כן, אני בת של, אז? – פרק 4

-נקודת מבט איימי-
אני לא מאמינה! סופסוף! הנשיקה הזאת! כלכך חיכיתי לה!! אווף למה דני הייתה צריכה לחזור?!
"ערה??" קיבלתי סמס, זה שון.
"כן.." עניתי.
"לגבי מה שהיה הערב, זה אומר משהו?" הוא השיב.
בטח שזה אומר משהו! לפחות לי.. מה להגיב?! אוףף! נו בטח הוא רוצה לוודא שזה לא אומר כלום רק כדי שהוא יוכל להיות עם הפרחות האחרות מהשכבה שרודפות אחריו, הוא לא מעוניין בי, לא באמת..
"איימי!! ישלך בית ספר! קומי כבר!" אמא העירה אותי, כנראה שמרוב מחשבות נרדמתי.
"אני קמה" צעקתי לה חזרה וקמתי.
צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, עשיתי קצת מחליק ולבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=66181837
"נו את יורדת?!" הפעם אבא צעק לי.
"כן" אמרתי וירדתי למטה.
"בוקר טוב לך באמת, השעה כבר 8 ועשרה, את מאחרת!" אמא אמרה.
"בסדר אמא, איפה כולם?" שאלתי.
"נראלך שהם יחכו לך? הם היו מאחרים בגללך, כנסי לאוטו אני אקח אותך" אבא אמר ויצאנו מהבית.
"תודה אבוש" נשקתי לו בלחי ויצאתי מהמכונית לכיוון הכיתה שלי.
"את מאחרת" המורה אמרה.
"אני יודעת סליחה" אמרתי בפרצוף מתחנן שתסלח לי ולא תרשום לי איחור.
המורה נתנה לי מבט עצבני על כך שאיחרתי, ועוד רק התחילה השנה.
"שבי במקומך" המורה אמרה, חייכתי אליה והלכתי לעבר מקומי, ליד ג'סיקה (ג'ס) החברה הכי טובה שלי.
"באלך להסביר לי מה קרה אתמול עם ברנדון ואמנדה?" ג'ס שאלה.
"הם התנשקו" אמרתי משחקת באצבעותיי.
"אני אמרתי לך שברנדון לא בשבילך נכון?" היא אמרה בקול המאיים שלה.
"בסדר בסדר אז אמרת" תקפתי אותה, היא רק נתנה לי מבט זועף.
הסתכלתי הצידה, למקום של ג'ייק ושון, שון בהה ברצפה וג'ייק כרגיל שיחק בפלאפון, חיפשתי במבטי את ניק, הוא לא היה שם.
תלשתי חתיכת דף מהמחברת, "איפה ניק?" כתבתי והעברתי את הפתק לג'ייק.
"הוא יצא בחמש בבוקר לגלוש אז הוא לא התעורר לבצפר, השארתי אותו בבית" ג'ייק ענה ושם בסוף סמיילי קורץ.
חייכתי אליו כמאשרת שראיתי את הפתק.
הצלצול נשמע, סופסוף הפסקה.
"אני הולכת לקנות לי משהו לאכול, את באה?" ג'ס שאלה אותי.
"לא, אני אשאר פה" אמרתי.
היא חייכה ויצאה מהכיתה.
ג'ייק התיישב ליידי במקומה של ג'סי ושון התיישב על השולחן.
שון ואני לא הבטנו אחד בשני, הוא היה נראה פגוע, אבל ממה ? ממני? כי לא עניתי לסמס שלו אתמול? לא, בטח מישהי נפנפה אותו, אני לא אחרת מאשר חברה הכי טובה, לא ה-חברה שלו, לא הבת זוג, הוא לא רואה בי כאחת כזאת..
"נו מה נהיה? מזה השקט הזה?" ג'ייק שאל והביט בנו.
"כלום" ענינו יחד.
"טוב תקשיבו יש עכשיו מוזיקה ולא התכוננו על שיר" ג'ייק אמר ונראה לחוץ.
"בוא נתכונן עכשיו" אמרתי ברוגע.
"שון תביא את הגיטרה ונבחר שלושתינו שיר" ג'ייק אמר ושון הביא את הגיטרה שלו.
"איה שיר?" שון שאל בזמן שיכוון את הגיטרה.
"בואו נבחר משהו של ההורים, מהאלבומים הראשונים שלהם" הצעתי, ג'ייק ושון התלהבו מהרעיון.
התכוננו על השיר אחרי כמה דקות נשמע הצלצול.
"בואו, שלא יהיה לי עוד איחור" גררתי את הבנים מהכיתה והלכנו לחדר מוזיקה.
~בכיתה~
"כל הכבוד ג'סיקה, עכשיו התור של ג'ייק שון ואיימי" המורה קראה לנו, התיישבתי מול הפסנתר, שון ישב עם הגיטרה ליידי על כיסא וגייק פשוט עמד ליידנו.
אני התחלתי:
Don't try to make me stay
Or ask if I'm okay
I don't have the answer
Don't make me stay the night
Or ask if I'm alright
I don't have the answer.
ג'ייק ירש את הבית של אביו והמשיך:
Heartache doesn't last forever
I'll say I'm fine
Midnight ain't no time for laughing
When you say goodbye.
שרנו ביחד:
It makes your lips so kissable
And your kiss unmissable
Your fingertips so touchable
And your eyes irresistible.
המשכתי:
I've tried to ask myself
Should I see someone else?
I wish I knew the answer.
ג'ייק:
But I know, if I go now, if I leave
Then I'm on my own tonight
I'll never know the answer.
אני וג'ייק:
Midnight doesn't last forever
Dark turns to light
Heartache flips my world around
I'm falling down, down, down,
That's why.
I find your lips so kissable
And your kiss unmissable
Your fingertips so touchable
And your eyes irresistible
(Irresistible)
Irresistible
(Irresistible)
Irresistible
(Irresistible)
Irresistible
(Irresistible).
It's in your lips and in your kiss
It's in your touch and your fingertips
And it's in all the things and other things
That make you who you are and your eyes irresistible.

מחיאות כפיים מילאו את החדר, גם אם הביצוע היה גרוע היו מחיאות כפיים, אלו סתם ילדים שאחיהם הגדולים או הוריהם העריצו את הלהקה של אבי 'וואן דיירקשן' ורק רוצים להתקרב אלינו כדי לפגוש אותם.
"ביצוע מדהים, כל הכבוד על בחירת השיר" המורה שיבחה אותנו.
חזרנו למקומנו.
"תוריד את החיוך ג'ייק, אתה מכיר את ויקי, היא סתם חנפנית היא רק מחכה לרגע הזה שאבא שלי, או שלך, או של שון, או האזה או ניילר יבואו לפה לקחת אותנו או משהו, היא רק מחכה להזדמנות שניתן לה לראות אותם, בדיוק כמו שאר הילדים בשכבה, והמורים" אמרתי לג'ייק בעצבניות.
"בעיה שלהם, הם ההורים שלנו, זה החיים שלנו, תנצלי את זה שמחאו לנו כלכך הרבה כפיים, ולא משנה למה זה" הוא אמר וחייך חיוך מרוצה.
הבטתי בשון, הוא היה שקוע בגיטרה שלו..
אני לא יודעת אם הוא ניסה להתחמק ממני, אולי סתם הגיטרה באמת מעניינת אותו עכשיו.. הלוואי והייתה לי את היכולת הזאת שלו, להתעלם מכולם, מכל החנפנים למיניהם שרק רוצים לפגוש את אבא שלי ואת חבריו ללהקה, המשפחה שלנו..