המירוץ למיליון (הגרסא שלי ושל הארי) פרק 19
"עליכם להגיע לשמורת הטבע שבלה סיינגה דה זפאטה" הארי הקריא ואני בינתיים תפסתי טרמפ.
~~~ מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"וואי וואי וואי…. היה רשום לנו להגיע לחוות התנינים ואני התחלתי להילחץ…”
"מזה להילחץ?? היא התחילה להתפגר שם!! היא התחילה לצרוח לי והיא טיפסה עלי כאילו אני-”
"אל תגיד את זה!!” הזהרתי אותו
"עמוד" הארי חייך אלי חייך מתגרה ואני העפתי לו סטירה
"מגיע לך" הפעם אני חייכתי אליו חיוך מתגרה
"אה כן??” הוא שאל והרים אותי
"מה אתה עושה?” שאלתי אותו
"הולך למצוא מקום שקט כדי לאנוס אותך" הוא קרץ לי ויצא איתי מהחדר
~~~חזרה למירוץ~~~
"יאוו הארי תראה איזה חמודים הם!” אמרתי לו כשראיתי את התנינים הקטנים האלו
"בואי תעזרי לי לתפוס אותם!! צריך 4 בכל יד" הוא אמר לי וניסה לתפוס אחד
"איך הם מרגישים?”שאלתי אותו והתקרבתי
"מאיפה אני יודע!! בואי תעזרי לי כבר!!” הוא התעצבן עלי
"אוקי אוקי!!” אמרתי לו והתכופפתי להרים איזה תנין קטני.
"כמה תפסת כבר?” שאלתי את הארי
"נשאר לי עוד 2.. תפסת כבר?”
"לא. אני עכשיו מרימה"
~~~מאחורי הקלעים ראיון אישי~~~
"אני באתי אל התנינים הקטנים האלו ברוגע.. כאילו מה הקטנים האלו יעשו לי?”
"וואי וואי.. אחד מהם קפץ עליה ונשך אותה והיא התחילה לצרוח ולהיכנס להיסטריה…” הארי התחיל לצחוק
"מה אתה צוחק?? אתה יודע איזה מפחיד זה היה???”
"אבל זה היה כולה תנין קטן!!”
"זה לא כולה!! הם מפלצות קטנות!!!”
"לא הם לא! הם תינוקות"
"טוב אחי. מה שתגיד"
"ממתי אני אחיך?”
"אז מה אתה רוצה להיות? איך אתה רוצה שאני אקרא לך?”
"דבר ראשון אני רוצה להיות בעלך. דבר שני, במקרה שלך, את לא צריכה לקרוא לי. אני כבר אבוא לבד.” הוא חייך אלי חיוך ענקי ואני בהיתי בו בשוק.
"אז מה סטיילס? למדת להיות גבר הא?” גיחכתי
"למדתי?? תמיד הייתי!!!” הפעם הוא הופתע ממה שאמרתי
"טוב בעלי מה שתגיד" גיחכתי
"אעעעאעאעאעאע היא אמרה בעלי!!! אתם צילמתם את זה?!!? היא אמרה בעלי!!! אומיגאד!!!” הארי התחיל לקפץ ואני התחלתי להתרחק ממנו מהר
"תראי מה עשית!!” המראיינת אמרה לי
"הוא על סמים!! מזה אשמתי?!?!?” החזרתי לה
~~~חזרה למירוץ~~~
"אחחח הארי!!” צרחתי שוב כשניסיתי להרים עוד תנין קטן
"קדימה!! נשאר לך להרים רק עוד 3!! זה כלום!” הוא ניסה לעודד אותי
לקחתי נשימה עמוקה ותפסתי בבת אחת כמה תנינים קטנים ודחפתי אותם לידיים של ה.. מאלף תנינים.
"כל הכבוד!! עכשיו בואי נעוף מפה!” הארי משך אותי החוצה מהכלוב של התנינים הקטנים
"והוהוהוהווהו סיימנו!!” התלהבתי
"עכשיו נשאר לתפוס רק תנין גדול!!” הארי הוסיף ואני נעצרתי במקום
"אמרת מה עכשיו?” נבהלתי
"כלום. רק שלא סיימנו את המשימה" הוא התחמק והוביל אותי לכלוב של התנינים הגדולים
"אתה עושה את המשימה הזו" לחשתי לו כשנכנסנו לכלוב
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"איך שנכנסתי דפקתי חליקה" הארי התחיל לצחוק בזמן שהוא שיחזר את הנפילה שלו
"אבל זו לא הייתה סתם נפילה.. הוא כאילו החליק לשפגאט מה שהפך את זה ליותר מיוחד" הוספתי וצחקתי
"איזה גמיש אני הא?” הארי צחק וקם והתחיל לעשות מתיחות בחדר
"כן ברור!!” צחקתי
"תגידי, גם את גמישה?”
"למה אתה שואל?” חשדתי
"כי את יודעת..”
"לא אני לא יודעת. תגיד דוגרי.”
"להגיד?”
"אהאה"
"בטלוויזיה?”
"כן הארי.”
"אבל זה לא נעים..”
"מה לא נעים?!?!?”
"תחשבי שנייה ראש כחול.”
"להיכנס רגע לראש שלך?”
"לא כדאי לך.. אני אהרוס לך את התמימות. יהיו לך יותר מדי טראומות" הוא צחק
"פשוט תגיד כבר!!”
"אוקי!! אז שאלתי אותך אם את גמישה ש.. כאילו… מיטה.” הוא אמר מהר
"הארי!!!” נגעלתי וכיסיתי מהר את אוזניי
"מה?” הוא צחק
"נחש!!” נתתי לו כאפה
"מסכנים הילדים שרואים את התוכנית הזו. אנחנו דופקים להם את הראש" אמרתי
"דופקים באיזה מובן?” הוא קרץ לי ואני העפתי לו עוד כאפה
~~~חזרה למירוץ~~~
"קדימה הארי!! תתפוס אותו כבר!!” האצתי בהארי
"הצלחתי!!" הוא קרא והניף אותי באוויר
"אעעאעאע תוריד אותי!!"
"בואייי צריך לנסוע לדו קרב!” הארי קרא והגענו לשם דיי מהר
~~~מאחורי הקלעים, ראיון אישי~~~
"את המשימה הזו עברנו דיי מהר ואז הגענו לחוף ונרגענו שם" הארי אמר
"אני נחתי. הוצאתי משקפי שמש נשכבתי על הכיסא ו-”
"שכחת את החלק שבו הורדת בגדים. ונשארת עם ביקיני"
"תפסיק לחשוב על זה כבר!!” צחקתי
"איך אני יכולה להפסיק?? את כזו כוסית"
"אתה אידיוט"
"אבל אני אידיוט חתיך. ואני האידיוט שלך"
"ברור. אתה האידיוט שלי!” צחקתי ונישקתי אותו על הלחי
~~~חזרה למירוץ~~~
"מה את עושה?” הארי שאל אותי בזמן ששכבתי על הכיסא-נוח עם עיניים עצומות
"ישנה" מלמלתי
"אה כן?”
"כן. אתה לא מבין מה מדברים איתך?” המשכתי לעצום עיניים
הוא רק צחק והרים אותי
"מה אתה עושה?!” התחלתי לצווח
"סתם…” הוא חייך חיוך ערמומי וזרק אותי למים.
"מטומטם!” צרחתי עליו כשיצאתי מהמים והוא רק צחק
"זה לא מצחיק" התחלתי גם לצחוק
שחיתי לכיוון החוף והארי שחה אחרי
"לאן את הולכת?” הוא השיג אותי
"אני הולכת להמשיך לנוח" התחלתי לצאת מהמים והוא יצא אחרי
"לא את לא!!!!" הוא קבע ומשך אותי בחזרה אליו
"כן אני כן!! רואה לראות?” שאלתי אותו והתקדמתי לכיוון הכיסא שלי
"נראה אותך" הוא קפץ עלי והפיל אותי לחוף
התחלנו להתגלגל על החוף, אחד על השני, משפריצים ומפילים אחד את השני.
"ה-ארי…" אמרתי מתנשפת, החזה שלי עולה ויורד במהירות, בזמן ששנינו שכבנו על חול והוא מעלי.
"מה?” הוא גם התנשף
"בוא ניכנס לים. לשטוף אותנו מכל החול הזה"
"לא זה בסדר. נוח לי ככה" הוא צחק אבל קם ממני ועזר לי לקום
"תחרות מי מגיע מים קודם?” שאלתי אותו והתחלנו לרוץ
סיימנו לשטוף את עצמו וחזרנו לכיסאות שלנו.
הארי שכב על הכיסא שלו, בוהה בנוף ואני שכבתי בכיסא שלי בוהה בו.
פאק. הוא חתיך!! הקוביות האלו. השיער הזה. החיוך הזה שהורג אותי כל פעם מחדש..
פתאום בלי לחשוב יותר מדי קמתי מהכיסא שלי ונעמדתי ליד הכיסא שלי הארי.
"אמבר?” הארי התבלבל ואני התעלמתי ממנו ונשכבתי עליו. הנחתי את ראשי על החזה שלו וידיו טיילו על גבי.
"אמבר?” הוא שאל שוב
"מממ..?”
"מה-”
"תסתום ותחבק אותי" הורתי עליו והוא עטף את ידיו סביבי.
שכבנו ככה כמה דקות עד שהרמתי את ראשי והבטתי בו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו והדבקתי לו נשיקה על השפתיים.
תגובות (19)
אז אני לא אגיד לך להמשיך מהר כי את יכולה להמשיך רק ביום שבת,אז אני רק אגיד…
שנקרעתי
חחחחחחחחח
מלא זמן לא הגבתי לך אבל פרק כזה דרש
אז אני יסכם את הפרק כך: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח וחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אני כל פעם צוחקת מחדש מתרגשת בחלקים המרגשים ובקיצור מעצבן אותי שאת יכולה להמשיך רק ביום שבת :(
משיכח מהר!!
ואני חייבת אצה: ללכת לקאמפינג עם חברים
או ללכת לחבר שלי שלא יכול לבוא לקאמפינג (בגלל פצע עם זיהום ברגל) ???????
אה ושחכתי להוסיף שאני ממש ממש ממש נתגעגעת לחבר הזה.
חחחחח מתתי מצחוק אבל תעשי זוגות אחרים זה קצת מעצבן אותי שאין זוגות
ברור שתהיה עם החבר שלל ואת עוד מתגעגעת אליו!!!
אנחנו חברים ממש ממש טובים (מגיל שנה ועשרה חודשיים בערך)
אבל הוא לא החבר שלי. _.
אם הוא לבד ומשעמם לו אז תלכי אליו אם לא אז תלכי לקאמפינג
אווווו <3 תמשיכי
וואיי תמשיכי
חחחח איזה הזויים האנשים האלה *~*
אני בכיתי מהסיפורוש הזה בפייסבוק ועכשיו אני קראתי את זה וכל הזמם היה לי חיוך :>
חחחחחחחחחחחחח
זה באמת היה עצוב :0
חחחח אבל זה הזוי :₪
תמשיכייייייייייי
כי זה קורע אותי כל פעם מחדש ^_^
לאב יווווווווווו
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח XD וואי וואי קרעת אותי !!!!
ובאמת דוד ואלירן בלי חולצה *חתיכות יתר * חפשו אותי בקבר …XP
חחחח אני יודעת שאני לא מגיבה אבל אני קוראת את הסיפור :)
ואני אגיב מעכשיו :)
מצחיק בטרוווף נשפכתי
זה אדייייר!!!!! מהמם
אמגגגג חחחחחחחחחחחחחח הרגת אותייייי
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אני מתההההההההה חחחחחחחחחחחחח
יואווו גל כפרעליייייייך מה הייתי עושה בלי הסיפור שלך!?!??! (מותר לקרוא לך גל או שאת מעדיפה אמנדה\אמבר? חח)
ואיייי הארי הזה!!!! חחחחח אני מתהה יואו אני לא יכולה D: מצחיק לי :D
תמשייכייי!!! חחח
וואוו פשוט וואווו זה הפרק הכי חמוד E-V-E-R תתעלמי ממני חחח הם כאלה נושיםםםםםםם וואי אני מחכה כבר לשבתתתתת
אעעאעאעאע המשךךךךך!!! דחוףדחוףדחוףדחוףףףףף!!!
מתתי פה מצחוק אלוהיםםםםם!!! XD
שמעי בעצם את לא יכולה לישמוע אז תיקראי… זה הדבר הכי מצחיק שקראתי אני לא הפסקתי ליצחוק הם כאלה נושייייייייים!!!!!
וחי קוראים גל ואת לא מבינה איך היתרגשתי ששמעתי שקוראים לחברה שלו גל למה אני נכי אוהבת אותו חחחחח
וסליחה שלא הגבתי לך על חלק מהפרקים זה בגלל שלא הייתי מחוברת לאתר בימים האלה אז תמשיכי!!!! וסליחה עוד פעם
כנדרעוקענאןטדקנאעךטשםקיעאדןקטאנךםדריטנק5אעי להמשיייייייך!
תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי