וואן שוט על ליאם..:)
"ליאם , למה שלא נצא לטייל קצת?" שאלת את החבר שלך. האור של המדורה נתן רק לראות חצי מהפנים שלו אבל זה היה מספיק בשביל לדעת שהוא מחייך.
"המטיילת הקטנה שלי" הוא צחק. "אוקיי אני אלך להביא את הפנס אבל אנחנו צריכים להיות בשקט,בשביל לא להעיר את האחרים". את גיחכת ונתת לו נשיקה בלחי. שניכם עמדתם איפה שישבתם סביב המדורה. ליאם הלך לאוהל ששניכם ישנתם בו בשביל להביא את הפנס. את לעומת זאת הלכת לקצה המחנה, להתלבט לאן ללכת.
ליאם הזמין אותך לצאת לקמפינג איתו ועם הבנים ואת קפצת על ההזדמנות הזו בשמחה. זה היה מאוחר,אולי בסביבות חצות, והבנים האחרים הלכו מזמן לישון באוהלים נפרדים.
ליאם בא מאחורייך וכרך את זרועותיו סביב מותנייך. "לאן, אהובתי?" הוא שאל ברכות לתוך אוזנך.
התווכחתם קצת לאיזה דרך ללכת , ואז הצבעתם לכיוון צפון המחנה. הדלקתם את הפנס ואת וליאם יצאתם לדרך.
ליאם היה הג'נטלמן המושלם, העביר את הענפים אחורה שהפריעו לך. את מעדת כמה פעמים אבל הוא היה שם כל הזמן בשביל לתפוס אותך. אחרי מה שנראה כמו נצח מצאתם אינסוף עצים מסביב. יצאת מתוך היער והלכת לכיוון קצה צוק סלעי קטן, התרשמת מהנוף שאפשר לראות מהצוק. זה היה לילה כל כך ברור שנתן לך תצוגה מושלמת לכיוון קו הרקיע של העיר. כל מה שראית היה אורות, ולא היה שום קולות רקע של מכוניות.
הנוף היה כל כך מקסים שהתחלת להתקרב לקצה הצוק כדי לתפוס מבט יותר טוב.
"בייב בבקשה תהיי זעירה , לא נראה לי שקצה הצוק יכול להחזיק גור כלב" ליאם קרא אלייך בזמן שהוא מתקרב אלייך.
את צחקת והתעלמת מהטענה שלו, ממשיכה להתקדם עד שאת נמצאת ממש על הקצה של הצוק.
הרוח ליקקה את הפנים שלך , גורמת לשיער שלך להתנועע כמו גלים ברוח. "ליאם , אתה קורא לי שמנה?"
"אף פעם" יכולת לראות שהוא חייך אבל עדיין נראה מודאג. "בבקשה , למה שלא תקחי צעד אחד אחורה ונחזור למחנה, תסתכלי לשמיים עומד לרדת גשם." העפת מבט לכיוון העננים האפורים,לפני שהחזרת את מבטך לכיוון האורות של העיר.
מנסה לצרוב את הנוף בזיכרון שלך,ואז נאנחת.
"כן , צודק" אמרת כשהסתובבת לכיוון הפנים של ליאם. הוא עמד 5 צעדים מאחורייך עם מבט פוחד על הפנים.
זה לקח רק שניה לקלוט שכל עולמך נפל פתאום, את נפלת אחורה מהצוק.
"ליאם!" צעקת בבכי לכיוונו.
ליאם רץ קדימה ובתנועה אחת תפס לך את המפרק, ומשך אותך קדימה כדי להיות בטוחה. מעדת קצת , אבל הוא הסתובב בזמן ושלח את הרגל שלו כדי לעצור אותך מלמעוד. הבעיה היחידה הייתה שהוא צדק כשהוא אמר שקצה הצוק לא יחזיק כלב ובמיוחד לא אדם מבוגר.
זה היה נראה כאילו זה קרה ברגע איטי במיוחד,כשהרגל של ליאם שברה חתיכה מהצוק והרגל שלו מעדה והמשיכה ליפול עם הצוק , אחר כך הוא נפל כולו והתחיל להתגלגל במורד הצוק. "לאאא!" צעקת והסתכלת בחוסר אונים כדי לחפש עזרה.
בסופו של דבר הוא נעצר , איפשהו על הדשא כשהוא שכוב על הגב.
מהר מאוד הבנת שהדרך הבטוחה ביותר בשביל להגיע לליאם היא להחליק במורד הצוק. כשכבר היה בטוח יותר לעבור בחופשיות רצת לכיוון ליאם וראית את החבר שלך שבור. "ליאם!" כרעת על ברכייך לצדו. הוא כולו היה עם חבטות וחתכים אבל זה לא היה נראה כל כך רע. נשמת לרווחה וניערת אותו כדי שיתעורר.
רק היד השנייה שלך קשורה לצידו , ואז שמעת צעקה נפלטת מכיוון ליאם לתוך אוזנך , הוצאת את היד והיית בשוק לגלות שהיד שלך מלאה בדם , בדם של ליאם!. "הו , גאד" לחשת לעצמך כשדמעות התחילו לצאת מעינייך. סלע הייתה תקועה בצד שלו , ליד הצלעות שלו "ליאם, בבקשה. הו גאד, ליאם"
עיניו החומות נפתחו בקושי ונלכדו בעיניים שלך. "בייב?" הוא שאל. טיפת הגשם הראשונה פגעה בפניו והתגלגלה כמו דמעה. לא עבר זמן רב עד שהתחיל לרדת גשם חזק , מתערבב עם הדמעות שלך.
"ליאם אל תזוז . נפצעת קשה . ליאם אני כל כך מצטערת" מלמלת בזמן שהדמעות התרסקו על פנייך. "אני אתקן את זה, אני אתקן את זה , טוב ליאם?" העיניים שלו לאט לאט נסגרות בזמן שהוא מעביר את הראש לצד השני "ליאם?" ניסית עוד פעם. ולבסוף העיניים שלו נסגרו. "ליאם!!!"
"בייב?"
תפסת את כתפיו וניערת אותו עם כל הכוח שלך וצעקת "ליאם , לא! אתה לא יכול לעזוב אותי, לא ככה. בבקשה!"
"בייב"
העולם מסביבך לפתע התחיל להיעלם , אבל את לא שמת לב "ליאם בבקשה , אל תעזוב אותי" לחשת כשפתאום העולם הפך לשחור.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"בייב!" התנשמת בכבדות כשפתאום העיניים שלך נפתחו לרווחה. ליאם ריחף מעלייך בדאגה "זה בסדר לאב , את בסדר"
הסתכלת מסביב לחדר השינה שלך לפני שהסתכלת לכיוון עיניו הדואגות החומות. "איך?" הייתה המילה היחידה שהוצאת מהפה שלך.
ליאם זז כדי לשכב איתך במיטה , מושך אותך קרוב אל חזהו ככל האפשר "היה לך סיוט,את צעקת והערת אותי."
נצמדת קרוב לליאם ונשמת את הריח שלו , מרגיעה את עצמך שהוא עדיין פה.
"בסיוט שלי …. אתה היית מת וזאת הייתה אשמתי" לחשת לתוך חזהו. "עזבת אותי ולא יכולתי לעשות כלום בשביל לתקן את זה"
הוא נישק את המצח שלך "אני חי , אל תדאגי ואת לא צריכה לעשות כלום בשביל לתקן את זה , יודעת למה?" הוא שאל ברכות.
"למה?" שאלת כשהרגשת שהוא מחייך.
"בגלל שאני בחיים לא אעזוב אותך".
תגובות (0)