הפסקתי לצחוק, הגענו לחדר והוא זרק אותי על המיטה ונשכב מעליי.. תומך בגופו עם ידו .
העיניים שלו, המבט שלו, הפנים היפיפיות שלו הוא כל כך מדהים .
אני כל כך אוהבת אותו ואני בחיים אבל בחיים לא יאבד אותו הוא האחד שלי..
״ כמה שאני אוהבת אותך״ מלמלתי מסתכלת אל תוך עיניו התכולות בחום , חיוך גדול מצא את דרכו לפניו ״ גם אני״ אמר ורכן אליי, הרגשתי את נשימותיו על עורפי ..זה הרגע המושלם לנשיקה, הרמתי את ראשי טיפה וריסקתי את שפתיו על שלי , הם זזו בהתאמה מושלמת והצטערתי על הרגע שהתנתקנו "תשאירי את זה ללילה" קרץ לי.
קמתי ונשכבתי במיטה ,נייל נשכב לידי, שמתי שמיכה נייל משך אותי ממותניי אליו, חזו היה דבוק לגבי, עולה עם כל נשימה שלו. "מה את אומרת על בובספוג?" הרכין את ראשו קצת כדי למצוא את עיניי "אויי עדיין לא התבגרת? "נאנחתי בצחוק "אז זה אומר כן" לקח את השלט ושם בובספוג..
**
הגענו לרכבת התחתית, כבר זיהו אותנו, החופשה הזאת לא הולכת להיות משהו לפי מה שאני רואה מעכשיו , אני חוששת שנצטרך להסתגר כל החופשה כמו כלבים במלונה, במיוחד שגם פרי תהיה.. אוף, לפחות הפאפרצי לא הצליחו להיכנס לכאן כי אם היו נכנסים היו מצלמים את כל הרגעים ולא נעים כל כך מניסיון.
הרכבת עצרה ושילבתי את ידי בשל נייל, כולם חוץ מהארי ממני ונייל היו לחוצים, חיכו שחברותיהם יפלסו את דרכם אליהם .הם היו כל כך מרוגשים שהחיוך לא ירד להם מהפנים, הם לא נפגשו עם הבנות כבר יותר משבועיים.. כי הכל היה מלא בחזרות, הופעות, מסעי פירסום של האלבום החדש בארצות שונות ועוד הרבה, בגלל זה אני מעדיפה לגור אצלם.
הדלתות נפתחו והבנים חיכו, הבנות פילסו את דרכם כל אחת לבן זוגה, נאבקות עם המזוודות שלהם והבנים ישר הורידו להם אותם, ונישקו אותם זה היה מחזה כל כך מלבב כולם התנשקו התחבקו בכו צחקו שמחו רק אני נייל והארי עמדנו שם מחייכים, אחרי שהספיקו להשלים פערים התקרבנו אליהם קצת "עדן" אלינור צעקה אליי "אלי" השבתי לה וחיבקתי אותה חיבוק ידידותי, ככה גם לפרי שהספקתי להכיר אותה ולהתחבר אליה וגם לדניאל, כמו שאמרתי כבר אנחנו סוג של רביעייה כזאת 'החברות של…' נשמע מצחיק אבל כן ..
**
"וואי תהרגו אותי וזהו" צעקתי בלובי של המלון אחרי שנכנסנו , כי בחוץ מחכות לא יותר מ2000 מעריצות צורחות שלא נתנו לנו להיכנס וכמעט אנסו את הבנים, ולא לדבר על המכה שקיבלתי ברגל היא ממש כואבת לי ואני בקושי יכולה לדרוך עליה "די בייב תירגעי" נייל ליטף את ידי "היום נראה לי שנעשה ערב ביתי" ליאם צחק "ערב יותר נכון לילה" הארי מלמל וכולנו צחקנו.
"נסמס לכם יותר מאוחר אם יהיו שינויים ואל תשכחו לסגור וילון דלת מרפסת או חלון מסוים" זאיין אמר ומשך את פרי למעלית, "קיבלתי מכה וכואבת לי הרגל אני לא יכולה ללכת" לחשתי לנייל "אני ייקח אותך לחדר ונבדוק את זה" לחש בחזרה "מה כאילו תיקח אותי בידיים? פאדיחות" לחשתי שוב ואני חושבת שהעלבתי אותו קצת כשראיתי את הבעת פניו משתנה ליותר קשה
"אם זה פאדיחות לך שחבר שלך נייל הורן ייסחב אותך כשכואב לך הרגל וגם אם לא , אז תיזכרי שיש עוד מלא בנות שמתות להתחלף איתך , אם את ככה מתביישת בי אז בבקשה שיכאב לך לא אכפת לי"
הוא אמר בעצבנות והסתכל עליי בעיניים גדולות "אתם באים או מה?" לואי שאל, שהיה שקט במיוחד היום, כנראה הוא היה מרוגש בגלל אלינור.
"תעלו אנחנו עוד מעט נעלה" אמרתי לפני שנייל הוציא משהו מפיו, המעלית נסגרה ולקחתי את זאת כהזדמנות "לא התכוונתי לזה ככה, אני ממש לא מתביישת בך אני ממש אוהבת אותך אתה הכי חשוב לי בעולם , והדבר האחרון שאני רוצה שייקרה זה שלא יהיה לך אכפת ממני ולאבד אותך" הסתכלתי אל תוך עיניו בעצב, אני לא מוכנה לאבד אותו "אני מצטערת אם העלבתי אותך" חיבקתי אותו והרגשתי את ידיו החמימות עוטפות את גופי, הוא סולח לי אני לא איבדתי אותו.
"עכשיו אתה יכול לקחת אותי?" התנתקתי מהחיבוק "כן" מלמל והתיישב על הרצפה מסמן לי עם ידו לעלות, כרכתי את ידיי מסביב לצווארו, את רגליי סביב מותניו והנחתי את ראשי על כתפו.
כשהרגשתי שהוא מתחיל לעלות פלטתי צווחה, הוא לקח את ידי וליטף אותה. "בסדר ככה?" שאל "כן אבל השאלה אם אני מכבידה עלייך" אמרתי "אל תדאגי את לא מכבידה עליי" נכנסנו למעלית ועלינו לקומה.
הדלת נפתחה חושפת בפנינו את אלינור ולואי יושבים ליד החדר ומדברים "מה אתם עושים כאן?" שאלתי אותם "אה לואי שכח את הכרטיסים בפנים שהוא סגר את החדר" אלינור ענתה בפשטות כאילו לא קרה כלום "אז לכו ותבקשו מהקבלה עוד כרטיס " צחקתי וראיתי אותם קמים, משלבים ידיים ביחד.
"חכמה את" לואי טפח על אפי "למה את על נייל?" אלינור צחקקה "כואבת לי הרגל" מלמלתי "טוב אנחנו הולכים לחדר" נייל אמר והמשיך לעבר החדר.
הוא גישש עם ידו לכיס האחורי והוציא את הכרטיס , פותח את החדר ומניח אותי על המיטה "איפה המזוודות שלך?" הוא שאל "אה בסלון ואם אתה יכול תביא לי פיג'מה, רגע מה השעה עכשיו בכלל?" מילאתי אותו בבקשות ושאלות .
"קודם כל אני יביא את המזוודות של שנינו לכאן ועכשיו השעה 4 בצהריים" אמר ונעלם בין רגע מהחדר וחזר עם 5 המזוודות, "תוציא לי פיג'מה" מלמלתי, הוא פתח את הכחולה שלו "אבל…" לא הספקתי לסיים את המשפט והוא הושיט לי סוודר ארוך וטרנינג שחור "אבל.. זה שלך" אמרתי
"אני יודע, את פשוט סקסית בבגדים שלי" צחקתי ולבשתי אותם בזהירות ,נייל התיישב על המיטה.
"איפה כואב לך?" שאל אותי מסתכל על הרגל מנסה לאתר את הנקודה הכואבת "כאן" הצבעתי על הקרסול, הוא ניסה לסובב לי אותו, לנסות לסגל אותו, וזה ממש כאב לי.
הוא חבש לי אותה ,אני כבר יכולה ללכת "עכשיו אתה תלך תתארגן ותנוח מגיע לך על כל הדאגה, אני יכין לך גם אוכל מה אתה רוצה?"
"תכיני משהו טעים כי אני ממש ממש רעב" צחק "תלך תחליף גם אתה למשהו אחר " מלמלתי והלכתי למטבח הוצאתי משהו מהמזווה שהיה מלא חטיפים ואוכל זה היה צ'יפס להכנה במיקרו פויי איכ חיממתי לו במיקרו ושמתי בצלחת "מקווה שזה יספיק" מלמלתי והלכתי לחדר עם הצלחת..
**
נייל ליטף את שערי כשראינו סרט, הרגשתי כל כך מוגנת וחזקה כשידו חיזקה את ידי. צלצול אסמס בקע מהפלאפון של נייל קראנו אותו ביחד. ׳אנחנו הולכים לחדר אוכל לאכול ארוחת ערב אתם באים? Xx?"