יומניה של נערה משועממת – פרק 5 חלק ו' מוקדש לצפרדעתי

טוב אז בפרק הזה, אחרי הרבה זמן שלא כתבתי אני מצרפת את אלה טומלינסון ניני שביקשה ממני להצטרף… אני לא אומרת כלום לגבי עם מי היא מצטרפת… שומדבר, תצטרכו להבין את זה בעצמכם :-)
ורציתי להקדיש את הפרק הזה לשלוש בנות שהן:
-נוני love
-Ellatomlinsonini
-gaya3112
ולעוד חברה אחת מדהימה שאין כמותה…
שלא רשומה לאתר הזה לצערי הרב.
טוב, אני עושה קצת מהפרק הקודם ואז ממשיכה:
מהפרק הקודם:

*ניקי*
… פתאום אני רואה את זאין פותח את הדלת וקורא ללונה לצאת, היא יצאה אחריו ואיחלתי לה בהצלחה בלי קול, תנועות שפתיים. כעבור פחות משתי דקות היא חזרה לחדר, לחייה סמוקות וחיוך מאוהבת על פניה: "אנחנו ביחד…" השוק היה בלתי ניתן לעצירה והוא התפשט על כל פניי, כל פינה קטנה שלהם.

חלק שישי:
*מיילי*
"מזל טוב יפה שלייי!!!" אמרתי וקפצתי על לונה בחיבוק, משום מה עכשיו מרגיש לי מוזר שאני חברה של ליאם, כאילו זה שניקי פתאום לא שייכת זה ממש מוזר… היא היחידה שאין לה חבר, פתאום זה הזוי בטירוף!…
"תגידי באלך שאני יסדר לך משו עם הארי" שאלתי אותה, היא מיד חייכה בתקווה והנהנה.
"סבבה.. אז אני עם זאין, מיילס עם ליאם וניקי עם הארי… טוב שלנו!" לונה אמרה והחלפנו כיפים, אנחנו יודעות שזה קטע של בנים אבל מכפת לנו כיף לנו ככה….
"בנות.. אני יכול להיכנס?" נשמע קול, זה לא הקול של ליאם וגם לא של הארי, לואי או זאין, ניקי צעקה "כן" חזק ואני ולונה סתמנו את האוזניים ונייל נכנס לחדר.
"תקשיבו בנות זאין וליאם הכינו לכם משו… אולי בינתיים ניקי תבוא איתי, עם הארי ולואי ונדבר טיפה" נייל אמר עם חיוך זדוני על פניו, מכיוון שאני יודעת לזהות על מה בנים חושבים ישר הבנתי שהוא מנסה ורוצה להתחיל עם ניקי (אלא מה?!) וחייכתי אליה, היא חייכה בחזרה והבינה למה התכוונתי, חיוכה התגבר והיא פצתה את פיה לענות.
"אין בעיה… אבל אנחנו צריכות לחכות שהלק יתייבש, שלא יתקלף לנו ><" היא אמרה בעוד אני ולונה נקרעות מצחוק, הוא הנהן לאות אישור ויצא מהחדר, התחלנו להתפקע מצחוק והלק שלי כמעט נמרח!
אחרי שהלק התייבש ירדנו שלושתנו למטה, הארי, נייל ולואי ישבו בסלון וראו טלוויזיה והיה אפשר לראות על נייל שהוא מתוח, רק מחכה שניקי תגיע, לראות אותה ולבהות בה… בנים הם כאלה עם צפוי!
"טוב אמממ איפה מה שאנחנו אמורות לראות.. בנים! ליאמו!" קראתי וליאם וזאין מיד התייצבו לידי וליד לונה, הם לקחו אותנו (מוקדש לאהובתי האחת והיחידה) לגינה, שם עמד על הדשא הלח מאוויר קפוא שולחן מפואר עליו פרוסה מפה, הוא מכוסה בשני מגשים כאלה כמו במסעדות עם הכיסוי הגדול והאפור, זוג אחד של נרות והמווווון אוכל…
התיישבנו ליד השולחן, אני ליד לונה בצד אחד של השולחן והבנים בצד השני, שניהם עם חיוך דפוק דבוק לפרצוף המושלם שלהם… אוי הם כאלה נושייים!
והם פתחו את המגשים, שתינו בהינו במה שהסתתר מתחתיהם, פשוט לא האמנו..
זה היה…

*******
מתח!!! המשך בקרוב…