החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 1 :)

~מנקודת המבט של מאי~
(מי שלא מבין שילך להקדמה.)

כמעט נירדמתי עד מישהו התיישב לידי היה לו שיער חום מתולתל, עד כמה שהצלחתי לראות מתחת לכבוע ומשקפי השמש שלו, "זה בסדר שאני אשוב פה נכון?" הוא שאל וגלגלתי עניים, והמשכתי להסתכל דרך החלון על לונדון שנעשתה קטנה מרגע לרגע, 'איפה את?' קיבלתי הודעה באייפון, ההודעה הייתה מנייל, בן דוד שלי. זה קצת מוזר לחשוב שבן הדוד שלך הוא זמר בלהקת הבנים הכי מצליחה בעולם "וואן דיירקשן"
'יש עוד זמן. עלינו לאוויר רק לפני שעתיים.' כתבתי לו בחזרה, הזר שישב לידי כנראה לא הצליח להתאפק והציץ, הוא חייך כשראה את התמונה של נייל בתמונות אנשי קשר "את מעריצה של נייל הורן?" הוא שאל, "לא. אני בת דודה של נייל הורן." אמרתי ביובש, "אה נכון הוא אמר ושהו לגביך, והוא הזכיר אותך כמה פעמים.. אולי 100?" הוא אמר וחייך, "ואתה אומר לי את זה כי?" שאלתי, "את לא מזהה אותי?!" הוא שאל נעלב מעט, "אני הארי…הארי סטיילס." הוא אמר והוריד את משקפי השמש ככה שהיא אפשר לראות ממש קצת את עינו, העניים שלו מיכרו אותי. טבעתי בהן! אבל זעקתי לעזרה, רציתי להמשיך להביט בהן, להמשיך להתהפנט ! "אתה נוסע לבנים?" שאלתי, "כן," הוא ענה, "ואת?" הנהנתי, "אני מתארחת אצלכם חצי שנה." אמרתי וחייכתי, ולא יכולתי לעצור את עצמי ופיהקתי, "את עיפה?" הוא שאל 'אוף הוא שם לב!' חשבתי לעצמי, "קצת." עניתי, "אבל זה בסדר." "באוי, תשני עלי." הוא אמר, התווכחנו קצת ולבסוף נכנעתי והנחתי את ראשי על בירכיו. לאחר כמה שעות שמעתי אותו מדבר בלחש בטלפון אבל המשכתי לעצום את עיני ונרדמתי שוב, "קומי! מאי קומי! הגענו." שמעתי את קולו הצרוד של הארי, והתרוממתי, "איך אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי מבוכה, "דיברתי מקודם עם נייל, הוא אמר לי."

….2 תגובות ואני ממשיכה…. :)