וואנשוט ראשון… zayn & Michelle

יום חדש ונקי נפתח ואיתו סוף גיל שש עשרה… אני לא מאמינה שאני פאאקינג בת שבע עשרה!!! ״בוקר טוב מישל״ אמר זאיין ונישק את פי בנעימות של הבוקר (צחצחתי כבר שיניים למקפידות…),״בוקר מושלם״ אמרתי לו וחיבקתי אותו…״את יודעת שמחכה לך הפתעה?!״ שאל זאיין והרים את גבתו ״הפתעה?!״ שאלתי בסקרנות ,כל כך רציתי לדעת מה היא!! ״חכי ותראי…״ אמר וחייך אליי נמסתי והחזרתי לו חיוך נעים , הלכתי להתארגן ולבשתי:(שמלה כחולה סטרפלס קצרה חגורה שחורה ,עקבים שחורים ואקססטוריז מתאים),יצאנו מהבית והלכנו לכיוון האוטו,הוא פתח לי את הדלת(ג׳נטלמן) והוא התחיל לנסוע…כעבור חצי שעה של נסיעה ואין סוף נשיקות הגענו למין פסגה לבנה מושלגת ויפה ובה מונחת ספה עדינה בצבע שמנת ״וואו…״מלמלתי לעצמי והוא שמע ״יפה נכון?״שאל וחייך אליי ואני הנהנתי וחייכתי,
פתאום הרגשתי גלי קור בגופי ורעדתי קלות. ״קר לך?״ שאל זאיין ולא חיכה לתשובה אפילו אלא הביא לי את גקט הבייסבול שכל כך אהבתי…חמווד או לא?!,התיישבנו בספה שהיתה באמצע ההר,הוא שכב בספה והשכיב אותי לידו שפנינו צמודים אחת לשניה ״אני אוהב אותך״ אמר זאיין והעביר את ידו בגופי, הרגשתי צמרמורת נעימה ורציתי שזה ימשך ולא יגמר לעולם… 
״גם אני אוהבת אותך״אמרתי ונשחפנו לנשיקה  נעימה שכזאת
כעבור שתי דקות זאיין הרים את היד לשמיים ואמר ״תסתכלי מאמי…״ הסתכלתי וראיתי משהו ממש יפה! ראיתי ציור של לב ובתוך כתוב אני אוהב אותך מהעננים וכל זה המטוס עשה…
״אתה הכנת את זה?!״ שאלתי והסתכלתי היישר לתוך עיניו ״אממ..כן״ אמר זאיין והעביר את ידו לעבר שיערי
״זה לא הכל…יש עוד הפתעות״ אמר זאיין אחרי כמה דקות של נשיקות וחיבוקים, ״את רוצה עכשיו את ההפתעה?!״ שאל וציפה לתשובה ״אתה צוחק נכון?!״ שאלתי וצחקקתי מעט ״אוקי…לפני שנלך אני רוצה להביא לך משהו״ אמר זאיין והוציא מכיסו תיבה מעוצבת בצבע כחול,פתחתי אותה ובה היה שרשרת של חצי לב ״למה חצי לב? שאני איתך אני מרגישה שלמה…״ אמרתי והסתכלתי עליו ״זה עונה לך על השאלה?״ זאיין אמר וחיבר את החצי לב השבור שלו לשלי ״אהה…כאילו אנחנו משלימים אחד את השני?״ שאלתי והרמתי גבה ״נכון…״ אמר זאיין והצמיד את מצחי אל מצחו שאני שוכבת מעליו והוא נישק אותי נשיקות חמות שסוחפות אותך איתו… כעבור שתי דקות התנתקתי ממנו והסתכלתי בעיניו ״נו, מה ההפתעה השניה?״ שאלתי בסקרנות , נכנסנו שוב לאוטו ושרנו שירים צחקנו ודיברנו עד שהגענו למקום רגוע ושקט מקום פרטי כזה שאפשר להיות בו לבד… ״בואי״ אמר והרים אותי מהאוטו כמו שתופסים כלה ״זאיין אני עם מיניי!!״ אמרתי לו וניסיתי לסדר את השמלה אבל זה לא עניין אותו ,הוא הוריד אותי והלכנו על שפת הים עד שהגענו לשמיכה פרוסה בצבעים אדום ולבן ומעליה נרות יין אוכל ושתייה ״אוו..זאיין זה מדהים…אתה מדהים״ אמרתי ונישקתי קלות את שפתיו
״אהבת?״ הוא שאל וחייך ״לא…הנרות בצבע מזעזע והיין חמוץ מידיי…״ אמרתי וחיכיתי לתגובתו,הוא השפיל את מבטו ובא לזרוק את הנרות והיין לים ״אני צוחקת איתך מאמי…אני מאוהבת בזה לא אוהבת״ אמרתי והעברתי את ידי בלחי הקוצנית שלו שזיפיו הקטנות מבצבצות לו ״אני אוהבת אותך זאיין לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב ממך…לא אוהבת..מאוהבת״ אמרתי ותיקנתי את עצמי בסוף ״טוב מישל במקום לדבר אפשר את מה שמגיע לי?!״ שאל עם חיוך שובב וקירב אותי אליו,״זאיין..די כבר עם הקיטשיות…״ אמרתי בצחקוק ונישקתי קלות לשפתיו ״אני לא יכול לתאר את העולם שלי בלעדייך…״ אמר תוך כדי הנשיקה, אייזה חמוד!!! ״זאיין…״ באתי להגיד אבל הוא שם את אצבעו בפי והסתכל בעיניי ״ששש…״ אמר בשקט ונישק אותי שוב ״בואי אנחנו מאחרים״ לפתע אמר והתנתק ממני ״אבל?…לאן״ שאלתי אותו והסתכלתי בעיניו ״הפתעה…״ אמר ועזר לי לקום ״איפה האוטו?״ שאל זאיין והתחיל לחפש אותו בעצבים ״הנה הוא..״ אמרתי והצבעתי עליו,וכעבור שתי דקות כבר היינו במקום… ״יכולנו כבר ללכת ברגל..לא?!״ שאלתי אותו והוא רק חייך ״חדר אחד בבקשה״ אמר זאיין בנימוס ״אתה לא ההוא שכולם חולות עליו?!״ שאלה האישה שהייתה בקבלה 
״כן זה אני..״ ענה בשחצנות ״נו ההוא איך קוראים לו שאחיינית שלי מעריצה…נו?! מייקל גקסון? לא…הוא מת…אלביס פרסלי?״ אמרה האישה וזאיין הסתכל עליה בהלם ״גברתי אני לא יודע באיזה תקופה את חייה אבל אני זאיין מאליק…״ אמר זאיין ולחץ את ידה 
״ואואואו אהה וואן דיירקשן נזכרתי…אם אחיינית שלי הייתה פה אתה לא היית חי״ אמרה האישה וציחקקה ״אני לא רוצה לדעת…״ אמר וקרץ לי ואני צחקקתי ״חדר 83״  אמרה האישה והביאה לנו כרטיס לחדר, עלינו במעלית ונכנסנו לחדר וואו פשוט ואו!! החדר היה בצבע לבן ושמנת והמיטה הייתה באמצע החדר שעל המיטה פזורות עלים ורודים ושוקולדים ומעל השידה היו נרות שלהבתם זזה עם הרוח ״וואו זאיין אין לי מילים…״ אמרתי עם פה פתוח ״זה לא הכל…״ מלמל בשקט וחייך חיוך קטן ״מה לא הכל?!״ שאלתי מופתעת ״מה?!…לא כלום״ אמר ישר והעביר נושא ״בואי…״ אמר ומשך אותי והשכיב אותי מעליו על המיטה מחשבותיי רצו במוחי עד שדפיקה בדלת העירה אותי ממחשבותי ״מישל קומי תפתחי אני מותש…״ אמר וחייך אליי פתחתי וראיתי איש עומד עם מגש כסף בידו ועם ורד ביד השניה ״פה זה חדר 83?״ שאל וחייך ״כמו שאתה רואה״ אמרתי ולקחתי ממנו את מה שהוא החזיק וסגרתי את הדלת  שהוא הלך ,התיישבתי על המיטה והורדתי את העקבים ״מעניין מה זה…״ אמרתי והסתכלתי על זאיין ״תפתחי ותראי״ אמר וחייך פתחתי וראיתי מכתב כזה ובו כתוב ״חבל שאנחנו לא יכולים להיות חברים…״ הסתכלתי עליו במבט לא מבין והוא הביא לי עוד פתק ״כי אנחנו כבר נשואים״ עדיין לא כל כך הבנתי וראיתי שהוא יורד על הברכיים עם קופסא בידו ושאל ״התינשאי לי?״ אני הייתי בשוק אני לא יכולה לתאר אפילו מה הרגשתי באותו רגע ״כ..ן״ אמרתי ודמעות זלגו מעיני הוא הכניס את הטבעת באצבע שלי וחיבק אותי חזק ״מישל אני אוהב אותך!״ צעק בחדר ואני חייכתי אליו ״זה היום הולדת שאני לא ישכח בחיים״ אמרתי לו ונישקתי אותו…