החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 3 :)

פרק מס' 3

&מנקודת המבט של הארי&

"אוף!" אמרתי, "היא הלכה ! למה לא אמרתי לה להישאר איתי כאן?!" שאלתי את עצמי והלכתי לשתות כוס מים, מיליתי את הכוס וראיתי את זאין מחיי, "אז, ברדר, איך הפה של מאי?" הוא שאל וירקתי עליו את המים. "דבר ראשון, איך אתה יודע?!" לחשתי לו, "אחד, אני צריך ע-ו-ד פ-ע-ם ! להתקלח! הרגע יצאתי משם! דבר שני, הסתכלתי בחור המנעול של הדלת." "יופי! עשיו תסתום את הפה שלך! אני אל רוצה שנייל ישמע!" "אוקיי." אמר זאין, "נייל!!" הוא צרח פתאום, "מה?!" נייל בא בריצה, "להארי יש משהו להגיד לך." אמר זאין מסתכל עלי במבט תמים, נעצתי בו מבט של 'אתה כל כך מת!!' "1, זאין, אני שונא אותך!! 2, אתה רעב? כי אני פשוט רוצה להזמין לנו פיצה, אני גם רוצה לדעת עם איזה תוספות להזמין." שלפתי שקר, האמת, הייתי רעב. אבל זה הדבר הראשון ששלפתי. "אה, אז תזמין 5 פיצות. 2 לכם ו-3 לי," "טוב." אמרתי, "אז ככה, מאי בטח תרצה בלי כלום, אני עם הכל!! ואת שאר הבנים אתה כבר יודע." הוא אמר. "נייל איפה יש מגבות?" מאי קפצה כל 2 מדרגות ונעמדה מול נייל. 'אוף! למה היא חייבת להיות כל כך יפה?!' חשבתי לעצמי.
בארון למעלה מצד ימין, ותתקלחי מהר, כי אנחנו רוצים לצאת לראיון. רגע… לא התקלחת לפני 5 שעות?" הוא שאל, "אני כן. אבל אני לא מצליחה לסדר את השיער. והמגבת שלקחתי מקודם פשוט הייתה לי על המיטה." "אני חייבת לבוא איתכם?" "לא." "אוקיי אז אני אל באה." היא אמרה ורצה למעלה. "אני ישאר איתה, זה בסדר." אמרתי מהר, "זאין נשאר, הוא הרי חולה. אבל בסדר, הוא בטח ישן…ככה שהוא לא יוכל לעזור לה אז בסדר." נייל אמר ועלה למעלה.
עליתי למעלה להגיד למאי שאני נשאר, "מאי?" שאלתי כשפתחתי את הדלת, היא צרחה והסתירה מהר את פלג גופה העליון במגבת. "לא שמעת על לדפוק?!" היא צרחה. "אופס…" אמרתי ובהיתי בה, "צא!" היא צעקה וניערתי את ראשי, חייכתי וסגרתי את הדלת.
חיכיתי מול הדלת במשך חמש דקות ואז היא פתחה אותה. "אתה יכולה להיכנס." היא אמרה, "מצטער," אמרתי אחרי שהיא נעלה את הדלת, "פסדר, טוב, מה רצית?" "להגיד לך משהו ולבקש משהו." "דבר." היא אמרה והתיישבנו על המיטה שלה. "אני נשאר כאן, נייל, ליאם ולואי הולכים לראיון, זאין חולה. והבקשה שלי – היא…" הרמתי את ראשי וראיתי את חיוכה המושלם, לא פלא שהיא דוגמנית, "רציתי לבקש עוד נשיקה…" אמרתי בקול ילדותי וטיפה הסמקתי. היא צחקה ונישקה אותה, ואני תפסתי אותה וזרקתי אותה בעדינות לצד השני של המיטה וזחלתי אליה ומשכתי אותה לנשיקה.
"הארי, עכשיו 23:30 (מי שלא מבין זה אחד עשרה וחצי בלילה.) אני מתה מעיפות באמת שכיף לי להתנשק איתך עכשיו, אבל נמשיך ביום אחר טוב?" החיוך על פני נפל, "למה?! רגע, יש לנו משהו מחר שאת אומרת לי 'ביום אחר' ?" "לא אין. אני הולכת מחר עם ניילל לונה פארק, להנות קצת ולהשלים פערים, אתה יודע, להתעדכן." "אני יכול לבוא?" שאלתי בתקווה, "לא. זה זמן שאמור להיות זמן שני הדודים שלי ושל נייל." "אה טוב, אז רק חמש נשיקות אחרונות ואני ינסה לא לבוא לפה באמצע הלילה." אמרתי וחייכתי.