המירוץ לאהבה או למיליון? פרק 25 א'+ב'

פרק 25
התקדמנו למלון הגענו והיה שם צוות התכנית .
"זאיין , קימברלי איפה הייתם ?! " אחד מן הצוות שאל. "טיילנו " זאיין אמר. "טוב זה לא הזמן לדיבורים , יש לכם חצי שעה עד לטיסה ! " האיש המשיך. "חצי שעה ?! הנסיעה לשדה התעופה רק 20 דק " אמרתי. "נכון , קדימה מהר תעלו לארוז את הדברים " הוא אמר. עלינו במהירות אפילו לא החלפנו בגדים.
"מישהו ממכם יודע לרכוב על אופנוע ? " הוא שאל. "כן " זאיין ענה. "קדייממה " הם לקחו את המזוודות ואמרו שהם יגיעו אלינו אבל שנטוס לשדה התעופה. עלינו על האופנוע , זאיין נוהג ואני מאחוריו , הוא נסע במהירות והשיער התנופף לי באוויר זה הרגיש כמו סרט של מרדף אחרי הזמן.
עצרנו ברמזור. "קימי , הכל בסדר " הוא שאל אותי. "מעולה " עניתי. הרמזור התחלף והמשכנו לנסוע כמו שני משוגעים. הגענו אחרי 10 דק' לשדה תעופה , האופנוע של הצוות שהיה איתנו עצר ואנחנו אחריו , התחלנו לרוץ לכיון הקבלה של הכרטיסים היה שם תור עננקי !.
"חכו פה " אמר חבר הצוות שהיה איתנו. אחרי 5 דק' הוא בא והכרטיסים בידו. התחלנו לרוץ עד שהגענו לטיסה. "שיוואו " אמרתי מתנשפת. "חחחח , קחי " הוא אמר והושיט לי בקבוק מים.
" תודה " אמרתי ולקחתי את הבקבוק מידו.
התיישבנו , המטוס התחיל להמריא וזאיין היה עם הבעת הפנים הרגילה שלו שהמטוס מתחיל לעלות.
"הכל בסדר " אמרתי וחייכתי אליו. "אם את כאן , איך לא יהיה בסדר ?! " הוא אמר חייך ונתן לי נשיקה על המצח.
ישבתי במטוס והיו לי פלאשבקים , לאותו אחר הצהריים שהיה היום , שהוא אמר שאני אהבה הראשונה האחרונה והיחידה שלו , ופלאשבק לאותו היום שאמר לי שאני תמיד אהיה חלק גדול מההיסטוריה שלו.
"קיימי " שמעתי את קולו. התעוררתי ממחשבותיי. "יאפ ? " אמרתי. "כלום , היית מהורהרת , קרה משהו ? " הוא שאל. "לא , חשבתי על היום וחשבתי על הדברים שאתה תמיד אומר לי " אמרתי. "דברים כמו … " הוא אמר וחיכה לתשובה. "תחשוב לבד " אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים. "לא תגלי לי ? " הוא שאל. "טוב , שאמרת לי שאני חלק גדול מההיסטוריה שלך ושאני האהבה הראשונה האחרונה והיחידה שלך " אמרתי בחצי חיוך שואל. "זה נכון " הוא אמר. "אני האהבה האחרונה שלך ? " הקשיתי עליו כמו תמיד. "קימי , תפסיקי לעשות את החיים קשים , תזרמי , אני מבטיח לך שאני אשתדל לעשות את כל המאמצים בעולם שתמיד תהיי מאושרת " הוא אמר. "תמיד יש לך את המשפטים האלה , המשפטים שמעודדים שגורמים לי לסמוך ולהאמין בך עוד יותר " אמרתי וחייכתי. "אני שמח " הוא אמר. "אני יותר , שאני יודעת שאתה כאן לצידי " אמרתי. "שהסתיים המירוץ מה יהיה איתנו ? " המשכתי לשאול. "נמשיך ביחד " הוא אמר. "כן , אבל אתה גר בלונדון ואני בפלורידה " המשכתי. "את תעברי ללונדון , אני מציב לך עובדה " הוא אמר וצחק. "הלוואי " אמרתי. "אני אעבור לפלורידה עם הבנים " הוא אמר. "תעשו את זה בשבילי ? " שאלתי. "אני אשכנע אותם " הוא אמר. "זה יהיה הדבר הכי מדהים שיהיה יכול להיות " אמרתי וחיוך עלה על פני. "מה את רוצה לעשות שהסתיים המירוץ ? " הוא שאל . "דבר ראשון להיות איתך , דבר שני לסיים את כל הבגרויות שלי , נשארו לי עוד כמה , לשכור דירה , למצוא עבודה , ללמוד לתואר , להנות מהחיים " עניתי. "לעבוד ? " הוא שאל. "כן , נמאס לי שאני כל הזמן צריכה לבקש מההורים שלי כסף " אמרתי. "אני חוסכת פה ושם ויש לי כסף משלי מבייביסיטר וכאלה אבל אני רוצה להיות מסודרת , להתחיל לחיות חיים של בוגרת " אמרתי. "אל תבקשי מהם , תבקשי ממני " הוא אמר וחייך. "נראלך " אמרתי וצחקתי. "למה לא ? " הוא שאל. "זאיין מספיק , אני לא רוצה לדבר על זה " אמרתי. "אווקי , לשכור דירה , לא תפחדי לגור לבד ? " הוא המשיך להקשות עליי בשאלות. "לא , אתה תגור איתי " אמרתי וצחקתי. הוא צחק גם וחיוך ענקי התפרש על פניו. "ואם יהיה לך ג'וק בבית מה תעשי ? " הוא שאל. "אני אתקשר אלייך " אמרתי. "את מדהימה , יש לך פתרונות לכל דבר " הוא אמר וצחק. "אני מחוננת " אמרתי. "אני אהפוך אותך לילדה רעה " הוא אמר. "לא נראה לי " אמרתי וחייכתי. "את רוצה להירגע ולשתוק ? " הוא שאל כאילו היה הבאד בוי , " תכריח אותי " אמרתי וצחקתי. הוא התקרב אליי ונישק אותי. "הסם הזה לא עובד עליי, אני לא מתכוונת לשתוק , תצטרך להשתמש בסם הזה כל שנייה " אמרתי , לא סיימתי אפילו את המילה והוא נישק אותי שוב וכל הזמן שניסיתי להשחיל מילה , הוא סתם לי את הפה עם נשיקה. "רואה , אני לא מתנגד " הוא אמר. "לא הייתי רוצה שתתנגד " אמרתי וצחקנו.

פרק 25 ב'
נקודת מבט של זאיין
התקדמנו למלון הגענו והיה שם צוות התכנית .
"זאיין , קימברלי איפה הייתם ?! " אחד מן הצוות שאל. "טיילנו " אמרתי ונזכרתי בהכל. "טוב זה לא הזמן לדיבורים , יש לכם חצי שעה עד לטיסה ! " האיש המשיך. "חצי שעה ?! הנסיעה לשדה התעופה רק 20 דק " קים אמרה לחוצה. "נכון , קדימה מהר תעלו לארוז את הדברים " הוא אמר. עלינו במהירות אפילו לא החלפנו בגדים.
"מישהו ממכם יודע לרכוב על אופנוע ? " הוא שאל. "כן " עניתי וכ"כ התרגשתי כי מלא זמן לא נסעתי על אופנוע. "קדייממה " הם לקחו את המזוודות ואמרו שהם יגיעו אלינו אבל שנטוס לשדה התעופה. עלינו על האופנוע , קים מאחוריי ואני מקדימה , הרגשתי שוב את השליטה שכל הזמן שאני עולה על האופנוע , זה היה כיף להיזכר בזה , מידי פעם הרגשתי ביד את השיער של קים שהתעופף באוויר. רציתי שזה לא ייגמר , רציתי לנסוע איתה ולנסוע לנסוע ולנסוע עד שנגיע למקום שנוכל לבלות בו ולהיות ביחד כל הזמן רק אני והיא.
עצרנו ברמזור. "קימי , הכל בסדר " שאלתי אותה. "מעולה " היא ענתה , הנימה של קולה הייתה מאושרת , שמחתי . הרמזור התחלף והמשכנו לנסוע כמו שני משוגעים. הגענו אחרי 10 דק' לשדה תעופה , האופנוע של הצוות שהיה איתנו עצר ואנחנו אחריו , התחלנו לרוץ לכיון הקבלה של הכרטיסים היה שם תור עננקי !.
"חכו פה " אמר חבר הצוות שהיה איתנו. אחרי 5 דק' הוא בא והכרטיסים בידו. התחלנו לרוץ עד שהגענו לטיסה. "שיוואו " היא אמרה מתנשפת. "חחחח , קחי " אמרתי והושטתי לה בקבוק מים.
" תודה " היא אמרה ולקחה את הבקבוק.
התיישבנו , המטוס התחיל להמריא ושוב היה לי את הפחד הזה שמשתלט עליי , הפעם הסתכלתי על קים והייתי יותר רגוע.
"הכל בסדר " היא אמרה וחייכה. "אם את כאן , איך לא יהיה בסדר ?! " אמרתי , חייכתי ונתתי לה נשיקה על המצח , מודה על זה שהיא איתי.
קים שוב הייתה מהורהרת במחשבות , כמו תמיד.
"קיימי " שאלתי. היא נערה את ראשה בעדינות "יאפ ? " היא אמרה. "כלום , היית מהורהרת , קרה משהו ? " שאלתי. "לא , חשבתי על היום וחשבתי על הדברים שאתה תמיד אומר לי "היא אמרה. "דברים כמו … " אמרתי וחיכיתי לתשובה של מריץ בראש משפטים שאמרתי לה. "תחשוב לבד " היא אמרה ונתנה לי נשיקה קלה עם השפתיים. "לא תגלי לי ? " שאלתי. "טוב , שאמרת לי שאני חלק גדול מההיסטוריה שלך ושאני האהבה הראשונה האחרונה והיחידה שלך " היא אמרה בחצי חיוך שואל. "זה נכון " אמרתי והרגשתי זרמים בגוף. "אני האהבה האחרונה שלך ? " היא הקשתה עליי כמו תמיד שהיא עושה , למה היא לא יכולה להיות אופטימית , היא תמיד פסימית. "קימי , תפסיקי לעשות את החיים קשים , תזרמי , אני מבטיח לך שאני אשתדל לעשות את כל המאמצים בעולם שתמיד תהיי מאושרת " אמרתי והזרמים הפכו להיות מורגשים יותר ויותר בכל מילה. "תמיד יש לך את המשפטים האלה , המשפטים שמעודדים שגורמים לי לסמוך ולהאמין בך עוד יותר " היא אמרה וחייכה. "אני שמח " אמרתי מאושר לשמוע את הדברים האלו. "אני יותר , שאני יודעת שאתה כאן לצידי " היא אמרה והרגשתי בעננים. "שהסתיים המירוץ מה יהיה איתנו ? " היא המשיכה לשאול ולהקשות. "נמשיך ביחד " אמרתי. "כן , אבל אתה גר בלונדון ואני בפלורידה " היא המשיכה. "את תעברי ללונדון , אני מציב לך עובדה " אמרתי וצחקתי. "הלוואי " היא אמרה. "אני אעבור לפלורידה עם הבנים " אמרתי נסה לחשוב כיצד לשכנע את הבנים לעבור לפלורידה. "תעשו את זה בשבילי ? " היא שאלה. "אני אשכנע אותם " אמרתי ושוב חשבתי על איך לשכנע את החבורה המדהימה שלי. "זה יהיה הדבר הכי מדהים שיהיה יכול להיות " היא אמרה וחיוך ענקי התפרש על פניה. "מה את רוצה לעשות שהסתיים המירוץ ? " שאלתי , מתעניין בחייה . "דבר ראשון להיות איתך , דבר שני לסיים את כל הבגרויות שלי , נשארו לי עוד כמה , לשכור דירה , למצוא עבודה , ללמוד לתואר , להנות מהחיים " היא ענתה. "לעבוד ? " שאלתי מופתע. "כן , נמאס לי שאני כל הזמן צריכה לבקש מההורים שלי כסף " היא אמרה. "אני חוסכת פה ושם ויש לי כסף משלי מבייביסיטר וכאלה אבל אני רוצה להיות מסודרת , להתחיל לחיות חיים של בוגרת " היא המשיכה. "אל תבקשי מהם , תבקשי ממני " אמרתי וחייכתי , אני מרוויח יפה אז למה לא. "נראלך " היא אמרה וצחקה. "למה לא ? " שאלתי ובאמת התכוונתי לזה בכל מובן המילה. "זאיין מספיק , אני לא רוצה לדבר על זה " היא אמרה. "אווקי , לשכור דירה , לא תפחדי לגור לבד ? "המשכתי. "לא , אתה תגור איתי " היא אמרה וצחקה. צחקתי איתה וחיוך עלה על פני. "ואם יהיה לך ג'וק בבית מה תעשי ? " שאלתי. "אני אתקשר אלייך " היא אמרה מצחחקת לה. "את מדהימה , יש לך פתרונות לכל דבר " אמרתי . "אני מחוננת " היא אמרה. "אני אהפוך אותך לילדה רעה " אמרתי . "לא נראה לי " אמרה וחייכה. "את רוצה להירגע ולשתוק ? " שאלתי מנסה להיות באד בוי , " תכריח אותי " היא אמרה וצחקה , רק חיכיתי למשפט הזה. התקרבתי אליה ונישקתי אותה "הסם הזה לא עובד עליי, אני לא מתכוונת לשתוק , תצטרך להשתמש בסם הזה כל שנייה " היא אמרה ושעוד לא סיימה את המשפט התחלתי לנשק אותה , כל פעם האי ניסתה לדבר אבל אז נתתי לה עוד נשיקה . "רואה , אני לא מתנגד " אמרתי. "לא הייתי רוצה שתתנגד " היא אמרה וצחקנו.
היינו הפעם במדינה אחרת , המטוס נחת , זיהיתי את המדינה , לונדון , הבית שלי.
חיפשתי את הארי במטוס או את לואי , הם לא היו שם , אולי הם הודחו ? חשבתי.
"אין כמו בבית " אמרתי ונשפתי את האוויר כאילו היה שונה ממדינה אחרת. "חחחח , אידיוט " היא אמרה.
במונית צייצתי בטוויטר שאין כמו בבית ואז מיליון מעריצות התחילו לשאול אם אני בלונדון , לחלק עניתי וחלק לא היה זמן כי ירדנו מהמונית.
במעטפה היה כתוב:
" מי אוהב מתוק ? " .
זיהנו שזו משימת מחסום.
"אתה עשית פעם שעברה ואני חולת מתוק אז אני מבצעת " היא אמרה בנחישות.
"אווקי " עניתי.
"על הבן זוג לאכול 10 תבניות פאי בגודל בינוני ".
"ייאמממיי , אבל אני אשמין " היא צעקה מתרגשת. "מעולה " אמרתי . "מה מעולה ? אני אהיה שמנה " היא אמרה. קים רזונת למה היא אומרת שהיא שמנה, בחיים לא ראיתי בחורה שאמרה שהיא רזה חשבתי לעצמי.
"טוב , קים קדימה " אמרתי והתחרטתי שלא לקחתי את המשימה הזו , תמיד בחורף אמא הייתה מכינה לנו פאי , זה טעים , חשבתי וזיכרונות עלו בי.