הבת דודה של אלינור פרק 57

"אני …. אני " אמרתי שותקת בחשיכה ,
עיניו של זאיין זהרו בעוד כמה דמעות מרדניות החליטו יורדות במורד לחייו השזופות .
"אני מבין " הוא אמר שוכב על מיטתו , לא אומר דבר , כך גם אני עשיתי אחריו , מקללת את עצמי בין השקט .
בבוקר היתעוררתי כשזאיין עם גבו אליי , הוא בטוח נפגע , אני יודעת .
אבל אני ידעתי שזה לא ילך בנינו גם אם נרצה .
קמתי מן המיטה , לוקחת את הטלפון ומצייצת , אני לא הולכת להיות כל כך פתטית ולהשאיר לו מכתב , להפך אני הולכת להיות רצת יותר יצירתית ממה שזה .
*אני אוהבת אותך , אבל לא בדרך הזאת , אולי יש עוד סיכוי אתה יודע מה בא לי לנסות ;) *
צייצתי , רק המחשבה על תגובתו של הארי כאשר ישמע שאני הולכת להגיד לזאיין שאני רוצה להיות איתו , מעלה לי חיוך ענקי , ועל מצחי רשום "נקמה" באותיות קידוש לבנה .
אני יודעת שהילד מתעצבן מזה שאני יוצאת עם בנים אחרים , וזה מגיע לו .
יצאתי מן המיטה צופה בזאיין , הוא היה כזה מתוק אליי , אני אפילו לא מבינה איך יכולתי לעשות לו כזה דבר ..
אם זה מה שהייתי יודעת שיקרה במשך סוף הלילה , הייתי מעדיפה לחזור עם הארי , אף על פי כמה שזה מעלה לי את הרצון להקיא עליו . זה היה שווה את זה מאשר להרוס את היחסים ביני לבין זאיין .
"איכ . עלק שווה את זה " מילמלתי בנשימה שלקחתי , סוגרת אחריי את דלתו של החדר של זאיין .
ידעתי שהשיער שלי נראה כמו שיער סקס .
זה היה מובן מאליו מכל הפעמים האלו שהיתהפכתי במיטתו של זאיין , מנסה למצוא את השמיכה או תנוחה שתחמם אותי .
אך זאיין לקח עם כל גופו הגדול את השמיכות , אפילו לא חשב על לתת לי איזה חיבוק קטן . בצדק .
קול של עקיבות נשמעו כאשר חמקתי , רצה בין המסדרונות , בודקת כי אין אפחד במעלית .
זאיין בתחילת חלוקת החדרים היה חדר לידי וליד הארי , אבל העבירו אותו משם כי היו צריכים את הסוויטה הגדולה , שככל הנראה שמשה רק לו אחריי הפרידה המדוברת שלו ושל רום , אף על פי שאני לא שמעתי כלל ממדורי הרכילות על הפרידה שלהם , באמת מוזר .
המעלית נפתחה , נכנסתי אלייה ישר מחביאה את פניי .
"וואוו ילדה מה עשית עם זאיין בלילה " קולו של ליאם בקע מן המעלית ,
"סעמק ." קיללתי . בשקט .
"ליאם זה לא מה שזה נראה …" אמרתי פולטת אנחה מתוסכלת .
"אבל זה כן " הוא אמר מגחך שם לבד
"נו לא עשינו כלום !" אמרתי מתעצבנת , ראו את זה עליי תמיד .
"חחח טוב קטנטונת מה שאת אומרת , אבל רק תזכרי שאלינור , אוי אם אלינור תשמע את זה . זה יהיה הסוף שלך " הוא מילמל קורץ לי בסוף המשפט
"ליאם ! " אמרתי צועקת קלות במסדרון המעומעם .
הוא רק צחק צחוק בלוע .
"בכל מקרה רק כדי שנוריד ספקות , אני וזאיין לא עשינו כלום אתמול בלילה . " אמרתי עוצרת מול דלת החדר המשותף שלי .
צפיתי בליאם ממשיך לחדרו נעלם בן המסדרונות המבולגאנים .
דפקתי קלות על הדלת , מחכה כי הארי יבוא ויפתח לי , בתקווה שהוא ישמע אותי בכלל .

אזזזז 6 תגובות אני ממשיכה :))