וואן שוט ליאם- ליאם המורה (לכימיה *~*) ♥

ליאם המורה שלי לכימיה. אני מרגישה שבשיעורים אצלו אני לא שולטת בעצמי. אני מרגישה איך ליבי פועם ואיך אני מסמיקה. אני אוהבת אותו! הוא כל כך מושלם! יש לו שיער חום ועיניים חומות, קוביות, שרירים.. הוא פשוט נסיך! הוא גם מלמד טוב ותמיד עוזר לי כשאני צריכה.
כואב לי כל כך! כואב לי שאני לא אוכל בחיים להיות איתו, כי הוא מורה! כי זה לא חוקי! לפעמים בא לי פשוט לשים פס על כולם, לא להתייחס בכלל לכל החוקים האלה ופשוט להרגיש חופשיה! להרגיש שכיף לי! להרגיש מאוהבת…
היום יש לי שיעור כימיה! כל שבוע אני מחכה לשיעור, רק כדי לראות את החיוך שלו ואת העיניים שחודרות עמוק, להרגיש שוב איך ליבי פועם.
הגעתי לכיתה בה אני לומדת כימיה. הנחתי את הציוד על השולחן וחיכיתי לצלצול, לראות את ליאם.
הצלצול המיוחל הגיע. תלמידים החלו להיכנס לכיתה ולהתיישב במקומותיהם.
לאחר כדקה, ראיתי אותו!! הוא נכנס לכיתה עם המבחנים שבדק (עשינו מבחן שבוע שעבר).
עמדנו כאשר נכנס עד שהורה לנו לשבת. התיישבתי בכיסאי כפי ששאר התלמידים עשו והסתכלתי על ליאם. הוא חייך אלי חיוך סקסי במיוחד ועיניו חדרו אל תוך עיניי. נמסתי ממבטו! הרגשתי איך שוב, כמו בכל שיעור, לחיי הופכות אדומות. ניסיתי להסתיר זאת אך ללא הצלחה.
ליאם החל לדבר: " שלום לכולם. כפי שראיתם, בדקתי את המבחנים שלכם משבוע שעבר. מאוד התאכזבתי מהציונים פרט לציון אחד.."- המשיך- "הציון של ___ (השם שלך)".
כולם הסתכלו עלי ועוד יותר הסמקתי. הרגשתי שאני מתאהבת בו יותר מאותו רגע! למה האהבה כל כך כואבת?!- תהיתי.
כולם החלו למחוא לי כפיים וגם ליאם. הוא הסתכל עלי במבט שמשדר 'כל הכבוד! גאה בך!'.
חייכתי אליו.
הוא התחיל ללמד: "פתחו מחברות והעתיקו מהלוח"- אמר והחל לכתוב סיכום על הלוח.
לאחר שסיים לכתוב אמר:" העתיקו ובעוד 5 דקות נמשיך".
הוא התקדם לכיווני בזמן שהעתקתי ולחש באוזני:" גאה בך!"- הוא טפח על גבי וצמרמורת עברה בגופי.
"תודה"- לחשתי לו חזרה.
הוא התיישב במקום הריק לידי וצפה בי מעתיקה מין הלוח.
"זה לא מפריע לך אם אני אשב בו טיפה?"- שאל.
"זה לא מפריע"- חייכתי, ובתוך הלב ידעתי שזה דווקא כן מפריע, מפריע לטובה!
מידי פעם הסתכלתי עליו, מנצלת את השיעור שחל פעם בשבוע.
כל התלמידים סיימו להעתיק ואני נותרתי מעתיקה מין הלוח.
"את צריכה עוד זמן להעתיק?"- שאל.
"אני עוד שנייה מסיימת"- אמרתי, מזדרזת בהעתקה.
"מתי שאת מסיימת תגידי לי.."- אמר.
"טוב, תודה"- אמרתי לו, בוהה ביד השרירית שלו.
הפתיע אותי שליאם כל כך התעניין בי. הוא אף פעם לא מחכה לתלמידים שיסיימו להעתיק, ודווקא אצלי זה אחר! כל כך שונה…
"סיימתי!"-אמרתי לליאם.
"מצוין"- אמר וקם מהכיסא הולך לכיוון הלוח. הוא מחק אותו ומידי פעם הפנה מבטו אלי.
כל השיעור בהיתי בשיערו ש'דורש' ליטוף, בקוביות שמבעד לחולצה ובשריריו.
השיעור הסתיים, כל התלמידים עזבו את הכיתה ורק אני נותרתי עם ליאם, מכניסה את ציודי לתיק.
ליאם ניגש אלי ואמר:" רציתי לדבר איתך על משהו.. אם לא אכפת לך".
"לא אכפת לי"- חייכתי.
"תוכלי לחלק את המבחנים מתי שהוא? כי זה ברח לי מהראש"- אמר עם חיוך דפוק, אך מושלם!
"אין בעיה.."- אמרתי ולקחתי את המבנים מידיו.
"תודה"- אמר.
"בכיף"- אמרתי ופניתי ללכת.
"רגע"- עצר אותי. סובבתי את ראשי אליו. המשיך:"יש עוד משהו שרציתי לדבר איתך עליו."
"כן?"- שאלתי.
"מה זה?"- אמר והוציא מכיסו מכתב בו כתוב 'I LOVE U'. זיהיתי את הכתב שלי וראיתי שלמטה כתוב את שמי ואת שמו ביחד בתוך לב.
"מצאתי את זה על שולחנך שיעור שעבר.."- אמר והרכין את ראשו. ניתן היה לראות לפי הבעותיו שהוא נבוך. עתה נזכרתי שכתבתי את זה, כמו בכל שיעור שלו. חולמת עליו ומקווה שהוא יהיה שלי.
התחלתי למלמל מילים-"עזוב.. זה סתם איזה משהו.. זה לא שלי".
"באמת? חבל.."- אמר מאוכזב.
"למה חבל?"- שאלתי המומה.
הוא לקח את המבחנים מידי וחיפש מבחן. הוא מצא את מה רצה והגיש לי. זה היה המבחן שלי. בעט היה כתוב 'I LOVE U TOO'. זה היה הכתב של ליאם. אני מזהה אותו מכל המבחנים ומכל מה שהוא מסביר לי במחברת בכתב שלו.
"מבינה למה?"- שאל.
"אננ..י מצטער..ר..ת"-אמרתי בגמגום.
"אין לך על מה להצטער.."- אמר- "את טובה בכימיה?".
"תגיד לי אתה לפי המבחן"- אמרתי, לא מבינה איך המבחן קשור למה שהרגע קרה פה.
"אני חושב שאת צריכה עוד טיפה ללמוד.."- אמר- "אני אלמד אותך כימיה".
הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה פראית, הנשיקה של ליאם……….. ♥