החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 51

הרמתי את מבטי, מספיקה לראות את הארי מתיישב על המיטה הגדולה, סביבו יש רק מגבת אך הוא נראה תשוש ועייף, כאילו כל כוחותיו נלקחו ממנו. "הארי, מה קורה?" שאלתי, מתיישבת לידו, מרימה את פניו ככה שהן יסתכלו עלי. "אני לא רוצה." הוא לחש, "אני לא רוצה לאבד אותך מאי!" הוא צרח, צרור של דמעות מלוחות ירדו על פניו, אך לו….לו לא היה אכפת כלל. "הארי…די." אמרתי, מלטפת את לחיו ומעבירה את ידי בתלתליו הרכים והרטובים. "אני לא מוכן מאי.." הוא ילל, מביט בי במבט שבור, "אני מצטערת הארי, אבל אני לא יכולה לעשות כלום עם העניין הזה." לחשתי, "אבל תבטיח לי דבר אחד, אתה לא נשבר." אמרתי, מנשקת את צווארו ולוחשת מדי פעם את המילים, "תבטיח לי שלא תשכח אותי, אבל תמשיך לשיר, תמשיך להופיע ולגרום למליוני המעריצות שלך לחייך, לצחוק ולבכות מאושר. בסדר?" אמרתי, נושכת מעט את המקום הרגיש שבצווארו, מלקקת ונושפת שם אוויר קר. הרגשתי איך הצמרמורות של הארי מתפשטות על גופו החסון והשרירי.

"תבטיח לי הארי." לחשתי לו, "אני מבטיח.." הוא מלמל, "אבל עכשיו את מתלבשת ובאה איתי." הוא אמר, קם מן המיטה ומוריד את בגד הים והבוקסר שלו, מחליף את בגדיו במהירות ומחכה שאני אקום ואעשה זאת גם. נאנחתי, שולפת בגדים מן הארון ונכנסת לחדר האמבטיה, אך שנייה לפני שהדלת נסגרה רגלו של הארי עצרה בעדה, "תעשי את זה מהר." הוא אמר, מחייך אלי ונכנס פנימה, מסדר את תלתליו ומשפריץ כמות מכובדת של בושם על צווארו, החלפתי את בגדי מהר, קולעת את שערי לצמה על הצד ומתאפשרת חלש, "טוב…אז לאן אנחנו הולכים?" שאלתי בעוד הארי מושך בידי לכיוון הדלת. "לשופינג שלא קשור לבגדים." הוא אמר בחיוך והתעלם מכל צלמי הפפארצי שעטפו אותנו. חייכתי לעברם, מרגישה את אחיזתו של הארי מתהדקת סביב ידי ואיך גופי נצמד לגופו, נשמתי את הבושם הממכר שלו וחייכתי לעבר המבט הסקסי שהיה על פניו, הוא העביר את ידו האחת בשיערו ובשנייה הצמיד את אגני ואגנו. "טוב…אז למה אנחנו רק עומדים מול חלון הראווה?" שאלתי בעוד הארי בוחן אוזניות ביטס לבנות, "בואי." הוא אמר, מושך בידי לתוך החנות. הוא לקח שני מחשבי לפטופ גדולים, שתי מצלמות רשת, שתי זוגות של אוזניות ביטס ושני אוזניות עם רמקול. הוא שם את הכל בסלסלה קטנה שלקח מהדלפק.
הוא לקח גם שתי חבילות של דיסקים, שתי דיסקי on-ki. "אני חושב שזהו.." הוא מלמל, "למה כל זה?" שאלת בפליאה, "בשביל שאני תמיד אוכל לראות אותך ולדבר איתך…לא משנה איפה אני אהיה בעולם." הוא אמר בחיוך, מנשק את שפתיי לשתי שניות ומשלם למוכר. "ועכשיו לאן?" הוא שאל כשאשר אני משכתי אותו לחנות שמדפיסה תמונות על כל פני פריטים. "תחכה בחוץ." אמרתי למרות המבט המבולבל שעל פניו, "ניגשתי למוכרת ונתתי לה את כל התמונות שרציתי.

יצאתי משם לאחר חצי שעה ושתי שקיות גדולות בידי, "למה כל זה?" הוא שאל, בעודנו עושים את דרכנו לבית הקפה הקרוב. "אתה תגלה בבית." אמרתי. בחיוך, "שתי איס-קפה" הוא אמר למלצר והמשיך לנשק אותי ברכות. "הארי!!" קול נשמע לידינו, "טיילור?!" הוא שאל בבלבול, "מה את עושה כאן?" הוא שאל, הבאה נדהמת על פניו…"מה…לא אמרו לך את החדשות?" היא שאלה, "איזה חדשות?" שאלתי.