חלום חיי פרק 25!!!

פרק 25:
נקודת המבט של יובל:
אני עדיין שבורה ממה שקרה במלון. אני מנסה לא להראות את זה אך זאת האמת. אנחנו עומדות לעלות על הטיסה לישראל, אך אני מרגישה שזה לא נכון! אני מרגישה כל כך רע עם עצמי אבל אני חייבת לעשות מה שטוב בשבילי לשם שינוי!
"את בטוחה שאת רוצה לטוס, כי מפה אין דרך חזרה" אמרה פרי כאשר באתי להביא את כרטיס הטיסה שלי לדיילת, כדי להכנס למטוס
"אני בטוחה" אמרתי והדיילת קרעה את הכרטיס שלי, מפה אין דרך חזרה..
נכנסנו למטוס וחיפשנו את מקומות הישיבה שלנו.
"סליחה, איפה זה המקום הזה?" שאלתי את אחת הדיילות
"מחלקה ראשונה, כיסא 3+4" אמרה והייתי בשוק
"פרי את קנית לנו כרטיסים למחלקה ראשונה?!?!"שאלתי בהתלהבות והיא חייכה
"מה? אם אנחנו טסות , לפחות שיהיה לנו נוח" קרצה לי
"אין עלייך!!" אמרתי לה
"אני יודעת" אמרה- צנועה הבחורה. לפתע שמעתי לחשושים מאחורי והסתובבתי למראה 2 בנות בערך בגיל 16 מתלחששות מאחוריי וצורחות כשהסתובבתי
"היי בנות, אפשר לעזור לכן?" שאלתי בחיוך האחת דחפה את השנייה קדימה
"אממ, כן, א..א..את וו פ..פ..רי יכולות להצטלם איתנו ולתת לנו חתימה?!?" שאלה בהתרגשות
"כמובן! אתן מיקסריות?!?" שאלה פרי והשתיים הנהנו לחיוב.
חתמו להן והצטלמנו איתן וכשהתיישבנו במקומות פרי אמרה לי "את רואה כבר יש לך שתי מעריצות ולא עבר יום" אמרה וחייכתי לעצמי. זאת הרגשה כל כך טובה!
"ואיי בא לי לראות סרט!!" אמרתי בהתרגשות
"איזה בא לך?!" שאלה
"אני מכורה לדמדומים!!" אמרתי בהתרגשות
"יש לי רעיון יותר טוב- אולי נראה את הסרט של הבנים?!?!" אמרה וחיוכי נמחק "אהה נכון, שכחתי, סליחה"אמרה כשהרכינה את ראשה
"זה בסדר" חייכתי אליה
"אז דמדומים?!?" שאלה בחיוך
"דמדומים!!!" אמרתי וראינו מרתון דמדומים!!
'נוסעים יקרים, אנחנו עומדים לנחות אנה חגרו חגורות בטיחות, תודה שטסתם איתנו' הקריין אמר
"Israel here we come!" צרחתי
נחתנו ולקחנו את הדברים ונסענו במונית למלון הילטון בתל אביב
"זאת החופשה שלי ושלך! אחרי שתלכי אני יחזור למשפחה שלי ונדבר בסקייפ עם הבנות כל יום! ועוד חודש נפגש" הבהרתי לפרי
"כמובן- זה הזמן שלנו להנות!!" אמרה בצעקה.
הגענו למלון וקיבלנו את הפנטהוז – טוב כמובן, זאת פרי..סידרנו את הדברים בחדר המהמם שלנו ומייד התלבשתי בגד ים.
"אני יורדת לבריכה את באה?" שאלתי
"ברור!!" אמרה והתלבשה בבגד ים.
"אנחנו חייבות תמונה!!!" פרי אמרה
"ולאן בדיוק תעלי אותה?" שאלתי
"לטוויטר- של ליטל מיקס לכולנו יש את השם משתמש והסיסמה וגם לך צריך להיות" אמרה ונתנה לי את הסיסמה והשם משתמש- "עכשיו את חברת ליטל מיקס אמיתית"אמרה וקרצה לי
היה לנו כל כך כיף ופרי קיבלה שיחת ווידיאו בסקייפ- זה היה זאין. היא כמובן ענתה לו והתחילה לדבר "היי בייב מה קורה?!?" התרגשה
'הכל בסדר איך אתן?' שאל
'אנחנו בסדר!' עניתי
'היי יוב' אמר
'ממתי אתה קורא לי יוב?' שאלתי
'ממתי שאת קוראת לי זוזו' אמר ושנינו צחקנו..
'אלה פרי ויובל?!?' שמעתי את קולו של הארי מדבר
'כן, רוצה לבוא?' זאין שאל אותו
'לא היית צריך לשאול' הראש של הארי קפץ למסך!
'היי בנות.. למה עזבת יובל?' שאל בפרצוף עצוב
'זה לא מקום מתאים לדבר על זה' אמרתי
'הייי !!!!!!!!!!!!!' לואי וליאם קפצו למסך
'היי לו, היי לי' אמרתי וצחקתי
'אתן חסרות לנו!!!' לואי אמר
'מאוד!' ליאם השלים אותו
'אתם בין כה וכה עוד חודש תשכחו ממני אז תפסיקו לעשות סצנות!' אמרתי
'מה???? את לא אמרת את זה כרגע!' לואי נראה 'נעלב'
'אמרתי ועוד איך!'
'איפה אתם עכשיו?' הארי שאל בחוסר טקט
'הארי בוא נחשוב איפה אנחנו: אני ופרי עם בגד ים ועם בריכה מאחורינו, אז תנסו לחשוב' אמרתי צוחקת
'אממ, לא , אני לא מצליח לחשוב על מקום כזה כרגע' אמר
'הארי לאן הדרדרת, חשבתי שלו הוא החסר טקט' אמרתי
'אווץ'!!!!!!' לואי נראה פגוע
'לואי מה שלום אלינור?' שאלתי
'אני בסדר, תודה ששאלת" אלינור קפצה למסך מחוייכת
'היי אלי' אמרתי לה
'היי מה ניש?' שאלה
'הכל סבבה' אני ופרי ענינו
'טוב חברים אני ופרי באמצע 'חופשה' ואתם מפריעים אז ביייייייי' אמרתי
'ביייי' כולם אמרו וניתקתי את השיחה. היא הייתה כמעט מושלמת, רק היה חסר לי במסך את הראש הבלונדיני המחומצן עם העיניים הכחולות והמבטא האירי…

נקודת המבט של נייל:
אני לא מאמין שהיא הלכה. אני לא מאמין שהיא עזבה אותי. אבל מה אני מאשים אותה?!? הרי אני אשם בכל! אתמול בלילה היה הלילה הכי קשה בחיי. ניסיתי לרוץ אחריה אבל לואי והארי מנעו זאת ממני. הייתי שבור. ישבתי על הריצפה ובכיתי פשוט בכיתי ואף אחד לא הסתכל ולא אמר מילה. זה היה הרגע המשבר שלי. כמה אני מתגעגע לצחוק שלה, לקול שלה, לנשיקות שלה, חבל שהיא כבר לא כאן..
לפתע שמעתי את צחוקה המתגלגל וחזרו תקוותי שאולי היא חזרה.רצתי מייד לסלון אך כל תקוותי נעלמו כאשר ראיתי את כולם מדברים עם פרי ויובל בסקייפ
ושוב נשבר לי הלב.