הקדמה+פרק 1 לסיפור חדש פליז תגיבו

זו הקדמה ופרק 1 לסיפור חדש הסיפור בסיגנון יומן כזה:
אני לא מאמינה שאני באמת עושה את זה באמת כותבת ביומן…מה אני ילדה בת 5?! זה פאקינג יומן אבל לפחות פה אני אוכל 'לדבר' או 'לחלוק רגשות' עים מישהו או משהו… ביומן לא בעצם הדבר הזה אני לא אספר דברים כמו 'יומני היקר היום דין הסתכל עליי וחייך ^^ והלק החדש שלי ניראה ניפלא^^ סמיילי סמיילי סמיילי' אוקיי? -.-
אה ועוד משהו אים אתם לא גרייס גרין כדאי לכם לשים את הדבר הזה רחוק מכם ולא ליקרוא עוד אות! לא מאמינים? טוב אני בטוחה שאתם יודעים שאני יודעת איפה הראש שלכם ואני בטוחה שאתם יודעים שיש לי פטיש ואני בטוחה שאתם יודעים שאני יודעת להשתמש בו אז ממש לא כדאי לכם להתקרב לזה! חוץ מזה שזה פשוט מרושע ליקרוא דברים של אנשים אחרים מה זה יעזור לכם? מה להשפיל אותי? כבר השפלתם לדעת עליי יותר? נו באמת כיאילו שבאמת אכפת לכם… אז פשוט תעזבו את הדבר הזה. מיד!
טוב עכשיו אפשר להתחיל:
אוקי אז כל דבר צריך התחלה לא? יופי אז בוא נתחיל
קוראים לי גרייס אני עים שיער שחור חלק ועיניים אפורות כהות. אני גבוהה וקצת שזופה נישמעת יפה?טוב אז אני לא!
אני ממש מכוערת אני בת 16 ואני ממש שמנה!
טוב מה עוד אפשר לדעת עליי? אני חותכת ואני תלמידה בסדר בחלק מהמיקצועות טובה בחלק פחות פעם הייתי מהמקובלות לא הכי מקובלת אבל כן הייתי נחשבת למקובלת הייתי מתאפרת לובשת הרבה ורוד עד שמישהו פרץ לי לפייסבוק וכתב בשמי שאני zונה ושרמוטה וכאלה דברים וילדות (שאני ממש שונאת!!!) התחילו להמשיך את זה והעליבו אותי ניסיתי להסביר שפרצו לי לפייס אבל זה כבר היה מאוחר מידי כולם העדיפו ללכת עים קייט (שהמשיכה את השמועה.כבר הזכרתי שאני שונאת אותה?!!!!) ועשו עליי חרם סתם רק כי פרצו לי לפייסבוק…
אני כבר רגילה לזה מעכשיו כל פעם שאני חוזרת מבית הספר אני פשוט עולה לחדר ליפעמים עושה שיעורים ואז אני מתחילה לצייר כן לצייר… ציור זאת הפריקה שלי אני חוזרת הבייתה ומציירת הכל חיות בני אדם מקומות או סתם דברים לא מוגדרים…
אתה בטח שואל את עצמך איפה אמא שלי אה?טוב היא פה, לבד.אני בת יחידה ואבא?אין…הוא מת בתאונת דרכים הוא ואחי הקטן הם נסעו וחבורה של נערים שיכורים התנגשה בהם אבא שלי ואחי מתו במקום.אני ואמא שלי היינו בבית וחיכינו להם עד שסיפרו לנו את זה…
אים אמא שלי אוהבת אותי?ניראה לי…אני אותה?לא,לא כל כך… זה לא שהיא רעה אליי פשוט תמיד הייתי יותר מחוברת לאבא שלי עכשיו אמא שלי צריכה לפרנס אותנו אז אין לה זמן אליי ואים יש לה לי אין כוח אליה…קרה לנו הרבה פעמים שאנחנו התווכחנו זה קורה בכל בית אבל ליפעמים אני פשוט רוצה להעלם פשוט 'פוף' להתאדות מהאוויר
אני לובשת בגדים כהים כן אני נחשבת 'פריקית' או 'מוזרה' אבל פשוט אני לא יכולה לחזור להיות 'מקובלת' אז עדיף לי לסבול עוד שנתיים ככה ואז סוף סוף לעזוב את הבית ולעוף מפה
~פרק 1~
טוב בוא נעבור על כל היום המסריח הזה מההתחלה טוב?
קמתי בבוקר התארגנתי
(http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102785894#)
וירדתי למטה כדי לצאת מהבית
אמא:״בוקר טוב״
אני:״…״
אמא:״רוצה לאכול?״
אני:״לא ביי״
אמרתי ויצאתי במהירות ניכנסתי למכונית שלי ויצאתי לכיוון בית הספר. חניתי בחניה שלי ויצאתי מהרכב לכיוון הכיתה.
ניכנסתי לכיתה התיישבתי במקום שלי שבקצה הכיתה שמתי אוזניות ושמעתי שירים כמו בכל יום.
המורה הגיעה 'הקשבתי' בשיעור ואז מישהו ניכנס לכיתה
״אה באתה טוב תלמידים תכירו את התלמיד החדש זה זאין הוא תלמיד חדש.זאין שב שם ליד גרייס״ המורה אמרה לו
״גרייס?״ היא הוסיפה עצבנית טיפה.הרמתי יד.הזאין הזה התקדם והתיישב לידי.בדרך ראיתי כמה מהמבטים של השפוטות של קייט עוד כמה בנות וכמובן קייט!
״היי״ הוא לחש לי מחייך חיוך קטן
״היי״ לחשתי לו בחזרה
״תקשיבי באיזה שיעורים אני יכול להרדם ולהתחצף וזה?״ הוא שאל בלחש
״תביא דף אני ארשום לך את רמת המורים״ אמרתי לו
״אה ככה קןראים לזה פה?״ הוא שאל אותי
״ככה אני קוראת לזה״ אמרתי לו. לקחתי דף ועט והתחלתי לירשום את סדר המורים לפי איך הם מחמירים עים העונשים וגם מורים טובים ורעים.
״בבקשה״ אמרתי והגשתי לו את הדף
״תודה״ הוא אמר מסתכל על הדף ״איזה שיעור זה?״ הוא שאל ואני ציחקקתי
״היסטוריה״ אמרתי לו. הסתכלתי על קייט ששלחה לי מבטי אימה ליפני שהיא היסתובבה חזרה היא חייכה חיוך מרושע חיוך שאומר שהולך ליקרות לי משהו…וזה לא טוב.ממש לא טוב…
״אוקי אפשר לישון״ זאין אמר שם אוזניות ואת הראש על השולחן
״לילה טוב״ אמרתי
״תודה״ הוא אמר.
הצילצול צילצל (חחח איך אומרים את זה?) להפסקת אוכל זאין הלך אל אחד הילדים בכיתה בטח מישהו שהוא הספיק לכיר ואני הלכתי לכיוון החצר האחורית.ליד הקפיטריה למקום הקבוע שבו אני הולכת בהפסקות.
התישבתי שם הפעלתי את הפלייליסט שלי ושמתי את האוזניות. אחרי בערך עשר דקות ככה באו קייט ועוד כמה מהשפוטות שלה
״היי״ קייט אמרה מתיישבת לידי. הסתכלתי עליה והחזרתי את הראש לפאלפון שלי. היא פתחה את הבקבוק שתיה שלה.
״לוזרית…״ שמעתי את קייט מצחקקת.החלטתי לעזוב את זה אולי אים אני אתעלם זה יפסיק? (שנינו יודעים שזה אף פעם לא נכון…)
תוך שניה הי הוזיזה את היד שלה ו'בטעות' שפכה את כל הקולה שלה עליי. (חושב שפה היא העליבה אותי והלכה?טוב אז אתה ממש טועה!)
״טוב סיימתי״ קייט אמרה ושפכה את כל מה שיש לה על המגש עליי. כל הפסטה, הסלט, העוף, הרוטב, הכל עליי ״אופס.התבלבלתי בינך לבין הפח״ היא אמרה צוחקת קמה וחוזרת לקפיטריה עים חבורת השפוטות שלה שכל מה שהם עשו עד עכשיו זה לצחוק עליי מאז שהם באו לפה. חזרתי הביתה ישר אחרי זה וזאת הסיבה שאני כותבת פה עכשיו בשעה 11:27 אמא בינתיים בעבודה אים היא תישאל אני אגיד לה שחזרתי מוקדם כי ביטלו לנו שעות או משהו כזה.

。יום שלישי 25.11。

http://www.polyvore.com/cgi/set?id=102809855
אוקי אז היום החלטתי שאים קייט מצקרבת אליי היא תצטער על זה! לא במכות במילים. כן אני עדיין יודעת להעליב אנשים כל מי שהייתה מקובלת צריכה לדעת…
ניכנסתי לשיעור הראשון קייט ישבה לי במקום עים השפוטות שלה והיא נימרחת על זאין… מסכן…
״זוזי את יושבת לי במקום״ אמרתי בפוקר פייס
״המקום שלך הוא לא בפח?״ היא שאלה מצחקקת ואחריה חבורת השפוטות שלה
״המקום שלך הוא לא בצומת של הרחוב?״ אמרתי לה במבט כלבתי. וואוו כמה זמן לא עשיתי את הפרצוף הזה. יכולתי לישמוע את הציחקוק של זאין למרות שהוא ניסה לעצור אותו…
״תיראו מי שמדברת עים כמה שכבת היום? 10? 20?״ היא אמרה מחייכת
״לא כולם כמוך… מה קרה עדיין עצובה שאפילו התינוק שלך לא רצה אותך והתאבד?״ שאלתי אותה. אני זוכרת שכשהיינו בנות 15 היינו חברות הכי טובות היא ניכנסה להריון מבחור בשם בראד שעזב אותה כשהיא גילתה לו,היא לא רצה לעשות הפלה אבל בסוף התינוק נפל. כן אני יודעת שמה שאמרתי לה ממש מרושע אבל אים היא כלבה אני אהיה אליה כלבה פי שתיים
״תיסתמי״ היא אמרה בקול חנוק
״מה קרה את עומדת ליבכות? אה?״ אמרתי בכל תינוקי והיא קמה והלכה לבחוץ. בטח לכיוון השרותים…אני לא צריכה להזכיר שאחריה רצו השפוטות שלה נכון?
|12:45|
בדיוק תתחילת ההפסקה קייט תפסה לי ביד ומשכה אותי הצידה
״מה הקטע שלך?! את יודעת עד כמה הנושא הזה רגיש אצלי!״ היא כעסה, וואוו אני אשכרה פגעתי בקייט. יש את היום הזה ביותר טוב?
״את חושבת שאכפת לי?״ שאלתי אותה
״מה ניסגר איתך את יודעת שזה תמיד גורם לי לבכות אז למה?״ היא שאל עדיין עצבנית
״ככה״ אמרתי
״את יודעת את באמת כלבה,אני בחיים לא הייתי עושה משהו כזה״ היא אמרה.בקול טיפה חנוק
״אה באמת? ומזה כל מה שאת עושה לי עכשיו מה זה כלום? מה קרה לא רגילה שמחזירים לך? קודם תתנהגי את כמו בנאדם ואז תצפי שיתנהגו אלייך ככה בחזרה״ אמרתי לה הסתובבתי והלכתי משם.
|13:00|
״ אז מה הקטע עים קייט והתינוק?״ זאין שאל אותי בשיעור מדעים
״סתם,היא שרמוטה אז היא נענשה על זה״ אמרתי לו
״אה,בכל זאת יצאת כלבה״ הוא אמר
״אזמה? זה כלום לעומת מה שהיא עושה לי איך שהיא מתנהגת אליי״ אמרתי לו והוא הנהן להסכמה. בערך…