נועוש
מצטערת שהפרק יצא לי קצר ומשעממם.. אני קצת לחוצה בזמנים.
אם תהיה תגובה אחת לפחות בתשע בבוקר מחר אני מעלה פרק חדש..

הסיפור הראשון שלי עם וואן די פרק אחד עשרה

נועוש 17/01/2014 776 צפיות 3 תגובות
מצטערת שהפרק יצא לי קצר ומשעממם.. אני קצת לחוצה בזמנים.
אם תהיה תגובה אחת לפחות בתשע בבוקר מחר אני מעלה פרק חדש..

בנות אני ממש מצטערת שלא העלתי אתמול פשוט לחברה שלי נפתרה הסבתא אז עזרתי לה.. מקווה שאתם לא כועסות..

נקודת מבט נעה
-בוקר-
קמתי בבוקר וראיתי שיש לי 22 שיחות שלא נענו ו43 הודעות של "ממתי את וזאין ביחד?"
"נעה נעה" שמעתי צעקות מלמטה.
"מה?"
"אנחנו כבר חצי שעה צועקות לך מה נסגר?!"
"זה מה שנסגר" אמרתי והראתי להם את הטלפון.
"מה אתם לא מופתעות?"
"לא בהתחשב לזה" הם אמרו וגררו אותי לטליוזיה.. בכול הערוצים היה כתבות עליי ועל זאין.
בדיוק קיבלתי טלפון מזאין.
"הלו?"
"הייי נעה מה קורה?"
"התעוררתי עם 22 שיחות ו43 הודעות ואתה?"
"מלא פפראצים מחוץ לבית שלי.. רוצה אולי לבוא אליי היום?"
"כן אני אשמח.."
אחרי חצי שעה הייתי מחוץ לבית של הבנים והיה מלא צלמים מחוץ לדלת.. יואו איך אני אכנס.. התקשרתי לזאין
"היי איפה את?"
"מחוץ לבית שלך רק שיש הרבה צלמים שאני לא אצליח להיכנס"
"טוב אני יוצא אלייך ביי"
זאין יצא אליי ופתח לי את הדלת והתחלנו להתקדם לכיוון הבית הצלמים התקרבו אלינו והחילו לשאול אותנו מלא שאלות. זאין גונן עליי בגופו ונכנסנו לתוך הבית.
" תודה אין עלייך.."אמרתי ונישקתי אותו.
"אם אני זוכר נכון, ואני זוכר, את חייבת לי מאתמול נשיקה ארוכה." הוא אמר והרים אותי לחדר שלו. אחרי דקות ארוכות בחדר שלו שהתנתקנו מהנשיקה זאין שאל אותי..
"תקשיבי נמאס לי לקרוא לך נעה אנחנו צריכים שם שאני יקרא לך ואת תדעי שזה רק אני.. אז מה דעתך?"
"ממש מגניב אהבתי.. אז איך תקרא לי?" שאלתי
"מה דעתך על סקיפי?"
"שם ענק ואני ימשיך לקרוא לך זאין.."
"טוב סקיפי, אבל תקשיבי לא אומרים את השמות האלה בתקשורת.."
"אוקיי" אמרתי ונישקתי אותו..
"תקשיבי דיברתי עם סיימון המלהק שלנו והוא אומר שבשביל שהפפראצים ירדו ממנו צריך פעם אחת להתראיין ביחד לטלויזיה וזהו… אז את בעיניין?"
"כן אני בעיניין.."
"אוקיי אז אני מתקשר רגע לסיימון" הוא אמר ונישק אותי..

"הלו סיימון?! תקשיב נעה מסכימה להתראיין" "אוקייי ביי" לא שמעתי את השיחה אז ישר שאלתי את זאין.. "מה אוקי? מה מה? " היום בשבע בערב אנחנו הולכים להתראיין.
"איו לא?"
"מה קרה?" ישר זאין שאל בבהלה..
"איך אני יספיק להתארגן וגם אין לי בגדים!!!"
"חשבתי משהו רציני.. בואי אני יקפיץ אותך לבית שלך ותלכי עם הבנות לקנות בגדים ולהתארגן"
"טוב יאאלה בוא נצא כבר" היא אמרה ומשכה אותי בחוץ עוד היה מלא פפראצי יצאנו מהבית וזאין צעק להם.."בשבע אנחנו מתראיינים לטליוזיה לחדשות הבידור…עכשיו עופו מפה.."
הלכנו לבית וזאין אמר לי
"אז אני אוסף אותך ברבע לשבע.. טוב?"
"טוב" אמרתי ונתתי לו נשיקה.."


תגובות (3)

תמשיכייייייי

17/01/2014 05:45

תמשיכייייייי

17/01/2014 05:45

תמשיכי זה מדהים!!!!
ואף אחת לא כועסת עלייך,
במיוחד לא כמו סיבה כמו שלך!!!!!
אני מקווה שחברה שלך תחזור למסלול מהר מאוד,
ותוכל להמשיך בחייה למרות אובדן הסבתא!!!!!
משתתפת בצערה!!!!
כל הכבוד שעזרת לה כל אחת תירצה חברה כמוך שתומכת!!!!
עכשיו לסיפור….
תמשיכי תמשיכי תמשיכי!!!!

17/01/2014 09:30
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך