הקדמה לסיפור חדש

הקדמה

-מנקודת המבט של מקס-

״מקס זאת את?״

~פלאשבאק~

״פליז פליז פליז״ התחננתי לאמא שלי שתרשה לי לי לגור עים קייסי באנגליה בפעם ה1000
״אני לא יודעת את רק בת 14 זה לא פה בישראל כמו אילת או תל-אביב זה ממש רחוק״ אמא שלי אמרה
״בסדר אבל קייסי בת 20 היא תישמור עליי נו פליז פליז פליז״. אמרתי לה
״אני לא יודעת מה עים השפה? זו שפה אחרת לא עיברית״ היא אמרה
״אוח נו ראית איך היסתדרתי בניו יורק אני טובה באנגלית ומקסימום אני אעשה פטור או התעלמות משגיאות כתיב ואים אני לא אבין יתנו לי הסבר פרטי נו פליז״ התחננתי וניסיתי לשכנע אותה
״את שומרת עליה?״ אמא שאלה את קייסי
״כן! קייסי אמרה בהחלטיות
״ואת מתקשרת אילנו לפחות פעם בשבוע?״ אמא שאלה אותי
״כן!״ אמרתי גם אני בהחלטיות
״טוב נו״ אמא שלי אמרה מניפה ידיים באוויר
״ישש!! אני אלך לארוז מזוודה!״ אמרתי ורצתי למעלה לארוז את כל הדברים שלי

״תודה תודה תודה!״ אמרתי לאמא ואבא מחבקת אותם
״זה ממש לא הופר״ אחי הקטן אמר ברוגז
״תשתוק טיי״ אמרתי לו וחיבקתי אותו
״גם אני רוצה!״ הוא אמר
״אתה בן 6 כשתהיה בן 14 נחשוב עליך״ אמרתי לו ואני וקייסי התקדמנו לעבר המטוס אחרי הקריאה השניה לטיסה
ישבנו בטיסה אני וקייסי וקייסי התחילה להסביר לי כמה דברים
״טוב אז אני עובדת במגזין ׳אל׳ (ELLE) האמריקאי למרות שאני גרה באנגליה וביגלל זה אני אהיה הבה בחו״ל במיוחד באמריקה אני אעשה לך כרטיס אשראי אבל את בכל זאת תצתרכי עבודה את תקבלי את החד האורחים. ונחשי מה?!״ היא אמרה בהתלהבות
״מה?!״ אמרתי גם אני בהתלהבות
״יש לי פרארי!״ היא אמרה בהתלהבות
״ומה לי?״ שאלתי
״בימבה״ היא אמרה
״נו באמת!״ אמרתי
״את בת 14 כשתהי בת 16 נדבר!״ היא אמרה ושמה את האוזניות שלה

״הטיסה ללונדון תנחת בעוד כמה רגעים אתם מתבקשים להדק חגורות״ שמענו את הקברניט אומר כשהתעוררתי. חגרתי חזרה את חגורות הבטיחות

״וואוו״ אמרתי כשראיתי את הבית של קייסי, בית עים בריכה בינונית והבית עצמו פשוט יפה כזה אני לא יודעת איך להסביר את זה בית ביתי כזה
״טוב איפה אני ישנה?״ שאלתי
״בואי״ קייסי אמרה לי וגררה אותי למעלה
״יאיי״ אמרתי כשראיתי את החדר שלי, שמתי לב לחלון שמשקיף לחלון של הבית ליד וליד החלון שלי מדרגות חרום
״ניראה לי שאת תסתדרי אני הלכתי לפגישה יש כסף על השולחן במטבח תזמיני משהו או לא יודעת מה אה ועוד שבוע את הולכת לבית ספר״ קייסי אמרה יוצאת במהירות מהבית ראיתי אותה דרך החלון שפונה לרחוב נוסעת לאנשהו לא יודעת לאיפה בטח לפגישה
״היי!״ שמעתי קול אמר מהבית ליד
״אעאע! בן של Zונה הבהלת אותי״ אמרתי בעיברית
״מה?״ הוא אמר באנגלית
״אה נכון אנגלית״ אמרתי לעצמי בעיברית
״מה?״ הוא אמר שוב באנגלית
_מעכשיו כל השיחות באנגלית אלה אים אני כותבת שהן בעיברית_
״לא משנה מי אתה?״ אמרתי לו
״הארי ומה זה היה?״ הוא שאל
״סתם זה פשוט שאני עוד לא התרגלתי לדבר באנגלית״ אמרתי לו
״אה את מחו״ל?״ הוא שאל
״כן, טוב שזה חו״ל בשבילי״ אמרתי לו
״אז איך קוראים לך?״ הוא שאל
״מקס תגיד איפה בית הספר הכי קרוב לפה?״ שאלתי אותו
״מקס? זה לא שם של בן?״ הוא שאל מגחך
״מקסין, אבל כולם קוראים לי מקס ויפה בית הספר הכי קרוב לפה?״
״אה וזה בית הספר שאני לומד בו כמה רחובות מפה בת כמה את?״ הוא אמר
״בת 14 ואתה?״ שאלתי
״גם״ הוא אמר
״טוב אני חייבת להחליף אני כבר אדבר איתך מחר״ אמרתי
״אבל מחר יש בית ספר״ הוא אמר
״לא לי!״ אמרתי בשמחה
״מה?! למה?״ הוא שאל
״כי אני חדשה ואחותי חמודה^^״ אמרתי בשמחה
״כיף לך ביי״ הוא אמר וסגר את החלון אני סגרתי את שלי (כולל וילון) והחלפתי לביגדי בית
~אחרי שישה ימים~
_השיחה בעיברית_
״מקס! קומי!״ קייסי צעקה לי מלמטה
״k״ אמרתי בעייפות והחזרתי את הראש לכרית
״קומי!״ היא צעקה שוב
״אוח נו את מתחילה להזכיר לי את אמא״ אמרתי בעייפות
״היי! כיאילו אווה!״ היא אמרה ניפגעת.פאק ניראה לי היא לקחה את זה רציני .__.
״טוב תני לישון!״ אמרתי לה
קומי מייד ו·אבל!״ היא אמרה לי כמו שהייתי אומרת כשהייתי קטנה
״סתמי״ אמרתי לה עדיין עים הראש בכרית
פיתאום שמעתי קול של צפירה ומההרגל נעמדתי דום כמו בימי זיכרון
״או יופי לפחות קמת״ קייסי אמרה לי ניכנסת לחדר שלי
״אוח! תני לישון!״ אמרתי לה
״לא״ היא אמרה לחצה פעם אחת על המשמיע קול הזה (זה האדום וכסוף כזה לא יודעת איך קוראים לו) בפנים שלי ויצאה לי מהחדר
״זורמת״ (אצלנו בבצפר זה כמו zונה) אמרתי בלחש
״לוב יוא״ קייסי אמרה לי חח היא שמעה
התלבשתי לבשתי את זה- http://www.polyvore.com/cgi/set?id=99579900
ירדתי במהירות למטה
״יוא מקס?״ קייסי צעקה לי
״מה?״ אמרתי לה והיסתובבתי
״את לא אוכלת ארוחת בוקר?״ היא שאלה
״לא.״ אמרתי לה בפשטות
״טוב קחי קניתי לך מסקראבס ויש פה כסף היא אמרה לקחתי מהשולחן את הכסף האוכל ומפתח
״זה שלי?״ שאלתי והחזקתי את המפתח ככה שהיא תבין שדיברתי עליו
״כן אים אני לא אהיה בבית״ היא אמרה
״K.K ביוש״ אמרתי ויצאתי
_מעכשיו השיחות באנגלית_
יצאתי מהבית במהירות וראיתי את הארי משהו כמו 5 מטרים ממני
״היי הארי חכה!״ צעקתי לו והתקדמתי אליו במהירות כשהו עצר וחיכה לי
״היי״ אמרתי לו והמשכנו ללכת
״היי״ הוא אמר
״אז זה בצפר בסדר או קשוח?״ שאלתי אותו
״אה תלוי איזה תלמידה את״ הוא אמר
״אוי זה לא טוב״ אמרתי חוששת וניזכרת במה שהייתי עושה בבצפר שלי בישראל (מה שאני מספרת על הבצפר בישראל זה דברים שקרו לי במציאות חח אנחנו כיתה מופרעת רצח)
״למה? מה לא היית מכינה שיעורי בית? מתחצפת?מבריזה?״ הוא שאל. וואי אים זה אצלהם ככה איך אני אסתדר פה?
״אממ… לא בדיוק לדוגמא פעם אני וידיד שלי לקחנו מפתח מסטר(מפתח שפותח את כל הדלתות שמאותו הסוג) ונעלנו את כיתות ז׳ בכיתה בזמן שהמורה לימדה שם״ לא הספקתי לסיים והא נישפך מצחוק הוא ניראה כיאילו הוא עומד להשתין בתחתונים
״חחחחחחחחחחחחח מה?! באמת?! ואיך המורה הגיבה?״ הוא שאל צוחק
״לא יודעת רצנו ישר בחזרה לשיכבה שלנו״ אמרתי לו והוא המשיך לצחוק
״וגם בכיתה ו׳ היינו זורקים על המורה לאמנות טושים פלסטלינה וניירות עד שהיא הייתה בוכה.המורה שלנו הייתה מבריזה מישעירי היסטוריה במקום שאנחנו נבריז,היינו נועלים ילדים בכיתה כשנירדמתי בשיעור והמורה העירה אותי צעקתי עליה על זה שהיא העירה אותי ועוד כאלה דברים״ אמרתי לו והוא לא הפסיק ליצחוק
״חחח אים את תנסי לעשות אחד מהדברים האלה פה יעיפו אותך בבעיטה״ הוא אמר מתאושש מהצחוק שלו
״אוף אז אין מצב שאני אשרוד את הבצפר הזה״ אמרתי לו נאנחת
״נה ניראה לי שאת תתרגלי״ הוא אמר
״נה לא ניראה לי״ אמרתי לו
אחרי כמה דקות של דיבורים הגענו למקום שמאוד מזכיר את הבתי ספר מהסרטים
״טוב בוא איתי למשרד של המנהל לקחת מערכת שעות וכל החרא הזה״ אמרתי לו
״אבל אנחנו נאחר״ הוא אמר לי
״לא נורא נבקש אישור מהמנהל״ אמרתי לו
״טוב בואי״ הוא אמר לי והחזיק לי במפרק היד מוביל אותי לחדר של המנהל
לקחתי את הדברים ובאתי לצאת אבל אז ניזכרתי באישור שאני והארי צריכים
״אה אתה יכול לתת לי אישור לזה שאיחרתי לשיעור?״ שאלתי את המנהל
״כן בטח״ הוא אמר כתב משהו על נייר והביא לי
יצאתי מהמשרד של המנהל והתקדמתי לכיוון של הארי שחיכה לי מול הדלת על הלוקרים.
״אממ מה כתוב פה? אני לא כל כך מבינה את הכתב״ אמרתי נבוכה אני מרגישה ממש מטומטמת
״חכמה״ שמעתי אותו אומר בצניות
״תישתוק, אני ישראלית אני אמורה להיות מטומטמת ולא מנומסת״ אמרתי מנסה להסיח את דעתו מזה שלא ממש הבנתי את הכתב
״אמ… כתוב פה שאיחרנו כי היינו אצל המנהל״ הוא אמר והוסיף ״זה בסדר אין לו כתב כזה ברור״ שמתי לב שהוא רק מנסה לגרום לי להרגיש בסדר מצד אחד זה מתוק אבל מצד שני אני לא רוצה שירחמו עלייי אני לא צריכה את הרחמים של אף אחד
ניכנסנו לשיעור ויהתיישבתי ליד הארי כי ליד מי עוד יש לי להתיישב?
המורה התחילה להסביר ולא הבנתי מילה כשהיא הכתיבה רשמתי הכל כמו שאני שומעת לדוגמא B U tifol -ביוטיפול לא היה לי מושג רק כשהיא הסבירה בעל פה הבנתי אבל עדיין לא הבנתי אים זה שיעור היסטוריה או גאוגרפיה גם בישראל שני השיעורים האלה ניראו לי דומים למרות שהם מאוד שונים זה מזה