מקווה שאהבתן.
8 תגובות ממשיכה. (אתגר)

הטיסה ששינתה את חיי- פרק 36 (ספיישל)

08/06/2013 625 צפיות 6 תגובות
מקווה שאהבתן.
8 תגובות ממשיכה. (אתגר)

פתאום הרגשנו נקודה בכתף ונורא נבהלנו, כולנו הסתובבנו וראינו את זאת שראינו מקודם במלון.
רעדנו מפחד אבל ראיתי את המבט שיש לאלן וזה מבט שאומר שיש לה תכנית.
~מנוקדת מבט אלן~
יש לי תכנית אני רק צריכה שהבנות יסיחו את דעתה ואני בינתיים אוציא את הבנים ביחד עם קייט הקברים ואז נפעיל את הכוחות שלנו.
הרי לאלה יש כוחות מחשבה וכוחות ריפוי- היא יכולה להזיז דברים בעזרת המחשבה ולרפות אנשים.
לקייט יש כוחות של שינוי צורה וכוחות ריפוי- היא יכולה לשנות צורה לכל דבר ואפילו ליהיות בלתי נראית ולרפות אנשים.
לזואי יש כוחות מהירות וכוחות ריפוי – היא יכולה לרוץ ולזוז הכי מהר שאפשר ולרפות אנשים.
לאביה יש כוחות משחק וכוחות ריפוי- היא יכולה לשחק כל דבר שתרצה ולרפות אנשים.
ולי יש כוחות עתיד וכוחות ריפוי- אני יכולה לדעת מה יקרה בעתיד ולרפות אנשים.
ביחד לכולנו יש את הכוח הכי חזק שאין לו שם אבל הכוח הזה זה כוח שאנחנו יכולות לבחור מהו ולעשות אותו ביחד. (אני ודעת שהסיפור לא נשמע כבר הגיוני- אבל בסיפור אפשר לכתוב כל מה שאתן רוצות לא ככה?)
שמתי לב שאלה שמה לב לפני תכנית שלי והעברתי לכולן במחשבה: "תסיחו את דעתה, יש לי תכנית ובינתיים אני אוציא את הבנים מהקברים עם קייט".
כולן הנהנו בקטנה והתחילו להסיח את דעתה.
אני וקייט חיפשנו את הבנים מהר ולבסוף מצאנו אותן והתחלנו לחפור באדמה ואחרי כמה דקות הוצאנו את כולם.
אמרנו להם: תשארו פה, יש לנו תכנית.
הם הסכימו והלכנו אל הבנות.
קייט שלחה לכולנו במחשבה: הוצאנו את הבנים והם חיים ובריאים רק צריך לטפל בהם אחרי זה בשריטות ובפצעים וכל מיני דברים כאלה אני חושבת עכשיו צריך לשלב את הכוחות שלנו ולהרוג אותה לחלוטין סבבה?
כולנו הסכמנו ושילבנו את הכוחות שלנו, מאוד התאמצנו ולבסוף הרגנו אותה ו-100% היא מתה.
היא הפכה לעפר וישר רצנו אל הבנים, לקחנו אותם וישר רצנו אל המלון.
הגענו אל החדר שלנו (של הבנות) הושבנו אותם על המיטה ושאלנו: אתם בסדר?
"כן" כולם ענו.
"טוב עכשיו תלכו להתקלח ואז אנחנו נרפא אותכם" אמרתי.
הם הסכימו והלכו להתקלח.
כעבור חצי שעה הם נכנסו לחדר מהמקלחת והתיישבו המיטה.
ריפאנו אותם בעזרת הכוחות והם שאלו: איך יש לכן את הכוחות האלה?
"אנחנו לא יודעות, פשוט קיבלנו אותם" אמרתי.
"אתם עדיין אוהבים אותנו?" כולנו שאלנו ירדו לנו דמעה אחת מעין ימין.
"ברור שכן, אנחנו נאהב אותכם לתמיד לא משנה מה, אתן אהבות חיינו" כל הבנים אמרו וחייכו.
חייכנו ואמרנו ביחד (גם הבנים וגם הבנות) : הטיסה שיינתה את חיי <3.


תגובות (6)

המשךךך!

08/06/2013 05:21

מושלםםםםםםם מחכה להמשך ❤❤❤❤❤❤

08/06/2013 06:49

תמשיכי ותמשיכי ותמשיכי!!!!

08/06/2013 09:38

מושלם תמשיכי דחוף!

08/06/2013 12:26

אני לא ממשיכה עד שיהיו 8 תגובות- צריך עוד 3 תגובות (לא כולל התגובה שלי)

09/06/2013 22:10

תמשיכי!
יאלה עוד כמה תגובות קטנות!

20/06/2013 05:47
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך