החבורה ! על וואן די עונה שניה פרק 13+ 14

ובדרך ליציאה מהחדר שלו מילמלתי לעצמי ״חתיכת בוגד מסריח״ ואז כבר ראיתי את ידו הגדולה מתקרבת לפרצופי בחוזקה..
נקודת מבט זאין(חיכיתם לזהההה)
הזמנתי את פרי אלי הביתה , לא מסיבות כאלה ..! יש לי חברה !! אפילו שהיא אחת החתיכות..! עיניים גדולות ויפות ושיער בלונדיני גולש כזה ו.. רגע על מה אני חושב ?!?!
״היי זאין״ שמעתי מכיוון הדלת , ירדתי למטה וראיתי את פרי..! וואו היא הייתה יפה מהרגיל..
״היי… כולם בחוץ אז אממ בואי נעבוד על השיר בחדר..״ אמרתי ונכנסנו לחדרי , תכננתי לעשות לאביה הפתעה ולהכין לה שיר עם פרי .
״אוקיי אז ההפתעה הזו צריכה להיות בסוד אסור שאביה תדע .. אני רוצה את זה בסוד . אוקיי נתחיל? חשבתי על כמה מילים לשיר בתור התחלה״ אמרתי והתחלתי לשיר לפי המילים והיא הצטרפה אליי במילים שזכרה .
״הנה המילים …״ אמרתי והסתכלתי לעיניה והיא לעיני והיא חייכה
שרנו את השיר והיא הבטיחה שהיא תעבוד עליו עם שאר הבנות. דיברנו על עוד כמה דברים ובסוף הגענו לזה שאני מנשק אותה בפראות מעל המיטה (פאקינג מטריד) שלי .. אבל עם המזל שלי – באותו הרגע אור נכנסה
״א..אנ..א..אב..״היא גמגמה ויצאתי מהבית רצה לכיוון הבית של אביה והבנות כשאני מנסה לעצור בעדה.
״דיי זאין תעזוב אותייי דיי היא צריכה לדעת!!!״ היא צעקה והתחילה לבכות. לבסוף היא השתחררה מאחיזתי וברחה לביתה של אביה . זהו אני מת!! איך יכולתי לעשות את זה לאביה ?!?!? ועוד אחרי שאתמול.. עשינו… אני כל כך מפגר היא תחשוב שאני נצלן עלוב !!! פאק פאק פאק פאק מה אני עושה ???? היא בחיים לא תסלח לי !!!!!
אחרי חצי שעה דלת חדרי נפתחה ואור עמדה שם והתחילה לבעוט בי ולהרביץ לי והיא דיי חזקה ..!
היא התחילה להגיד מלא משפטים כשלפעמים היא צורחת, כל משפט היא התחילה להכות אותי יותר חזק אבל זה הגיע לי אז לא כלכך ניסיתי לעצור בעדה.
״מה היא עשתה לך?!?!״
״אתה איש אגואיסט ונצלן ! זה מה שאתה !!״
״מה חשבת לךבכלל!?!?!??!?!״
״כמה זמן אתה בוגד בה אה!?!! עוד מעט תגיד לי שגם לא בגדת בה נכון?!?!?״
״מי זו?!?! אז היא בלונדינית? אז היא שווה יותר מאביה ?!?!?!״
״איש מגעיל זה מה שאתה !!!! אל תדבר איתי יותר בחיים איש בלי רגשות!!!״
״ועוד אחרי אתמול אתה מעז נכון?!?? זה כל מה שרצית ממנה!! נכון?!?! ואין לך איך להגיב נכון?! אז דיי!! פשוט די!! אל תדבר איתה או איתי וגם לא עם שאר הבנות! אתה איש נצלן זה מה שאתה !!! תתרחק ממני שלא תנסה לאנוס פה עוד מישהי!!!״ היא צרחה ויצאה מהחדר בועטת בי ואני מנסה כמה שאפשר להרחיק אותה ממני כי כבר ניהיו לי סימנים כחולים..
״אל תיגע ביי!!!!!!״ היא צרחה ואז ישר הארי הגיע והרחיק אותה ממני כאילו שהתכוונתי להרביץ לה או משהו.
״אור מה הולך פה ?!?!״ הארי צרח , אני רק שתקתי והבטתי ברצפה .. בכל מקום שהוא לא בעיניים של אור והארי…
״הוא בגד באביה ! זה מה שקרה!! ועוד אחרי ש.. טוב זה לא עניינך עכשיו תרחיק אותי ממנו!! ״ אור אמרה להארי וירדה למטה לסלון והתחילה לבכות..
״אתה מה עשית?!?!?!!?״ הארי צרח לי . לא מספיק אני מרגיש אשם עכשיו גם אור וגם הארי?!?!?
״זה לא מה שתכננתי שיהיה ו.. טוב היא נישקה אותי וזה התגלגל למה שזה התגלגל ואור נכנסה והיא רצה לאביה והיא .. טוב עזוב״ אמרתי ועדיין לא הבטתי בו .
״זאין אתה מספר לי עכשיו אתה מבין?!?!?! אתה בגדת בה ?!?! אני רוצה לדעת עם מי ולמה ? מה היה כלכך קשה עם אביה ?! היא עשתה משו רע ?!?! ״ הוא אמר בעוקצנות שיכולתי להרגיש
״הארי לך כבר אני לא רוצה לדבר על זה זה כלום!!!!!!״ צרחתי והזזתי אותו ממני
״אחד אתה לא דוחף אותי !!!! שתיים, אם זה גרם לאור לבכות אז זה לא כלום>!!!״ הוא צעק והרחיק אותי ממנו גם , מי דחף אותו בכלל?!??!
״אחד אתה גם לא דוחף אותי שתיים, לא אשמתי שיש לך חברה ריגשי!!״ צעקתי והרגשתי שהוא עוד שניה מתפוצץ עלי
״אשמתי שנתקעתי עם מישהו שהוא בוגד ?!?!״ הוא צעק . טוב עכשיו התעצבנתי!!
״מה אתה אמרת עכשיו?!?!?!?!?״ צעקתי בכעס עוד שניה מפוצץ אותו
״מה ששמעת ואם עוד פעם תיגע בה אתה תחטוף ובענק אז תחשוב לפני שאתה מתקרב אליה !!!״הוא צרח לי ובדרך ליציאה מהחדר שלי הוא מלמל ״חתיכת בוגד מסריח״ ואז כבר לא שלטתי בגופי והחטפתי לו בוקס לעין בחוזקה רבה עם ידי.
הוא החזיר לי בוקס שהרגשתי שכמעט שבר את אפי , החזרתי לו שוב והוא לי וככה זה המשיך עד ששנינו היינו חצי מכוסים דם כשאור בוכה במרפסת ולא שומעת צעקות בכלל , ושהבנים חזרו הביתה , לואי ישר רץ אלינו וגם ליאם ונייל , ליאם הרגיע אותנו ונייל הרחיק אותי מהארי ולואי הרחיק את הארי ממני . באותו רגע יכולנו להרוג אחד את השני אם הם לא היו באים .. הרגשתי כאב חזק באף, הסתובבתי למראה וראיתי שכל האף שלי מלא בדם ויש לי פנס בעין שמאל , ידי הייתה אדומה וכך גם פניי , בתחילת שפתיי היו סימני דם ושריטה גדולה ובקצה מצחי היה שביל דם גדול . נבהלתי והוצאתי את כולם מהחדר . לא ראיתי מה עשיתי להארי וגם לא רציתי לראות כי אם זה רציני אני ארגיש אשם.
~~~~נקודת מבט הארי :~~~~
הבנים נכנסו ובאו להפריד בינינו אחרי שמילאתי את פרצופו בדם ובפנסים , חזרתי לחדרי כשלואי חובש לי את ביד ומטפל בפצעי . הוא ידע שאני גרוע בזה . הסתכלתי על עצמי וראיתי שכל פני היו מלאות דם ועיני הימנית לא הפסיקה לכאוב , ידי הייתה מלאת דם ואפי גם , עיני השמאלית הייתה כואבת בצורה שחשבתי שפתחתי את הגבה ..
לבסוף כשהוא סיים לחבוש ולטפל בי הוא הלך ואני נרדמתי ככה.
בבוקר התעוררתי כשאור לידי משחקת בשערי .
״ה..הי..נס..נסיכה״ אמרתי מגמגם כי שפתיי כאבו , היא כנראה שמה לב לזה ועצמה את עיניה
״ז..זה בס..בסדר״ אמרתי שוב מגמגם מכאב
״תפסייייק״ היא צעקה
״pl..pleas s..stay with m..me…" אמרתי כשהיא באה לצאת מהחדר
היא התקדמה לעברי ונשכבה לידי במיטה וחיבקה אותי בעדינות כדי שלא יכאב לי, יכולתי להרגיש את נשימותיה הכבדות על עורפי , יכולתי להרגיש את חום גופה ואת הדמעות שעומדות לצאת מעיניה.. ככה היינו שעה , היא כמעט נרדמה אבל אז היא קיבלה הודעה וקמה במהירות לראות את ההודעה כאילו חיכתה לה . היא לא נתנה לי לקרא , אבל ראיתי שזה מאלה . אחרי כמה דקות היה תקתוק בדלת ושוב אור רצה מהר בלי להגיד כלום ופתחה לו את הדלת. שמעתי קול גברי שמתקדם לכיוון החדר , אבל הוא ואור פנו לכיוון החדר של זאין…!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~פרק 14 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי כמה דקות היה תקתוק בדלת ושוב אור רצה מהר בלי להגיד כלום ופתחה לו את הדלת. שמעתי קול גברי שמתקדם לכיוון החדר , אבל הוא ואור פנו לכיוון החדר של זאין…! למה הם הולכים לחדר של הבוגד הזה?!!??! אה רגע .. הם לא נכנסו – הם רק פתחו את הדלת. הם התקדמו לעבר החדר שבו נמצאתי וראיתי את אור כשלידה היה איש מבוגר שהיה כנראה רופא .
״שלום הארי , היא סיפרה לי מה קרה , אני יתפור לך כמה חתכים ופציעות , וישאיר לך כמה תרופות שאמורות לעזור , ותוך כמה ימים אתה תהיה כמו חדש״ הוא אמר ולא עניתי.
״איפה הפצע שדיברת עליו?״ הרופא אמר בלחש לאור וחשב שלא שמעתי , ואור רק הרימה את שיערי מהמצח בעדינות עם אצבעותיה הקטנות וליטפה את לחי ברכות , באותו רגע לא הרגשתי כאב. לאחר כחצי שעה הרופא גמר, הוא נתן לאור מרשם לתרופות ויצא .
״ל..למה ..הבאת .. רו..רופא ?״ שאלתי והיא לא ענתה , רק התיישבה לידי וחיבקה אותי חזק אבל זה לא כאב , אף פעם המגע שלה לא כאב לי, גם כשזה היה אמור לכאוב זה לא כאב , המגע שלה שיפר את המצב יותר מאשר הכאיב.
״אני מצטערת אני חייבת ללכת״ היא אמרה אחרי שהסתכלה על פני
״ל..למה?״ שאלתי
״אני לא יכולה לראות אותך ככה סליחה…״ היא אמרה ויצאה ואני רק אמרתי
״אבל אני חייב אותך איתי..״ משום מה לא גמגמתי באותו משפט. אור התקרבה אלי ונשקה למצחי ואז יצאה מהחדר לסלון ופתחה טלוויזיה . יכולתי לשמוע מה היא רואה ״רופא יצא מביתם של חמשת הבנים הידועים בשם וואן דיירקשן אמש , האם הם חולים או שזה יותר מזה ?״ ודברים כאלה . לא רציתי להדאיג אותה אבל התחילה לכאוב לי הבטן ולא יכולתי יותר זה הרגיש לי כאילו משהו אוכל את בטני מבפנים..
״א..אור הבטן שלי״ אמרתי כשגופי מתכווץ מכאבים. אור רצה לחדרי והתישבה לידי , היא חיבקה אותי עד שהכאב עבר לאחר כשש דקות . היא הלכה להתלבש ועזרה לי להחליף חולצה , ויצאנו לקנות את התרופות בעזרת המרשם שהרופא הביא לאור . כמובן שבדרך הפפרצי הפריעו ושאלו שאלות אבל התעלמנו , אור החזיקה בידי ומשכה אותי בעדינות אחריה לעקבות המרפאה. נכנסנו למרפאה ולקחנו את התרופות , ילדה שנראתה כבת שמונה התקרבה אליי וביקשה תמונה , אבל אור אמרה לה בחביבות״ סליחה אבל הוא חולה ואנחנו לא רוצים שהוא ידביק אותך.. אבל את רוצה חתימה ?״ הילדה הנהנה והתחלתי לחתום לה . שניה אחרי שגמרתי שוב חזר לי הכאב בטן והרגשתי שביטני מתהפכת , ניסיתי להראות רגוע מכיוון שעמדו בחוץ פפרצי והיו ילדים בתוך המרפאה אבל זה קשה להסתיר כאב פיזי כשהמערכת החיסונית שלך נמוכה . אור באה ועד שהביאו לנו את התרופות היא התיישבה לידי וחיבקתי אותה . היא גורמת לי להרגיש טוב יותר . אולי זה בגלל האהבה ? אני בטוח.
״היי ..? אתה בסדר ? בוא נחזור הביתה לארוז אנחנו מאחרים לטיסה״ היא לחשה לי באוזן ויכולתי להרגיש את שפתיה באוזני.
נסענו חזרה הביתה ונכנסנו , הרגשתי קצת יותר טוב אחרי שלקחתי את התרופות אבל כאבי הבטן המשיכו לכאוב – פחות , אבל עדיין. ארזנו ויצאנו לכיוון השדה תעופה . סופסוף חוזרים הביתה .. כשחושבים על זה זו לא הייתה החופשה הכי טובה … צעדתי איתה בדרך למטוס כשאנשים מסתכלים עלי ותוהים מה הסימן הענקי שיש לי במצח כשאני מנסה לכסות אותו כמה שאפשר עם שיערי.
״אל תדאג הכל בסדר״ היא אמרה
״אני אוהב אותך. ״ אמרתי לה והסתכלתי בעיניה היפות
נכנסנו למטוס והיא התישבה לידי , הטיסה עברה בשקט ומידי פעם ביטני כאבה אבל כל השאר עבר חלק .
סוף סוף חזרנו ללונדון..
״HOME SWEET HOME " צעקתי כשנכנסנו הביתה אבל כנראה שלא היינו לבד.. סיימון היה שם והוא היה נראה רציני מתמיד…