החלום השלישי פרק שלישי מוקדש ל… מישו חחח

מאירועי הפרק הקודם (למי שלא זוכר) :
*הדר*
"טוב בנות, בוא נשב לפני שתופסים אותנו…" אלה אמרה, התיישבנו, אני ליד זוהר, גאיה ליד יואב, אביה ליד תומר ואלה בשולחן הריק שלה, בגלל שאורי כמעט אף פעם לא מגיע…
חיכינו שהמורה תיכנס, אבל במקומה נכנס\ה….

-המשך-
*הדר* (עדיין)
היא נכנסה לכיתה, כולה נצנצים ופייטים, כל הבנים לטשו מבט וכל הבנות הביטו בהערצה ורק אני והבנות הסטנו ממנה את מבטנו, לא רצינו לצפות בגוש בלונד מהלך!
"נופרי! בואי שבי" החבר הנוכחי שלה, עדי בל, קרא לה, היא הלכה באמצע הכיתה כמו מסלול דוגמניות, העיפה בנו מבט מזלזל והתיישבה באלגנטיות ליד עדי. "אני מת עלייך" הוא לחש לה באוזן ושפתיו ליטפו את צווארה המכוער והמתוח. היא.. כלכך…. אני לא סובלת אותה, ואף פעם לא אסבול! היא מגעילה ביותר, אפילו שהיא ממש יפה (איכככככככ, הרגע אמרתי את זה?!)…. "טוב כולם השיעור מתחיל" המורה אמרה ונכנסה לשיעור, המון חפירות כרגיל ובאמצע פתק… מיזה יכול להיות?
*נקודת מבט דין, חדש וחד פעמי*
"הדר" לחשתי לה, היא לא ענתה, אז כתבתי פתק. העפתי לה אותו לשולחן והיא פתחה אותו. "רק שיעבוד רק שיעבוד" לחשתי לעצמי, ראיתי את הדר מחייכת, כותבת לי משו על הפתק בחזרה ושמה אותו על השולחן בלי שהמורה תראה. פתחתי אותו, וזה מה שראיתי: "נשמה אני מבינה שאתה לא יודע.. טוב לא חשוב אני אספר… לא נהיה פה שנתיים… היא לא תוכל להיות חברה שלך… סורי אהובי אבל אנחנו טסות ללונדון ועד שנחזור היא כבר תהיה נשואה… חחחח צוחקת היא מאוהבת מעל הראש אז לא יעבוד ביניכם… סורי" היא כתבה, הלב שלי נפל לרצפה ונשבר למיליון חתיכות, הראש הסתובב והתעלפתי. ראיתי כוכבים, מה שנקרא.
*אביה*
איזה כיף אני מזה מתרגשת עוד יומיים אני בלונדון! חשבתי לעצמי איזה כיף שזה בא עליי ועל הבנות פתאום אני רואה כזה פתק מ… לא היה כתוב שם, פתחתי ראיתי את זה: "אביה אני אוהב אותך אני רוצה להיות חבר שלך מתחילת שנה אבל… עד שהעזתי להציע לך שמעתי שאת טסה ללונדון שנתיים אני לא אראה אותך אהובתי… אני מת עלייך את נראית מדהים לא רק היום אלא תמיד ויש לך אופי מסחרר איך לא אוהבים אותך קשה לי להבין אני משוגע עלייך את מושא חיי…. אני אוהב אותך בקיצור… דין" העיניים שלי יצאו מהמקום כאילו WTF מה עכשיו?! אוקיי מה שחשבתי מקודם נמחק לגמרי הכול נהיה דפוק פתאום אני אוהבת אותו גם…. הסתכלתי על דין, ראיתי הוא יושב בכיסא עם ראש למטה, חשבתי שהוא בוכה, אבל מסתבר שלא… "המורה משו קרה לדין" זוהר לקחה את הזכות לדבר במקומי והמורה העיפה בדין מבט, כולם דיברו וכמה ממש דאגו לו, בעיקר אני עמדתי לבכות מה קרה לו? "דין, תרים את הראש בבקשה, בעיות נפשיות לפסיכולוג" זה היה מעליב כי הוא באמת הולך לפסיכולוגית אז זה פגע בי, לא בו כי הוא לא זז…. השותפה שלו לשולחן עברה לשבת ליד חברה שלה, אבל היא קמה ובאה לבדוק אותו, היא הטתה את הראש שלו הצידה והוא עצם עיניים…. "דין נרדם, המורה" היא אמרה למורה, המורה הזעיפה פנים ובאה לשולחן שלו, היא פתחה את העין שלו אבל האישון לא נראה… "הוא התעלף גאיה לכי להתקשר לאמבולנס" המורה צעקה כל התלמידים נתקפו פאניקה ואמרו כל מיני כמו "מה קרה לו" ו"הוא התעלף, איך זה קרה", אני ישר פרצתי בבכי והדר ואלה ניחמו אותי, אני אוהבת אותו וחמישתנו יודעות את זה אז כולם ניחמו אותי, זוהר עזרה לשותפה של דין לסחוב אותו לבחוץ לאמבולנס וגאיה חזרה בריצה מהמזכירות "האמבולנס בדרך" היא הודיעה למורה, זו הייתה בשוק מוחלט והכיתה התפזרה לכל מקום… חכו נשמע קול חד שפילח את האוויר.