האח החורג המפורסם שלי עונה 2 פרק 8 (:

**
סידרנו את האוכל בצלחות על השולחן מתכוננים לערב המשחרר הזה שיהיה עכשיו, עכשיו כבר 11 חמישים וחמש, התיישבתי לייד נייל פעם אחרונה מקבלת ממנו חיבור חם ונשיקה עוד יותר חמה על השפתיים.
**
"חובה עליך לשתות שתי צ'ייסרים ולנשק את עדן בבוקסר" לואי צחק ואמר, אנחנו שיכורים לגמרי, אני לא מבינה מה קורה כאן בכלל, נייל שתה שתי כוסות והוריד מכנסיים והתקרב אליי, התנשקנו.. זאת הייתה נשיקה חסרת כל ערך, שנינו שתויים בעצם כולנו.. והוא בבוקסר מול כולם שזה מטריד, אם זה ככה רק עכשיו אני לא יודעת מה ייקרה בהמשך!!
**
"מממ" התרוממתי מהרצפה נוכחת לגלות שכולם ישנים על הרצפה, הארי ונייל עם בוקסר זאיין וליאם בלי חולצה לואי בכלל ישן על אלינור, וממש כואב לי הראש!
"מה קרה כאן?" הסתכלתי על החדר וראיתי שהכול מבולגן שברנו כוסות צלחות אוכל היה מפוזר על הרצפה "נייל תקום" נענעתי את כתפיו בעדינות "נווו תקום כבר" התעצבנתי, והוא התרומם "וואו" הסתכל על כל החדר "עכשיו תסתכל על עצמך" אמרתי "וואוו" אמר והתעצבן, הלך לקח מכנס ושם עליו .
"עכשיו בוא נעיר את כל השאר, אני מעדיפה שרק שנינו נסדר כי כואב לי ממש הראש" אמרתי ושמתי את ידי על מצחי, והלכתי אל לואי "לואי תקום" מלמלתי לאוזנו והוא לא קם, החלטתי לעשות משהו יותר מעצבן "כולם לקוםם" צרחתי את נשמתי בכל הבית וכולם נבהלו וקמו.
"שימו עליכם בגדים ותלכו אני ונייל נסדר את הכול" אמרתי בקול קצת יותר נמוך , כולם עשו כבקשתי לבשו בגדים דיברנו קצת והלכו, נשארנו אני ונייל "אני הולך לחדר כואב לי הגב.." נייל אמר ונעלם לחדר..
**
'לאב תבואי אליי לחדר ב9 בערב היום, כל הבנות באות ,אל תשכחי פיג'מה [;'
אלינור שלחה לי, טוב אז עכשיו סיימנו לאכול ארוחת צהריים בחדר האוכל ועליתי לבד לחדר.
אני לא יודעת מה יש לנייל מהבוקר הוא לא מתייחס אליי, עכשיו בכלל הוא אצל הארי ובבוקר מיד אחרי שסידרנו הוא הלך אל זאיין.
משהו עובר עליו.. ואני הולכת לדעת מה זה, השעה רק 3 והחלטתי שאני הולכת עכשיו לזאיין, יצאתי מהחדר ודפקתי בחדרם של זאיין ופרי.
"היי לאב מה קרה?" פרי פתחה את הדלת בחיוך "אני צריכה את נייל עכשיו" אמרתי כעוסה, נכנסתי לבפנים בלי שום הזמנה והלכתי לחדר.
"בוא עכשיו" מלמלתי אל תוך אוזנו "היי עדן" זאיין נופף אליי "היי זאיין אנחנו נלך" אמרתי מושכת אותו לחדר, סגרתי את הדלת שבחדרנו ונעלתי.
"את מוכנה להגיד לי מה יש לך?" הוא אמר בעצבנות משתחרר מאחיזתי.
"אתה מוכן להסביר לי מה יש לך?! מאז שסידרנו את החדר אתה לא מתייחס אליי!, חיבוק או נשיקה מסכנים לא קיבלתי, אתה רק מסנן אותי אפילו לא מדבר איתי" צעקתי, באמת שהתעצבנתי, עשיתי משהו לא בסדר?
"את לא חושבת שיש לי חיים אחרים חוץ ממך?, יש לי חברים חוץ ממך ! לא הכול סובב סביבך, אני לא חייב להיות איתך או לדבר איתך כל הזמן!" הוא שבר אותי באמת.. אני לא מבינה, מהבוקר לא קיבלתי נשיקה, חיבוק, בוקר טוב.
"אתה יודע? אתה השתנת.. התהילה באמת עלתה לך למוח אתה שוכח את החברה שלך!" צעקתי וקולי הדהד בחדר. לפני שהספיק להוציא משהו ישר ברחתי לשירותים, נעלתי את הדלת מאחוריי והתיישבתי על הרצפה הקרה. ידעתי שזה ייקרה לבסוף, הוא יישכח אותי ויעבור לזונה אחרת.
מבלי ששמתי לב דמעות זלגו על לחיי, הוא חשוב לי אני באמת לא רוצה לאבד אותו, הבכי התחזק רק שחשבתי עליו, עליי, לחוד..
**
מחשבותיי נדדו וזה גרם לזה שנרדמתי על הרצפה.. היא קפואה, שפשפתי את עיניי ונגעתי בשיערי.
שמעתי לחשושים, לפתע שמעתי את קולה של פרי "עדן שמענו שאת כאן את לא באה?" היא שאלה ודפקה על הדלת "לא נראה לי" אמרתי ונשפתי קלות.
"נוו בואי, אנחנו נרגיע אותך ונעודד אותך, תביאי איתך בגדים ותתקלחי אצלי, יהיה כיף מאשר להיות תקועה בשירותים" אלינור אמרה, טוב נו היא שכנעה אותי.
"טוב נו רגע" אמרתי ושמעתי קריאות הידד ממחוץ לדלת, קמתי והסתכלתי במראה, שטפתי את העיניים ופתחתי את הדלת, הם קפצו עליי בחיבוק "הכל יהיה בסדר אל תדאגי" דניאל אמרה "אני ילך להביא בגדים" מלמלתי והלכתי לחדר.
נייל שכב על המיטה, העיניים שלו היו נפוחות ואדומות , ראיתי שהוא בא להגיד משהו
"אל תעז לדבר אליי!" מחיתי ולקחתי תיק קטן, הכנסתי בתוכו בגדים ונעליים למחר בוקר.
אני לא חוזרת לכאן..! שמתי פיג'מה, מסרק ועוד כמה דברים..
"אני הולכת לישון אצל אלינור היום אל תדאג לי" אמרתי מרימה את התיק על כתפיי "אני לא חושבת שגם אכפת לך" מלמלתי, והרמתי את ראשי אליו, הוא שמע וטוב שכך, סגרתי את הדלת מאחוריי. והלכתי לחדר של אלינור.