החבר של הבן דוד שלי עם 1D ! עונה 2 פרק 4 ♡♥♡

אתן בטח שונאות אותי כי לקח לי עוד מעט חודש נראה לי להעלות פרק :(
אבל יש לי עומס בלימודים ואני מתחרפנת…אני בלחץ תמידי וכשאני בלחץ שמתגבר הגוף שלי מגיב ואני נעשת חולה ואני פשוט לא מצליחה לתפקד, הראש לי מעורפל ולא חושב על כלום, הלב שלי עוד רגע מתפוצץ והבטן שלי מתהפכת כל כך מהר שאני עוד רגע מגיעה 
נעשה לי קר וחם וקר חום וחוזר חלילה ואני מתחילה להתחרפן…
וזה לא רק לימודים…זאת גם חרא חרא חרא של תקופה בשבילי ועכשיו גם…אוף…עזבו…
אני רק מקווה שאתן לא שונאות אותי שלקח לי שנים להעלות פרק…. 

מהפקר הקודם: הם תמיד באו ותמכו, תמיד הגנו ושמרו, תמיד ניסו לשמח אותה ותמיד הצליחו, תמיד הצליחו לגרום לה להיות כמעט מאושרת….
אבל היא, היא התעלמה מהם, היא עשתה כאילו הם אינם קיימים, כשהם אלו שבעצם תמיד דאגו שהיא תהיה קיימת, שהיא זאת שחשבה שהכל בסדר כל הזמן כשהם אלו שבכל רגע דגו שהכל באמת יהיה בסדר… 
שהם אלו שהתעמתו איתה על כך שהיא חייבת להיכנס למכון גמילה כי מה שקורה לה יצא כבר מכלל שליטה, כשהם אלו שלא הניחו לה לנפשה בכל מצב למרות שהיא אמרה להם כי הם ידוע שהיא צריכה אותה הכי שיש…

***

לפרק היום:

"אני אוהב את הדרך שבה את נוגעת בי…." לחש לי הארי, חייכתי אליו, הוא נשכב לידי על המיטה מתנשף ומתנשם…"מאי?" הוא שאל ואני המהמתי לעברו, "א-את אוהבת אותי נכון?" הוא שאל במבט לא מובן, "הארי, מובן שאני אוהבת אותך! אבל מה גורם
לך לחשוב אחרת?" שאלתי, מלטפת את פניו בדאגה, "כלום…רק שהיה לי חלום אתמול בלילה שאת בוגדת בי ואומרת שאת שונאת אותי ושאני סתם משחק בשבילך, אבל זה היה רק חלום מטופש…כנראה.." הוא מלמל בהקלה, חייכתי אליו חצי חיוך קטן, "אני מאוהבת בך הארי, לעולם אל תחשוב אחרת." לחשתי לו, מנשקת את שפתיו האדומות והנפוחות ממה שקרה לפני מספר דקות.
" מאי אני רוצה שתבטיחי לי משהו…" הוא לחש לי, "כל דבר…" אמרתי לו, "אני רוצה שתבטיחי לי שתהיי שלי לנצח…" הוא אמר, הרמתי בה והוא שתק, "אני מחכה לתשובה." הוא הסביר את פניו החתומות. "את זה אני לא אבטיח לך עכשיו, אני אבטיח לך את זה בחתונה…" לחשתי לו ונהמה גרגרה בגרונו. הוא חייך אלי ומשך אותי אליו. "אני לא יכול לחכות כבר להיות נשוי לאישה שלי…" הוא אמר, גורם לי לצחקק במקצת ולאלפי קשרים מסובכי להיקשר בבטני וללחץ שלי לעלות.
אני לא מייחסת לכך חשיבות רבה אך הוא נעשה די אגרסיבי ומגונן "אני אוהב את הדרך שבה את נוגעת בי…." לחש לי הארי, חייכתי אליו, הוא נשכב לידי על המיטה מתנשף ומתנשם…"מאי?" הוא שאל ואני המהמתי לעברו, "א-את אוהבת אותי נכון?" הוא שאל במבט לא מובן, "הארי, מובן שאני אוהבת אותך! אבל מה גורם
לך לחשוב אחרת?" שאלתי, מלטפת את פניו בדאגה, "כלום…רק שהיה לי חלום אתמול בלילה שאת בוגדת בי ואומרת שאת שונאת אותי ושאני סתם משחק בשבילך, אבל זה היה רק חלום מטופש…כנראה.." הוא מלמל בהקלה, חייכתי אליו חצי חיוך קטן, "אני מאוהבת בך הארי, לעולם אל תחשוב אחרת." לחשתי לו, מנשקת את שפתיו האדומות והנפוחות ממה שקרה לפני מספר דקות.
" מאי אני רוצה שתבטיחי לי משהו…" הוא לחש לי, "כל דבר…" אמרתי לו, "אני רוצה שתבטיחי לי שתהיי שלי לנצח…" הוא אמר, הרמתי בה והוא שתק, "אני מחכה לתשובה." הוא הסביר את פניו החתומות. "את זה אני לא אבטיח לך עכשיו, אני אבטיח לך את זה בחתונה…" לחשתי לו ונהמה גרגרה בגרונו. הוא חייך אלי ומשך אותי אליו. "אני לא יכול לחכות כבר להיות נשוי לאישה שלי…" הוא אמר, גורם לי לצחקק במקצת ולאלפי קשרים מסובכי להיקשר בבטני וללחץ שלי לעלות.
אני לא מייחסת לכך חשיבות רבה אך הוא נעשה די אגרסיבי ומגונן בתקופה האחרונה,הוא בודק בכל יום שהכל בסדר והוא נוהג לאסוף אותי מיד לאחר הלימודים בקולג' או מאימוני מעודדות ואימונים בלהקת ההיפ הופ ובריקדאנס שבה אני רוקדת פעמיים בשבוע.
הוא דואג כל הזמן שאני לא אהיה לבד ובכל פעם שבן כל שהוא מנסה לדבר איתי הוא יישר מהדק את האחיזה סביבי וחותך את השיחה, לפעמיים עוד לפני שהיא בכלל התחילה.
בהתחלה אהבתי זאת, אך עם הזמן זה התחיל להציק ולעצבן אותי. 
הנחתי את ראשי על החזה הקשה שלו, הוא נשק לראשי ונאנח, "אני אוהב שאת מנשקת אותי ככה…." הוא המהם כשאני נשקתי לצווארו.

בתקופה האחרונה,הוא בודק בכל יום שהכל בסדר והוא נוהג לאסוף אותי מיד לאחר הלימודים בקולג' או מאימוני מעודדות ואימונים בלהקת ההיפ הופ ובריקדאנס שבה אני רוקדת פעמיים בשבוע.
הוא דואג כל הזמן שאני לא אהיה לבד ובכל פעם שבן כל שהוא מנסה לדבר איתי הוא יישר מהדק את האחיזה סביבי וחותך את השיחה, לפעמיים עוד לפני שהיא בכלל התחילה.
בהתחלה אהבתי זאת, אך עם הזמן זה התחיל להציק ולעצבן אותי. 
הנחתי את ראשי על החזה הקשה שלו, הוא נשק לראשי ונאנח, "אני אוהב שאת מנשקת אותי ככה…." הוא המהם כשאני נשקתי לצווארו.
הוא לחץ את גופי אליו כך שהיינו צמודים, "אני כל כך אוהב אותך…." הוא לחש לי, מנשק את שפתיי ברכות ובנועם. "מאי! הארי! אני יודע שאת ערומים חמודים שלי אבל אנחנו הולכים לים, אתם באים?" נשמע קולו של לואי, אני והארי צחקקנו, מביטים בשעון הקטן שהודיע שהשעה אחד עשרה וחצי בבוקר. "לאן?" הארי תפס בידי, "לשים בגד יםהוללכת לארגן את הילדים…" אמרתי ונישקתי את שפתיו, מתנתקת מהר ומשאירה לו טעם של עוד. "אני רוצה לבחור!" הארי התרומם מהמיטה, שוכח לגמרי שהוא ערום לגמרי ורץ לארון הענק שלנו. הוא הוציא את כל עשרות בגדי הים שליהועבר אחד אחד, עד שלבסוף בחר שני חלקים שונים של ביקני, התחתון היה שחור חלק והעליון היה מנומר בצבעים שחור וורוד זוהר.
"קחי " הוא אמר והושיט לי את מה דהוא בחר, מחזיר את כל שאר בגדי הים לארון ומוציא את מכנס בגד הים הצהוב שלו .
נאנחתי, לובשת את בגד הים ומסדרת את החזיה, בגלל שהנקתי החזה שלי גדל ככה שהחזיה ניראתה כמו חזיית פוש אפ למרות שהיא לא כזאת כלל. הוצאתי שמלת חוף בצבעים סגול ורוד ולבן. לבשתי גם אותה וסידרתי את השיער המובלגן משום שהארי שיחק בו מיקודם.
התאפרצי מעט והלכתי לארגן את הילדים ותיק גדול לחמישתנו שם שמתי מיםהופרות, כמה סנדוויצ'ים, קרם הכנה לתינוקות ולבוגרים, אלוורה, קרם שיזוף, בשקית בגדים להחלפה חכולנו ומגבות.
"אני חייב לציין שאת ממש עושה לי את זה…" ידיו של הארי נעטפו סביב בטני. צחקקתי, ממשיכה לארגן את התיק לים. הארי עלה למעלה וירד מיד עם שלושת הילדים ומניח אותם על הרצפה שייזחלו קצת…
"בואי." הארי אמר, לוקח את התיק ואת תומאס.
לקחתי את פרד ודארסי, נועלת את הדלת של הבית ונכנסצ לג'יפ השחור והגדול של הארי, חוגרת את הילדים ומתיישבת ליד הארי שלא היסס וחטף נשיקה מהירה משפתיי לפני שיצא מהחניה במהירות ונסע אלהעבר החוף שלואי שלח לו בהודעה.

"הנה הזוג היפה שלנו!" צעק ליאם, בחיוך, הנחתיהאת הילדיםהעל המחצלת הגדוחה, מורחת אותם בקרם הגנה ומוציאה להם משחקים, "את ממש ממד מאורגנת!" אמר זאין, משכתי בכתפי, "מאי את בטוחה שלא יצאת עכשיוהמשער במגזין?" שאל לואי, "אני בטוחה שיצא ממני שער למגזין, אבל לא אני ממנו" אמרתי וקיפלתי את שמלת החוף שלי לתוך התיק, מורחת ספריהשיזוף ונרגעת בשמש על החול הרך, "אני הולכת למים.. " שמעתי את הארי צועק.

"תראו תראו." שמעתי קול, פקחתי את עיניי, אופק ג'סטין ופרי.
גלגלתי את עיניי, מרימה את פרד על ידייהומנקה את החול הרב מלחיו, "אז באמת שחכת מאיתנו…" אמרה פרי בעצב, ישרצי אליהם את מבטי, " לא שחכתי, פשוט הבנתי שזה מה שאתם רוצים." אמרתיהוהוצאתי ט בקבוק המים של פרד, נותנת לו לשתות ומנשקת את ראשו הקטן ששיער חום החל לצמוח עליו.
"מאי…אני מצטער, כשדיברתי אליך ככה לא חשבי על זה שכבר יש לך ילדים, לא חשבתי על חיי האהבה שלך או על הקרירה שלך, לא באמת חשבתי עליך, חשבתי על כמה שאני מתעגע אליך וכועס, אך בעצם כעסתי על עצמי שא ייצרתי איתך קשר, שאני זה שלא באתי אליך ולא שלחתיהלך הודעות…." אמר אוק אשר התיישב לידי, "גם אני מצטער, אני וסלינה בדיוק נפרדנו שנייה פני דאת הגעת, כעסצי עליה ועל עצמי, לא הייתי צריך להוציא את זה עליך.." אמר ג'טין והם חיבקו אותו, "מי קנה לך את הטבעת?" שאלה פרי שהתיישבה מולי, "א-א-אני והארי מאורסים…." אמרתי והם קפצו עלי בחיבוק חם וברכות, נזהרים על פרד הקטן.
"עזבו אותה…." הארי נעמד מולנו, "מה…." מלמל אופק שהמשיך לחבק אותי, "תעזוב אותה!!" הוא צעק ותקע אגרוף בפניו ל אופק המופתע, אך האגרוף השני לא פגעה באופק.
הוא נפגע בי…