החיים עם משפחת טומלינסון- פרק 4 (ארוך!)

בגלל שהרבה זמן לא המשכתי אז עכשיו ספיישלללל!!!! מצפה להרבה תגובות!
מתה עליכם ♥♥
~~~~~~~~~~~~~~~~~
*מנקודת מבטה של שני*
סיימנו לאכול והתיישבנו בסלון, לואי התחיל לדבר וסיפר לנו מה קורה עם הלהקה, פיבי ודייזי התרוצצו בכל הבית, ואנחנו שיתפנו חוויות אחד עם השני.
"המסע הופעות ארוך במיוחד השנה" אמר לואי.
"שוב?" שאלה פליסיטי.
"כן" ענה מבואס.
"יואו לואי זוכר שהלכנו והחלקת?" שאלה לפתע לוטי מצחקקת ולואי אחריה.
"היי! בואו!!!!!" צעקו פיבי ודייזי.
"מה קרה?" שאלה ג'י ופיבי משכה בידה. יצאנו כולם לבחוץ, פתיתי שלג זעירים נפלו אט אט על הקרקע, כולם התחבקו ואני הייתי בצד צופה בהם.
"מה את חושבת שאת עושה?" שאל לואי ודחף אותי לחיבוק.
"מלחמת שלג!" הכריזה לוטי והשליכה עליי כדור שלג.
"היי!" צעקתי וזרקתי עליה עוד כדור ובטעות זה פגע בלואי ^^.
"שני!" צרח.
"מה?" שאלתי בתמימות.
"את מתה!" צרח והתחיל לזרוק עליי כדורים ואני עליו.
"סטופ!" צעקה לוטי לאחר חצי שעה של מלחמת שלג, בניית איש שלג ועוד כל מני דברים.
"אני עייפה" אמרה פיבי ולואי הרים אותה ונכנס איתה הביתה ואחריו כולם. וואו הייתי עייפה ממש!
"לילה טוב" אמר לואי והלך לחדר שלו מפהק.
"את באה?" שאלה לוטי והלכתי אחריה לחדר שלה.
"לילה טוב" אמרה פליסיטי.
"לילה טוב" אמרתי והיא יצאה. התלבשתי ושכבתי על המיטה מתכסה בערימות של סמיכות. לוטי שכבה והתכסה גם היא.
"תגידי מה נסגר עם לואי?" שאלה.
"הכל בסדר, למה?" עניתי.
"את רוצה להיות איתו?" שאלה, הסמקתי, מאוד.
"אני ייתן לגורל לעשות את שלו" אמרתי, משפט חכם שאני מתה עליו.
"הגורל מה שתעשי ממנו" אמרה והוציאה לי לשון.
"לילה טוב לוטי" אמרתי באנחה והסתובבתי.
"לילה טוב" אמרה ועצמתי את עניי ונרדמתי.
*מנקודת מבטה של לוטי*
"בוקר טוב!" צעקתי בחדר של פליסיטי.
"זבלל! תני לישון!" אמרה.
"נו קומיייי!" אמרתי וזרקתי עליה כרית.
"מה?" שאלה עצבנית וקמה כששיערה מבולגן.
"חחחח אני רוצה להעיר את שני" אמרתי מצחקקת.
"נו אז למה הערת אותי?" צרחה.
"דבר ראשון שתקי כולם ישנים! דבר שני אני רוצה לצעוק לה באוזן ואז היא תקום" אמרתי בחיוך ערמומי.
"אה הבנתי את הראש שלך, סבבה אני אשטוף פנים ואצחצח שניים" אמרה וקמה.
"יש!" אמרתי והיא הלכה.
~כעבור חמש דקות~
"אחד שתיים שלוש" לחשתי.
"אעהאעהאעאעה!!" צרחנו לשני באוזן.
"השם ירחםםם!!!!" צרחה וקמה. אני ופליסטי צחקקנו בלי הפסקה.
"אני לא מדברת איתכם יותר!!! משוגעות! ואת פליסיטי ככה את בוגדת בי? לוטי אין לך בושה?!" צרחה תוך כדי שאנחנו מצחקקות.
"סטופ סטופ! מה פספסתי?" שאל לואי ונכנס לחדר.
"בוקר טוב" אמרתי מצחקקת וחיבקתי אותו.
"טוב בואו אמא הכינה ארוחת בוקר" אמר וכולם יצאו אחריו, צוחקים, חוץ משני שהייתה עצבנית.
"פותחים את המתנות של סנטה!" צעקה דייזי.
"טוב פיבי ודייזי ראשונות" אמרה אמא שלי והם פתחו את המתנות. בתוך הייתה בובה שכנראה הם ביקשו וגם פינת איפור.
"פליסיטי" אמרה אמא שלי. פליסיטי פתחה וראתה כרטיסים לחופשה עם החברות שלה.
"זה מושלםםם!" צעקה וחיבקה את אמא שלי.
"אני עכשיו!" אמרתי ורצתי אל העץ. פתחתי את המתנה והייתה שם חבילת איפור ובושם שאני מתה עליו.
"אני מתה על זהה!" צעקתי וחיבקתי את אמא שלי. לואי ניגש לעץ והוציא את המתנה שלו, בתוך היה תמונה של כולם (פליסיטי, לוטי, פיבי, דייזי וג'י) וחבילה של התה שהוא הכי אוהב שעל החבילה כתוב את השם שלו.
"יאיי! תודה!" אמר כמו ילד קטן. מתחת לעץ נשארה עוד מתנה.
"שני קדימה" אמרה אמא שלי וחייכה. שני התקרבה לעץ, בתוך היה שרשרת של בלרינה (שני אוהבת לרקוד) ונעלי ריקוד חדשות, אני קניתי לה את המתנה עם קצת כסף של לואי ופליסיטי.
*מנקודת מבטה של שני*
יופי של קבלת פנים בבוקר הם עשו לי! אוף כואב לי האוזניים! אבל הם קנו מתנה כזאת יפה! התיישבנו בפינת האוכל, שוקו ועוגיות כריסמס, אני מתה על זה!
"בואו נצא לשופינג!" הציעה לוטי שהיא שותה מהשוקו שלה.
"ואני ישאר בבית לבד?" שאל לואי.
"נראה לך מי יסחוב את השקיות?" שאלה פליסיטי וחייכה. אני ולוטי צחקקנו.
"כיפי" אמרה פליסיטי ונתנו לה כיף.
"כיפי" חיכה אותה לואי, הוא עשה את זה מצחיק רצח!
"טוב יותר מאוחר" אמרתי והלכנו לסלון. לוטי שכבה על הספה ואני שיחקתי בשיער שלה, לואי ישב וצפה בטלוויזיה, פליסיטי התכתבה עם חברות שלה וסיפרה להם על ההופעה, פיבי ודייזי הלכו עם ג'י לעשות קניות. לוטי כמעט נרדמה.
"היי לוטי מה קורה?" שאלתי ונגעתי במצחה, היא הייתה רותחת.
"אני לא מרגישה טוב" לחשה.
"לואי היא לא מרגישה טוב לך תביא כדורים" אמרתי וליטפתי אותה.
"קחי, תישארי פה, אנחנו נלך, שני תעשה לך שופינג בסדר?" שאל לואי וליטף אותה כשהיא שותה את הכדורים, הוא מתייחס כזה יפה לאחיות שלו, מתוק!
"אוף אני רוצה לבוא" אמרה.
"לוטי פעם אחרת" אמרתי. לואי הרים אותה ושם אותה בחדר שלה.
"פיזי את באה?" שאל לואי את פליסיטי ולקח את המפתחות לאוטו.
"לא באלי" אמרה ממשיכה להקיש באייפון בלי הפסקה. (חחח גם אני כזאת)
"סבבה" אמר לואי ויצא ואני אחריו. גאדד!!! כמה התפללתי לרגע הזה, אני ולואי, לבד!
"אז היי" אמר בחיוך.
"עכשיו אתה נזכר, מהבוקר אתה ראית אותי" אמרתי והוא צחקק. לפתע נשמע צלצול האייפון שלו, הוא שם על רמקול בגלל שהוא נוהג.
"היי לו, מה קורה?" שמעתי קול של בחור, היה לו מבטא אירי.
"היי נייל, סבבה מה איתך?" אמר לואי.
"תקשיב בת דודה שלי חולה עליך" אמר נייל מבואס.
"חחחחח נה נה בננה" אמר לואי והסתכלתי עליו ככה: o_O או יותר גרוע.
"סורי" אמר בחיוך.
"לו?" שאל נייל.
"אה כע.. נו?" שאל לואי.
"היא רוצה לדבר איתך" אמר עוד יותר מבואס.
"חחח טוב" אמר לואי.
"לואי?" נשמע קול של ילדה בערך בסביבות השתיים עשרה.
"כן, את?" שאל לואי.
"אעהאעה! אני לאורה" אמרה צורחת.
"היי מה קורה?" שאל לואי.
"אני לא מאמינה! זה החלום שלי לדבר איתך ועוד יותר לפגוש אותך! אבל נייל הקרציה לא מרשה לי" אמרה.
"לאורה!" שמענו את נייל וצחקקנו.
"יש מצב שיהיה לנו הופעה באירלנד, אני יבוא אליך" אמר לואי והיא צרחה.
"לואי הגענו" אמרתי בלחש.
"אוי מיי גאד! בעלי בא לאירלנד!" אמרה בשקט.
"חחחחח" צחקקתי.
"אני כבר רגיל לזה" אמר.
"טוב לאורה אני חייבת ללכת, ביי מתוקה" אמר לואי.
"ביי לואי, לאב יו" אמרה והשיחה התנתקה.
"אתה התחתנת ולא הזמנת אותי?" צחקתי.
"נו מה עכשיו תרדי עליי בלי הפסקה?" שאל.
"אמממ.. כן!" אמרתי והמשכתי לצחוק.