זה הסוף? – וואן שוט לואי וטיילור (לא, לא טיילור סוויפט)

*נקודת המבט של טיילור*
כמה זמן שלא ראיתי אותו… אני מתגעגעת אליו.. הוא חסר לי… כבר 5 חודשים שאני שוכבת במיטה לבדי.. לא מרגישה את המגע שלו.. 5 חודשים שאנחנו לא מדברים… הוא עסוק עם הלהקה הזאת שלו… ושלא תבינו לא נוכן, אני לא נגד זה, פשוט בגלל הלהקה אנחנו לא מדברים… אני מבינה שהוא נהנה אבל.. אין לו זמן.. אפילו.. רק לדבר איתי…
אולי.. זה הסוף?
אולי זה סימן שזהו?
שזה לא צריך להיות? שזה לא *נועד* להיות?
ננסה.. ניתן לו עוד צ'אנס אחד…
התקשרתי אליו.
"לואי?" שאלתי, מנסה שלא להישמע מופתעת שהוא ענה. כי בתוך תוכי, התרגשתי כאילו שאני עכשיו רואה אותו.
"זה הארי, לואי עם כמה בחורות כאן" הארי אמר.
"מה??" שאלתי.
"טיילור, תירגעי, אני בטוח שזה כלום. הוא שיכור" הוא אמר.
"תמסור לו שהוא אוויר בשבילי!" צעקתי על הארי וניתקתי.
*נקודת המבט של לואי*
הארי ניגש אליי ואמר לי:" טיילור מוסרת שאתה אוויר בשבילה".
"עזוב אותי ממנה" אמרתי והמשכתי לרקוד עם הבחורות.
מה עבר לי בראש?! מה פתאום אני מדבר ככה עליה?!
אני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם!
אבל משהו השפיע עליי. הייתי שיכור. לא יכולתי להגיד את מה שאני באמת מרגיש. אמרתי את ההפך.
*נקודת המבט של טיילור*
פתחתי את מגירה בחדר שלי והוצאתי מהשקית את כל התמונות שלי של לואי. למרות שאנחנו רק חצי שנה ביחד, היו לי הרבה תמונות שלנו.
התחלתי לשרוף אחת אחת. הייתי לי אנרגיה כל כך חזקה ששרפתי את התמונות האלה…
-למחרת-
*נקודת המבט של לואי*
החלטתי להפתיע את טיילור. טסתי מאטלנטה חזרה למנצ'סטר. בדרך קניתי פרחים ושוקולדים.
שהגעתי לביתה של טיילור דפקתי על הדלת.
"מי זה?" שמעתי את קולה היפה.
"לואי" אמרתי וחייכתי.
היא פתחה את הדלת וראיתי הבעת פנים עצובה על פניה.
"מה קרה?" שאלתי.
"אולי תשאל את הבחורות שרקדת איתן אתמול? אולי הן יסבירו לך" אמרתי והתיישבתי על הספה
תוך כדי שהיא בכתה.. ניזכרתי.. ניזכרתי שרקדתי עם כמה בחורות אתמול… ורקדתי איתן ריקוד מלוכלך…
"טיילור.. באמת שאני מצטער… אני הייתי שיכור… את יודעת שאני בחיים לא הייתי עושה לך את זה.." אמרתי והתקרבתי אליה.
"לואי, תתרחק ממני" היא אמרה.
"טיילור.." אמרתי. "אתה פגעת בי.." היא אמרה ומחתה את דמעותיה.
הייתה שתיקה. שתיקה מביכה למדי.
"אז.. זה הסוף?" שאלתי.
"לואי.. אני מצטערת…" היא אמרה.
"אבל.. זה הסוף" היא אמרה.
היא דחפה לי משהו לכיס של המכנס והוציאה אותי מביתה.
הסתכלתי מה היא שמה לי בכיס.. וראיתי.. תמונה שלנו… תמונה שהיא חצי שרופה..
זה הדבר היחיד שהיא השאירה ממנה..
הדבר היחיד שאני אמור להסתפק בו…