יומניה של נערה משועממת – פרק 5 חלק ה' ארווווווך

מהחלק הקודם:
"יפה שלי, אני פה רק בשבילך!" אמרתי בצחוק והוא נשק למצחי באריכות, חייכנו אחד לשני ועצמתי עיניים בזמן שהרגשתי את ידו הארוכה עוטפת את גופי ואת כף היד השנייה מלטפת את שערי, ובמהירות נרדמתי כשראשי על חזהו וחיוך על פניי.
חלק ה'
*ליאם*
"בנים…. היא נרדמה" לחשתי, מיד הארי, נייל, זאין ולואי נכנסו לחדר ועזרו לי להרים את מיילי למיטה, היא נשכבה וכיסיתי אותה בשמיכה, פשוט בהיתי ביופי שלה…. פתאום דפיקה בדלת. "אני אפתח…" לואי ירד למטה, הארי אחריו וזאין ונייל נשארו איתי… "היא מדהימה" נייל אמר, אבל לפני שהספיק להשחיל עוד מילה קיבל ממני כאפה בעורף ומזאין צחקוק חרישי… "היא באמת מדהימה" אמרתי בסוף, זאין משך את נייל למטה והוא סגר את הדלת אחרי שיצא מהחדר. התיישבתי לידה על המיטה, היא כוסתה בשמיכה ובאטיות הזדחלתי לידה מתחת לשמיכה… "אני אוהבת אותך" אמרתי לה חרש, אפילו שלא שמעה והדבקתי לה נשיקה על המצח החם שלה. "גם אני אוהבת אותך" שמעתי קול מתוק, בדיוק כמו שלה וחיוך עלה על שפתיה, היא נישקה אותי בלחי וחזרה לשכב על הכרית הלבנה, חייכתי לעצמי והנחתי את ראשי על הכרית לידה, אבל בשנייה שעצמתי עיניים נשמעה מלמטה צעקת שמחה שהקפיצה את שנינו. קמנו מהמיטה כגוף אחד וירדנו במדרגות מחזיקים ידיים, וכשלואי שמע אותנו הוא מיד אמר משו כמו "והנה ליאם והחברה החדשה שלו", כמובן שמיילי נזפה בו על הקטע הזה בדחיפה, כולם צחקו ואני בהית במי שהחזיקה יד עם לואי. "אמממ אחי… בוא דקה" קראתי לו ומשכתי אותו למטבח במהירות. "מה יש אחי" הוא אמר בנינוחות, "מי זו הבחורה הזו, מאיפה הוצאת אותה" שאתי אותו וחיוך ניצחון עלה על פניו של הבחור שעמד מולי. "זו ניקי, היא חברה טובה שלי והיינו פעמיים חברים בתיכון חחחחח אז… היא דיירקשנית (מסתבר) והיא באה לבקר, לחשוב שעכשיו היא מעריצה אותי כמו שלא העריצה כשהייתה חברה שלי" חיוך גדול נמשך מאוזן לאוזן על פניו וחיוך קטן ודק עלה גם על פניי. "טוב אז היכרות?" שאלתי, לואי הנהן ויצאנו מהמטבח, אבל ניקי ומיילי לא היו שם יותר. לא הספקתי לשאול איפה אהבתי האחת והיחידה וכבר נייל ענה לי "מיילי, ניקי ועוד בחורה ממש חמודה עלו למעלה.. נראה לכם היא מתאימה לי?" נייל אמר בטון מתגרה, כנראה שהחמצתי משו חשוב כי זאין נתן לו עוד כאפה בעורף וסינן "היא שלי, יא דפוק" וחייך לעצמו. "קוראים לה לונה, היא אחות של ניקי וגם היא חברה ילדות…. שתיהן מזה טובות…" לואי המליץ ולהארי נתקע החיוך על הפנים "אני הולך לקרוא להן" אמרתי ועליתי שוב במדרגות, נכנסתי לחדר שבו היה הכי הרבה רעש, החדר של זאין כמובן איך לא, פתחתי את הדלת וקלטתי את לונה, ניקי ומיילי מדברות כשהן מורחות לק אחת לשנייה וברקע הקול של… זה הקול שלי! "מיילס, מה קורה פה?" שאלתי את מיילי וחיבקתי אותה מאחור. "כלום… חוץ ממך" היא אמרה ונשקה למצחי, נשמע "אוווו" גדול ומתוק מצד ניקי ולונה ומבט זועף אך רך ממני. "אני יורד. ביי בנות, ארוחת ערב מתי שתרצו" אמרתי וסגרתי את הדלת אחריי, מתאפק לא לפצוח בצחוק קולני בנוכחותן….
ירדתי למטה ראיתי את הבנים משחקים באקס בוקס לואי מול זאין ולא הפסקתי לצחוק.. "תנחשו מה" אמרתי והתיישבתי ליד הארי, היחיד שהיה משועמם לגמרי… "נו מה קורה איתן" לואי שאל בחוסר עניין גמור, רואים עליו הכול בנאדם שקוף שכמוהו…. "הם מדברות עלינו" אמרתי, השלט של זאין נפל לרצפה ולואי פצח בשאגות ניצחון וריקודים מטופשים. "מה – " זאין אמר ונייל הארי ואני צחקנו, לואי המשיך להתרכז באקס בוקס וזאין היה בשוק גמור… "טוב בנים אני צריך לומר משו" זאין אמר וכולם התרכזו בו, אפילו לואי, לשם שינוי…
*ניקי*
"יואו הארי מזה חמוד נכון? הוא אליל" אמרתי לבנות, מיילי ממש נחמדה, הכרתי אותה לפני כמה דקות וכבר אנחנו BFF, נכון זה מטורף?! "אני דווקא בקטע של זאין, הוא מזה חתיך הורס, רוקיסט ורגיש באותו זמן, זה שילוב מדהים בעיניי" לונה אמרה, היא אחותי אז זה היה די צפוי שתבחר בזאין… פתאום אני רואה את זאין פותח תדלת וקורא ללונה לצאת, היא יצאה אחריו ואיחלתי לה בהצלחה בלי קול, תנועות שפתיים. כעבור פחות משתי דקות היא חזרה לחדר, לחייה סמוקות וחיוך מאוהבת על פניה: "אנחנו ביחד…" השוק היה בלתי ניתן לעצירה והוא התפשט על כל פניי, כל פינה קטנה שלהם.