הכול התחיל מלארי שיפר-פרק 2/ Ruth16

בפרק הקודם:
"אז למה עשית את כל זה?" שאלתי את לואי כשההיתי בדרך לאוטו שלהם ומיליון צלמי פאפרצי היו סביבנו.
"כי נמאס לי כבר מהשמועות הללו!" ענה לואי.
"אז מה זה עזר לך?" הארי לא הבין.
"עכשיו כל התקשורת רודפת אחריי מקבלת ממני תשובה סופית וברורה" ענה לואי וחייך.

פרק 2=
נסענו כמה דקות והגענו לבית ענק וממש יפה.
רק נכנסנו לבית ואלינור קפצה על לואי בחיבוק ואמרה לו:
"לואי, סוף סוף אתה החלטת להקשיב לי ופעם אחת ולתמיד להגיד שאנחנו זוג אמיתי ושהארי ואתה סתם חברים ממש טובים".
"אז זהו, רציתי להגיד לך משהו…." התחיל לואי להגיד ופניו הרצינו.
"אני חושב שהזוגיות שלנו היא לא מספיק חזקה ואני כן אוהב אותך אבל זה לא זה" הוא סיים להגיד והוריד את ראשה.
אלינור פתחה את פיה והתחילה לבכות.
לואי ניגש אליה חיבק אותה ואמר:
"אני צוחק יפה שלי, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
"לואי, עוד פעם אחת תעשה משהו כזה, אני אישית יגרום לך לסבל" אמרתי לו וחייכתי.
"גם אני שמחה להכיר אותך" אמרה אלינור והושיטה לי יד.
"אני אביגיל" צחקתי וחיבקתי אותה.
"טוב, אז מה הסקופ שתביאו לי?" שאלתי אותם.
"קודם כל צריך לערוך את השולחן, תשבי איתנו, תשתי תה, נדבר קצת ואז נספר לך" אמר נייל.
"אוקיי, אז אני ואלינור נלך להביא הכל?" אמרתי.
"ממש לא" זאין אמר במהירות, תפס בידיהם של לואי והארי והם הלכו למטבח.
אני ואלינור ישבנו ודיברנו כמה דקות ובנתיים הבנים ערכו את השולחן.
אחרי שסיימנו לאכול מכל הטוב שהיה בשולחן נייל אמר:
"ועכשיו הסקופ: הארי יוצא עם מעריצה!"
"אני, יוצא עם מישהי חמודה מאוד שמצאה חן בעיני ובמקרה היא דיירקשנית" אמר הארי.
"ואיך הכרת אותה?" שאלתי.
"אם זה בשביל הכתבה אז תכתבי שבאחת ההופעות היא הייתה מאחורי הקלעים ושם נפגשנו והתחלנו לדבר" ענה הארי.
"ואם זה בשביל שאני אדע את האמת?" שאלתי.
"ניפגשתי איתה פעם אחת אחרי ההופעה כשעשיתי ריצת לילה וגם היא בדיוק עשתה את אותו הדבר" הוא ענה.
"אז למה אתה לא רוצה שידעו את האמת?" שאלתי.
"כי היא אמרה שהיא רוצה שיחשבו שהיא הייתה בהופעה שלנו" הוא אמר.
"למה היא רוצה שיחשבו ככה?" לא הבנתי.
"אני לא בדיוק יודע, ואני מכבד את הבקשות שלה אז אני מבקש ממך שתכתבי את מה שהיא מבקשת" אמר הארי.
"טוב, אין לי בעיה" עניתי.
דיברנו ככה כמה דקות ואז אמרתי שאני צריכה ללכת כי הבית שלי רחוק וגם כי השארתי את המכונית שלי ליד אותו אולפן.,אם את רוצה אני אסיע אותך עד לאולפן" אמר לי זאין.
"כן, אני אשמח" עניתי וקמתי מהספא הנוחה.
נפרדתי מכולם ואמרתי להם ששמחתי להכיר אותם ושלא ידאגו כי אני אכתוב בכתבה רק את מה שהם ביקשו.
אני וזאין נכנסו למכונית שלו ואז הוא שאל אותי:
"אביגיל, אני רוצה להשאר איתך בקשר, אפשר את המספר שלך?"
"ברור, גם אני מאוד אשמח לפגוש אותכם לעיתים קרובות" עניתי והוצאתי את הפנקס והעט שלי.
רשמתי את מספר הפלאפון שלי והנחתי את הפתק עם המספר במושב האחורי.
כשהגענו למקום זאין נפרד ממני לשלום ואני הלכתי למכונית שלי.