הבת דודה של הארי סטיילס (1D) פרק 2

לא יכולתי לנתק את מבטי ממנו , אפילו חיוך לא הוצאתי ולא זרקתי מילה לעברו "הארי בוא תגיד שלום!" צעקה אן לעברו ואני בלעתי את גוש הדמעות שעמדו לצאת הוא התקרב באיטיות והשפיל ראשו "היי ג'סיקה!" אמר בחיוך צבוע וחיבק אותה לא רציתי לחשוב על השנייה שהוא יגיד 'היי אמבר׳ לבסוף זה הגיע .. ״היי אמבר״ אמר נבוך ״שלום״ סיננתי , אפילו לא הסתכלתי לו בעיניים ״טוב אז שניסע?״ שאלה אן , ״ הביתה?״ לחשתי לאמי בלי שאן תשמע ״אחר כך..״ לחה לי והתקדמה אל אן ואני הלכתי לאט מאחוריהם והארי הלך עם מישהי לפנינו הגענו אחרי עשר דקות לבית שלהם ״אני עדיין זוכרת את הבית הזה״ אמרתי והורדתי את המעיל הפרוותי מעליי וחשפתי סוודר לבן ומכנס ג׳ינס שחור ארוך עם מגף ניטים קצר .. הארי התיישב עם הבחורה שהביא , הוא לא היה כזה .. לפחות בפעם האחרונה שראיתי אותו ״אן , איפה אני ישנה?״ שאלתי באיטיות ״פה״ אמרה והובילה ואת לחדר האחרון במסדרון הארוך ״תודה״ חייכתי ונכנסתי לחדר הנחתי את התיק צד על המיטה ואת הפלאפון על השידה , פרקתי את התיק והוצאתי כל מיני דברים שלי , לפי דפיקת דלת נשמעה ״כן!״ צעקתי בקול רך והמשכתי לפרוק את התיק ״אמבר״ נשמע קול נמוך , הסתובבתי במהירות וראיתי את הארי , ישר הסתובבתי באכזבה ״אמבר אני מצטער״ אמר והניח יד על הכתף שלי ״אני לא״ אמרתי והורדתי את היד שלו מהכתף שלי ״אמבר אני..״ התחיל לומר אבל קטעתי אותו ״ מה הארי מה אנחנו שמונה עשרה שנים חברים כמעט אחים ברגעים הקשים שלך תמיד הייתי לצידך ותמיד תמכתי בך ולא אמרת מילה ושתקתי , שתקתי כל הזמן וברגע הכי קשה שלי אתה לא היית לצידי אתה נטשת אותי ולא דיברת איתי במשך שנה וחודשיים ואני.. אני רק חיכיתי ליום שתתקשר ותעודד אותי ותיהיה לי לכתף תומכת אפילו דרך הטלפון אבל הוא לא הגיע אז עכשיו אני לא ייסלח..״ אמרתי והסתכלתי לו בעיניים ואחר כך התיישבתי על המיטה ״אני כל כך מצטער א..אני לא ידעתי ״ אמר והתיישב לידי ״גם אני לא ידעתי״ אמרתי וקמתי ״ לא ידעתי שבזבזתי שמונה עשרה שנים בלחיות את חיי איתך!!״ צעקתי ויצאתי מהדלת ״ אמבר אני מצטער את חשובה לי!!!״ הוא צעק , קפאתי במקום , אני? חשובה להארי סטיילס? ״הכל תגיד כדי להיות בסדר״ אמרתי והסתובבתי ״אמבר אני מתגעג לימים שהיינו יושבים וחופרים אחד לשני ומגלים סודות ונשבעים לא לספר ולצחוקים שלנו ולסרטים , אמבר את חשובה לי..״ אמר והתקרב אליי, פשוט הרגשתי מחנק בגרון וצריבות בעיניים , פשוט רציתי לחבק אותו .. אבל לא ידעתי מה לעשות , אגו או רגש?? ״ה..הארי אני לא יודעת …״ אמרתי משפילה את ראשי ״ אני אוהב אותך אמבר את כמו אחות שלי את הכי חשובה לי באותם ימים פשוט שבוע לא יצאתי מהחדר את יותר מאחותי את זה אני!! את מכירה אותי הכי טוב שאפשר יותר מאמא שלי אפילו אני אוהב אותך יותר מאת עצמי!!״ הוא צעק ״בואי נשכח מזה , אני השתנתי״ אמר ״דביל..״ אמרתי ״יש!!!!״ הוא צעק והרים אותי באוויר ״דייי הארי תוריד אוותי׳!!״ צעקתי הוא הוריד אותי וחיבק אותי , ברגעים אלו הייתי מאושרת בפעם הראשונה מאז השנה האחרונה..