החבר הכי טוב שלי הוא ערפד !!!(וואן די ) פרק 18(:

הגענו למקום , הוא היה ריק . ככה שניהיה מוכנים כשג׳ימי יחזור . הלחץ השתלט עליי, אני כל הזמן חושב מה יקרה , אני פוחד שיקרה לה משהו..! אבל זה צריך לקרות יום אחד , היא חייבת לדעת למה היא נכנסת! זה כואב .! זה לא רק לנשוך אותה ואז פוף זה עובר ! אני דואג לה .. למה היא עושה את זה ? זה יכל להיות כל בן אדם אחר ..
״תתכונן האז , הוא בדרך״ שמעתי את זאין צועק . הסתכלתי על אור שישבה בשקט וחשבה לעצמה .
נשמתי עמוק , מכין את עצמי . זה קל , אני צריך להפסיק להילחץ . אני נושך את אור , ואז אותו , והוא מת? אני חושב.
הדלת נפתחה ובמהירות כולנו נעמדנו , מתקרבים אל הדלת שבה ראו את ג׳ימי עם מבט שמשלב כעס ומבט כזה שאומר ׳ידעתי שזה יקרה..׳ .
מיד זאין וליאם התחילו להכות אותו . לואי ונייל שמרו על אור ואני ישבתי לידה , מסתכל בה ומנסה לקרא את פניה . מה היא מרגישה ? למה המחשבה שלה לא אומרת לי כלום ?
״רורו..״ מלמלתי מסתכל בעיניה
״זה בסדר הארי , אם זה כדי שתוכל להפסיק להיות איתו , אז זה דווה את זה״ היא אמרה וחייכה אליי חיוך מעודד . הבנים סימנו לי את הסימן הקבוע שאומר שעכשיו צריך להתחיל .
״את מוכנה נסיכה ?״ שאלתי מחייך אליה .
״אממ.. כן.. אני מניחה״ היא ענתה מהססת . לקחתי את היד שלה , מנשק אותה לפני ששלפתי את הניבים שלי , מסתכל בה עוצמת את העיניים . הכל היה כאילו בהילוך מהיר ..
נשכתי את יד שלה , טועם מהדם המתוק שלה , מסתכל עליה משתנקת מכאב . לעזאזל ! לא רציתי להכאיב לה .! באותה השניה כבר הפסקתי . אני לא רוצה להכאיב לה יותר ממה שכבר הכאבתי . ברור שיצא לה הרבה דם מהגוף עכשיו , היא בטח תהייה חלשה ..
״נייל לואי, תדאגו לה , בסדר ?״ שאלתי והם הנהנו מחייכים אליי חיוך מעודד . כל זה קרה כלכך מהר !!
רמתי במהירות אלא ג׳ימי שהיה תפוס בידיו ורגליו על ידי זאין וליאם כשחבורות על פניו .
״הנה זה בא ..״ מלמלתי לעצמי ונשכתי אותו ביד . זה כבר לא היה קשה . לא כפת לי גם להרוג אותו . אני שונא אותו בכל ליבי , הוא כמעט פגע בזו שאני אוהב , וזה לא נסלח. לא ניסיתי להשתלט על עצמי כמו עם אור . לה דאגתי , ולו? בטוח שאני לא !
כל זה נגמר , הוא התקוות מכאבים, טוב זה מה שאמור לקרות אם מוצצים לך את כל הדם מהגוף .. ואז הוא מת . אני שמח שאור לא ראתה את זה .. זה הצד הפחות טוב שבי ואני לא אוהב כשהיא רואה אותו .
קראתי לליאם וזאין שיבואו לעזור לנו לחזור . הרמתי את אור על ידי, כשיד אחת שלי תומכת בגבה , וידי השניה ברגליה , (כמו כלה כזה ^_^) משתמש במהירות כדי להחזיר אותה , הפעם לביתי . אנחנו לא רוצים שההורים שלה ואחותה יראו אותה ככה . השכבתי אותה על הספה בסלון , מתיישב לידה ומניח את הראש שלה על רגליי , משחק בשיער שלה . הכל היה כלכך שלוו …לגמרי ההפך ממה שהיה היום .