הסיפור החדש – התייעצות :

הייי בנותתתתתת ,
קודם כל תודה רבה לכן על כל התגובות , אני לא מאמינה על עצמי שכתבתי סיפור בעל חמישה עשורים ,
זה בכלל לא אופייני לי ומי שמכיר אותי יוע שאני בדרך כלל מגיע לפרק 10 ופורשת, אבל הכל בזכותכן ורק בזכותן את הקוראות הכי מדהימות שיכולתי לבקש !
אם לא אתן לא הייתי פה , בקטע הזה שקשה לי להחליט באיזה רעיון לבחור , אז תודה תודה תודה ועוד תודה , אני מקווה שתישארו איתי לסיפור הבא כי יש לי אלפי רעיונות חדשים ויפים ואני יכולה להבטיח שהסיפור הבא יהיה יותר בוגר והרבה יותר מסובך וקשה ,
אז מה ? האחות של לואי נגמר ,
סיימתי אותו כי הרגשתי שאני לא מתקדמת לשום מקום , היו לי מלא רעיונות להמשכת הסיפור אבל לא רציתי שכולם ילכו על סיפור אחד מבינות ,
אוקי , בייסיקלי יש לי שתי רעיונות חדשים לשתי סיפורים שונים וקשה לי נורא להחליט וגם למצוא שם אני לא הכי טובה בזה ,
אני עכשיו יכתוב פה את שתי ההקדמות ותגידו לי מה אתן מעדיפות את הראשונה או השנייה עם שם קצר שניראלכן מתאים,
מקווה שתאהבו (:

הקדמה ראשונה –

ריקוד , ריקוד זה החיים שלי .
אני מתעוררת לריקוד , אוכלת ריקוד , וישנה עם ריקוד ,
הריקוד הציל את חיי ואני לא יודעת איפו הייתי בלעדיו ,
קוראים לי שרלוט , שרלוט סטיוארט ,
אני בת 18 ,
שיערי חום יפה עיניי ירוקות נוטות לכחול ויש לי נתונים טובים ,
אני גרה בלונדון שבאנגליה ,
יש לי אמא אבא ואח תאום ,
אחי התאום מוצלח ממני בהרבה , תמיד זה ריאן הכי טוב , שרלוט את צריכה ללמוד מריאן , למה את לא כמו ריאן ?,
אלו ועוד כל השאלות שהוריי שואלים אותי מידי יום ,
אחי ? אחי מחונן , הוא מצליח ולומד ומשגשג בכל תחום שבו הוא עוסק ,
אני הכרתי את הריקוד את הבית השני שלי שהייתי רק בת 10 ,
מאז כבר התחילו ההפליות ביני לבינו ,
אני וריאן ? אחים הכי טובים , אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי , אני לא כועסת עליו , אני כועסת על הורי רק עליהם שהם לא רואים את הצדדים הטובים שבי ומחפשים את השלילי ,
את הריקוד הכרתי בעזרת חברתי הכי טובה , קת׳רין ,
אני והיא מגיל 10 ביחד ,
אני כבר 8 שנים רוקדת היפהופ ברייקדאנס אני רקדנית מקצועית בלהקה הכי מצליחה באנגליה ,
אני עזבתי את בית הורי שהייתי בגיל 16,ועברתי ביחד עם קת׳רין לדירה שבה אנחנו מתגוררות כיום ,
הסיפור של קת׳רין דומה מאוד לשלי אז היא מבינה אותי ואני אותה וזה מה שגרם לנו להתחבר ולהסתדר כך ,
אבל רגע הסיפור ממש לא מתחיל כאן ,
הסיפור מתחיל ביום בהיר אחד , היום של הפלאשמוב הגדול .

אוקי , זאת ההקדמה הראשונה היא יצאה לא משהו אבל עדיין ,
זה סיפור בעיקרון על רקדנית שהחיים לא חייכו אליה והיא הייתה צריכה לבנות לעצמה קריירה לבד וכמובן בעזרת החברה הכי טובה שלה ,
החיים שלה משתנים מקצה לקצה שהיא פוגשת את להקת הבנים המצליחה בעולם , וואן דיירקשן .

הקדמה שנייה –

קוראים לי היילי , היילי דוסון ,
אני בת 18 ואני גרה בלונדון שבאנגליה ,
יש לי אח תאום שהוא הידיד הכי טוב שלי ואת החברה הכי טובה שלי , רוז ,
מוזיקה היא כל חיי ,
מוזיקה היא הבריחה שלי , בגיל 12 ,
הפעם הראשונה שלבי נשבר אז גיליתי מה היא מוזיקה ,
אני זוכרת את היום הזה כאילו הוא היה אתמול ,
שמצאתי את הגיטרה של אחי והתחלתי לפרוט על כמה מיתרים , ואז כתבתי את השיר הראשון שלי ,
ההורים שלי אומרים שבורכתי בכישרון מאלוהים ואני מוכשרת ברמות שלא ניתנות לתיאור , אני חושבת שהם סתם מקצינים אני טובה אבל לא עד כדיי כך ,
אני ורוז החברה הכי טובה שלי שרות ביחד וזה פחות או יותר החיים שלנו ,
הסיפור התחיל ביום הראשון לחופש הגדול שסוף סוף אני ורוז נסענו למחנה הקיץ למוזיקה שחלמנו עליו מאז ומתמיד אבל הכל השתנה שחיכתה לנו הפתעה אחת , סליחה או שאומר חמש הפתעות בידיוק .

טוב , זה ההקדמה השנייה זה מספר על ילדה שמוזיקה זה החיים שלה היא פשוט אוהבת לשיר זאת הבריחה שלה ,
היא וחברתה מגיעות למחנה קיץ אך מצפה להן הפתעה ,
העלילה מסתבכת שהיא מתאהבת באחת מההפתעות האלו .