הארי סטיילס ועיניינים אחרים – פרק 12

כבר שבוע שהתקשורת בטוחה שחברי וואן דיירקשן וזוגותיהם בטיפול נמרץ לאחר ניסיון התאבדות.
כבר שבוע משחקים משפחתויהם מודאגים למרות שיודעים שהם מתחבאים בתוך הבית.
כבר שבוע שהארי אוכל את עצמו מהמחשבות על מאט, והעבר המשותף שלהם.
כבר שבוע שהחלום של קייט לא נפסק, ונוספים אליו עוד ועוד פרטים.
כבר שבוע שכולם כלואים בתוך הבית, הם משתגעים.
—–
~נקודת מבט של הארי~
ישבתי, מקשיב לקייט שמספרת שוב את החלום שהיה לה.
אני חייב להפטר כבר מהעבר הזה! אני צריך לדבר עם מאט מתישהו. זה לא יכול להמשך ככה.
"הארי?" שאלה קייט "הארי!"
התפקסתי "ממ… כן?" שאלתי בבלבול.
"הקשבת בכלל?"
הנהנתי. "אמרת שיש לך עוד משהו לספר"
קייט חייכה "אתה לא תאמין!"
"מה?"
היא סמנה לי להתקרב אליה "שנכנסתי לחדר של ג'ולי, תפסתי אותה ואת נייל, ממ…. אתה יודע"
חייכתי ושחקתי אותה תמים "ממ.. לא אני לא יודע"
"נו באמת הארי"
משכתי בכתפי בתמימות.
"אתה יודע." מלמלה "מגלים עולמות חדשים"
פרצתי בצחוק "באמת? זה הכי טוב שלך?"
היא חקתה אותי ומשכה בכתפיה.
"כמה זמן נצטרך להשאר פה?" שאלה.
שלחתי לה מבט מבולבל.
"כאילו, לא יוצאים מהבית"
אני לא יודע. אני במאת לא יודע. כמה זמן תכננתי להשאר כאן? עד שיתפסו את מאט? אני לא חושב. אני צריך לצאת מכאן ואסור שאף אחד ידע מזה.
"בטח היום או מחר. תקשיבי, אני הולך לחדר ונועל את הדלת כי יש לי כאב ראש אז תגידי לכולם שאני אקום אני אכל כבר משו, אבל אני פשוט מת מעייפות"
היא חייכה בהבנה והלכתי לחדרי ונעלתי אותו מבפנים.
[לאחר זמן שאין לי כוח לתאר. הוא קבע פגישה עם מעט באיזשהו מקום נידח (הוא מתכוון לאנוס אותו *-*) ואף אחד לא ידע שהוא יצא]
ישבתי על אחד הלבנים באיפה-שלא-הייתי
"כן, בוגד, מה נזכרת לקרוא לי?" אמר "חשבת שעבדת על כולם שניסית להתאבד?"
גלגלתי את עיני "אנחנו חייבים לדבר מאט"
"אתה מתכוון להתוודות למשטרה שזה היית אתה להחזיר לי את קייט, ולברוח לארץ אחרת? כי אם זה לא אחד מהדברים האלה, אתה מבזבז את הזמן של שנינו"
"זה לא הייתי אני"
"זה היית גם אתה"
"אתה לא באמת אהבת את קייט!אתה בעצמך אמרת שרצית אותה רק בשביל הסקס!"
"ואתה לא?!"
"לא!! אני אפילו לא הכרתי אותה! ידעתי שהיא החברה הכי טובה של לו-"
נעצרתי באמצע המשפט.
"לו? החבר הכי טוב החדש שלך?"
"מאט תפסיק להיות כזה תינוק! אני באמת אוהב אותה, אוקיי!? ניסיתי להכחיש את זה, אבל לא. אני פשוט אוהב אותה וזהו זה!אני רק רוצה לדעת מה יש לך נגדי!"
"אתה באמת רוצה לדעת?!" הוא שאל והנהנתי. "באותו היום הזה, שאנסנו מישהי-"
"תסתום כבר!אני לא פושע! אני לא אנסתי מישהי מעולם! זה היית אתה!"
"אתה היית לידי! זה נקרא!"
"לא זה לא! תמות מאט. אני שתיתי ואתה נגררת אחרי. אתה אנסת, ואני השתלת על עצמי"
"אתה חרא של בן אדם"
"גם אתה לא משהו."
"הארי סטיילס. אני אדאג לאמלל אותך עד סוף ימך ו-"
המשטרה כבר הייתה מאחוריו וקלאה אותו באזיקים.
"מצטער מאט… זה רק ללטובת קייט" לחשתי והתחלתי לרוץ בחזרה אל כיוון הבית.