Sleepy
סורי שמלא זמן לא העלתי היה לי מחסום כתיבה
ותודה על התגובות המדהימושלמות!!!!

חברות בנים וגיטרה חשמלית פרק 42

Sleepy 09/10/2013 716 צפיות 3 תגובות
סורי שמלא זמן לא העלתי היה לי מחסום כתיבה
ותודה על התגובות המדהימושלמות!!!!

נקודת מבט שחר:
כמו כל בוקר שאני בבית של רוני אני מסתכלת על המבואה הגדולה והיוקרתית שבה אני מרגישה כלכך קטנה.
על חדר האוכל המלא כל טוב שגורם לי להרגיש שמנה (חוחים).
ואחרון חביב על החדר שלי, שענק מכל הדירות של לואי, במיטה עם וילון לפרטיות, הקירות הצבועים בצבע גזר שכלכך מזכיר את לואי והבדיחות העילגות שלו, חתול קטן קטנטן ומפונק מתכרבל בשמיכה יוקרתית ומשב ענק ומעולה שבו אני יכולה ליגלוש באינטרנט כל פעם שרק ארצה אבל עדיין הרגיש שמשהו חסר לי, עם כל הדברים ועם כל החפצים חסרה לי חברה, הכי חסרות לי החברות שלי שאיתן הייתי ניפגשת כל יום ומותחת את הבנים, כל יום אני עושה בבית סיור, בודקת אילו דלתות נעולות ואילה חדרים פתוחים,
מתי שאני מתקרבת לעליית הגג אני זוכרת את מב שרוני אמר לי "לא להיכנס לשם", לא הבנתי למה אבל היום החלטתי במקם לעזוב בשקת את המקום השומם להיכנס, הרי אני שחר, אני עושה לכולם דווקא.
הדלת ניפתחה ברעש של חריקה חדה ושם ראיתי את הדבר המזוויע ביותר.
נקודת מבט סאם:
סוף סוף הוא שאל, סוף סוף הי לי את האומץ לענות לו כן, זה הבוקר הראשון שלי ושל זייק בתור חברים, הפעם אני לא אצרח לו באוזן הפעם אני אלטף את שיערו כמו ששכלכך הרבה זמן הישתוקקתי.
אני:"זייק?זייק?" לאט לאט זייק היתעורר וחיוך קטן וחמוד מרוח על שפתיו .
זייק:"הפעם את לא הורסת לי את עור התוף"
אני:"אתה רוצה שאני אהרוס לך אותו? בכיף"
זייק:"בבקשה לא"
אני:"סבבה"
נקודת מבט נוי:
בוקר, איזה בוקר, בוקר מושלם כמו כל הבקרים שלי, רק שכמו בכל יום יתדרדר למשהו נורא.
אסתי את שיערי השטני לקוקו הדוק ושמתי את בגדי העבודה שלי.
למרות שליאם די עשיר אני משתדלת למצוא עבודה בכל מקום שאנחנו טסים אליו אם זה לתקופה ארוכה.
אני די חזיר עבודה אני לא מסוגלת לא לעבוד.
ראיתי שליאם עוד לא היתעורר אז נשקתי למצחו נשיקה קטנה וכתבתי לו פתק שיצאתי לעבודה.
נקודת מבט שני:
הכנתי סנדוויץ ענק , אבל לא לנייל אלה לי, כל בוקר אני מתעוררת רעבה! ואחר כך אני נהיית שבעהלמשך כל היום מ"סנדוויץ דה לה ביג בן" ככה אני קוראת לסנדוויץ.
ראיתי את נייל יוצא מהחדר שלו לבוש בבוקסר בלבד ומסרק את שיערו המחומצן.
הלכתי לעברו ונישקתי קלות לשפתיו.
אני:"בדרך כלל אתה מתעורר יותר מאוחר"
נייל:"אבל יש לי היום חזרה בעשר ואת יודעת שאני מתעורר מוגדם מתי שיש חזרה"
אני:"כן"
נייל:" אווווו "סנדוויץ דה לה ביג בן"! איפשר אחד גם?"
אני:"תיקח את שלי אני אכין אחד נוסף לעצמי" אמרתי עם ציחקוק ברקע
נייל:"על כך תקבלי נשיקה" הוא נשק לי על הלחי


תגובות (3)

מושלם מיכל זו אני יעל אני ממש נהנת באמסטרדם
הייתי באפטלינג תכתבי בגוגל ותראי
והייתי במאדם טוסו מוזיאון השעווה הצתלמתי אם ביוננסה

09/10/2013 10:32

תמשיכיי דחוף

09/10/2013 11:05

מושלמות תמשיכוש!!!!

09/10/2013 13:30
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך