חשבתי לשנות את הסיפור…
נכון שרציתי לעשות ככה:
אף אחד לא יודע על קיומו של השני,
אף אחד לא מכיר אחד את השני,
כלום נפגשו….באקס פקטור,
הם מאחרים להופעה,
נתקעים במעלית,
אהבות מתגלות,
סודות נחשפים.
הרעיון השני שיותר מתאים לפי מה שכתבתי לפני כמה פרקים:
מנקודת המבט של אביגיל
"סע, סע מפה י'חתיכת מטומטם" רבתי עם ילד בשכונה,
"מוסלמית מזד**נת" סיננן לעברי ילד, בשם מייק.
"כל שני וחמישי אבא שלך עושה פיגועים, כל המוסלמים חארות."
"אין מוסלמים- אין טרור" אמר אחד מהחבורה של מייק,
וכולם הצטרפו למקהלה
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
"אין מוסלמים- אין טרור"
זה הדהד בראשי, נפגעתי קשות, 'גם אני בנאדם!' אמרתי לעצמי
"יא חתיכת בן Zונה" אמרתי והתנפלתי על מייק
"דפוק מZו**ן בשכל"
קיבלתי מכות מכל עבר, מכל החבורה שלו (של מייק) 6 ילדים על ילדה אחת, הסתכלתי, ראיתי אחד. הוא הסתכל עלי, מלא רחמים, והלך….
לעשות ש- אביגיל, קורבן לביריונות רק בגלל שהיא מוסלמית,
עוד לפני שוואן דיירקשן התפרסמו, הבנים, הבנות נחלצים לעזרת אביגיל ומחליטים לעשות מהפכה!
ולהסביר לבני האדם שגם מוסלמים הם בני אדם.. מי שמלווה אותה באוך כל הדרך אלו אנשים שלא הכירה כלל,
והכל התחיל מ…מחאה שיצאה נגד המוסלמים.
תגובות (2)
המחאה על המוסלמים
וואו, מעולה! דירגתי חמש.
יש לך כתיבה יוצאת דופן, אשמח לקרוא עוד חיבורים וסיפורים :)
דרך אגב, את גם יכולה להכנס לפרופיל שלי ולראות אם סיפורים מוצאי חן בעינייך, אם את מעל גיל 13 גם תוכלי לקרוא את הסיפור החדש :)
אם את מעוניינת שאני אמשיך, ואת במתח או שאת פשוט אהבת את הסיפור, כמו שאני פה, רוצה המשך. אהבתי את שתי הקטעים, את יכולה גם להכנס לסיפורים שלי ולהגיב ביקורת בונה? יש לך כתיבה מדהימה!