כן, אני בת של, אז? – פרק 6

-נקודת מבט של שון-
הערב עבר מהר וחזרנו הביתה.
"אז.. אתה ואיימי" אבא בא אליי ותפח על כתפי.
"בבקשה, אל תתחיל" נאנחתי.
"שמע, אני רק רוצה להגיד לך משהו קטן, תקשיב לי, רק הפעם" הוא אמר והתיישב ליידי במיטה.
"בסדר" נאנחתי שוב והוא חייך.
הוא הכניס את ידו לכיס האחורי במכנסיו, הוא חיפש משהו.
"מזה?" שאלתי.
"תכיר, שון- אמצעי מניעה, אמצעי מניעה-שון" אבא אמר וחייך.
"אבא!! נו באמת דיי !!" צעקתי אליו.
"מה? אני לא רוצה להיות סבא בגיל הזה" הוא אמר בתמימות.
"אויש תפסיק! אנחנו רחוקים מזה" אמרתי ומשכתי את הגיטרה אליי.
"בסדר, אבל רק לכל מקרה, זה פה אם תרצה" הוא קרץ לי ושם את זה על השולחן שלי ויצא מהחדר.
התחלתי לנגן בגיטרה, שירים ישנים של אבא והלהקה שלו, בעיקרון זאת המוזיקה שאני שומע, זה מה ששמעתי מאז שאני תינוק ככה שכבר אפשר להגיד שאני רגיל לזה, אני מכיר את השירים בעל פה..
"אפשר להיכנס.?" אמא דפקה בדלת.
"כן" אמרתי והנחתי את הגיטרה בצד, "רק, אם את עושה לי את 'השיחה' את מוזמנת ללכת" אמרתי קצת ברשעות אבל נמאס לי מזה שההורים שלי כל זמן מטיפים לי אני כבר בן 16 ! אני יכול להחליט בעצמי על החיים שלי.
"לא, רק באתי לדבר איתך על מה שאבא אמר, אל תתייחס, אתה יודע שאולי הוא גדול בגיל אבל נפשית הוא נשאר בן 10" אמא אמרה וצחקנו קצת.
"כן,אני יודע" אמרתי וחייכתי אליה.
"יופי, אז לך לישון, כבר מאוחר ומחר בית ספר" היא אמרה ויצאה מהחדר, היא ראתה את מה שהיה על השולחן והתעלמה, אני לא מאמין שהיא ואבא חושבים עליי כאלה דברים!!
כיביתי את האור ונשכבתי במיטה, נרדמתי.

-נקודת מבט של איימי-
סיימנו א ה'קמפינג' הזה על החוף וחזרנו הביתה.
אחרי מקלחת ארוכה לבשתי פיג'מה ונכנסתי לחדר, התיישבתי מול הפסנתר והתחלתי לנגן בהתחלה סתם מנגינות שלמדתי ממזמן, כשרק התחלתי לנגן.
"וואו,זה היה יפה" אבא נכנס לחדר במחיאות כפיים.
"זה סתם" אמרתי והסתובבתי אליו.
"זה לא, ישלך כישרון אמיתי" אבא אמר והתיישב ליידי.
"כן, וזה בטח לא ממך" גם אמא נכנסה.
"את נורא מצחיקה" אבא ענה לה בקול ילדותי והיא התיישבה עליו.
"אל תעשו את הפגנות האהבה שלכם בחדר שלי בבקשה, בשביל זה ישלכם חדר" אמרתי ועברתי לשבת על המיטה.
"בסדר, סליחה" אמא אמרה והתיישבה ליידי.
"תקשיבי, אנחנו רוצים לדבר איתך" אבא התחיל להגיד ופניו נהיו רציניות.
"אבא, אני מזהירה אתכם! אם אתם עושים לי עכשיו את 'השיחה' אני אומרת לכם תפרשו בשיא!" צעקתי ונשענתי על הקיר.
"איי, תקשיבי, את ושון עכשיו יחד, ואתם בני 16 כבר ו-" אמא התחילה להגיד.
"אנחנו לא נעשה כלום!! " צעקתי עליהם, אני כולה בת 16!! מה נראלהם?!
"אוקיי, סליחה" אמא אמרה והלכה לכיוון היציאה מהחדר.
"אבא זה סימן בשבילך ללכת גם" אמרתי ונכנסתי מתחת לשמיכה מחכה שהוא יצא.
"לילה טוב נסיכה שלי" הוא נשק לי במצח ויצא מהחדר.
כיביתי את האור והסתובבתי עם הפנים לקיר.
זה לא באמת שאכפת לאבא, הוא פשוט לא רוצה שיופיע בעיתון כותרות של 'הבת של כוכב העבר זאין מאליק בהריון בגיל 16' , אוף! נמאס לי להיות 'בת של..' אני רוצה להיות ילדה רגילה !!
נרדמתי מלאה במחשבות.
הבוקר הגיע די מהר, התעוררתי בשבע כרגיל, קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים ולהתארגן לבית ספר.
"בוקר טוב " אמה נכנסה לחדר האמבטיה כדי לסדר את שיערה מול המראה.
"בוקר טוב" החזרתי בחיוך וניגבתי את פניי.
"אז מה, את ושון?" היא שאלה עם חיוך ממזרי.
"תסתמי!" צעקתי עליה.
"למה לי? גם את עשית לי ככה עם ניק" היא ענתה.
"כן, אבל ההבדל הוא שניק הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי! וזה קצת מוזר שהוא יוצא עם אחותי הקטנה" אמרתי והלכתי לחדרי להתלבש.
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=66487045
סיימתי להתארגן וירדתי למטבח.
"אל תשכחי את הסנדוויץ'" שלך אמא אמרה והושיטה לי את הסנדוויץ'.
"תודה אמא" אמרתי ושמתי את הסנדוויץ' בתיק, "נו אמה! את באה ? כולם כבר בחוץ" צעקתי לאמה.
"כן שניה" היא רצה במדרגות דוחפת את האייפון שלה לכיס.
"ביי" צעקתי לאמא שעמדה במטבח, אבא בטח כבר הקפיץ את ג'וני.
"היי" ראיתי את שון, ניק, ג'ייק ודני בחוץ.
כל בוקר אנחנו הולכים יחד, זה התחיל רק אני, שון, ניק וג'ייק אבל אז ניק וג'ייק החליטו שדני ואמה צריכות להיות הבנות זוג שלהן.
"בוקר טוב" שון בא אליי וחיבק אותי.
"בוקר טוב" אמרתי חזרה ונישקתי אותוו קלות.
"נו, אז אני רואה שאתם מחזיקים מעמד" ניק לגלג אלינו.
"אתה יודע, זה רק מאתמול בערב" ג'ייק אמר ונתן לו כאפה שטות.
"אדיוט" ניק מלמל וליפף את ידו סביב כתפיה של אמה.
ג'ייק ודני כבר ממזמן עטופים אחד בזרועות השני.
"אוף, זה עדיין מוזר לי שאתם ביחד" אמרתי לניק ואמה.
"תתרגלי" אמה ירתה לכיווני עדיין עצבנית מהבוקר.
"גם אתם, זה מוזר, את אחותי הקטנה ואתה החבר הכי טוב שלי!" שון אמר כאילו מיואש מהמצב.
"גם אתה, תתרגל" דני אמרה לו והיא ואמה צחקקו.
התחלנו ללכת לכיוון בית הספר.
נכנסנו לבית הספר, ניק וגיי'ק ליוו את אמה ודני לכיתתן ואנחנו חיכינו להם.
"אז, מה קורה?"שון שאל ונעמד מולי בזמן שחיכינו להם מחוץ לבניין.
"הכל בסדר" אמרתי בחיוך רחב ועטפתי את זרועותיי סביב צווארו.
הוא כרך את ידיו סביב מותניי ונישק אותי.
"אחמ אחמ אני לא רוצה להפריע לזוג הטרי, אבל עוד דקה צלצול אז בואו נלך לכיתה" ג'ייק אמר וניק גיחך.
הלכנו לעבר הכיתה שלנו, פתאום קיבלתי סמס.
"אני לא אגיע היום, אני לא מרגישה טוב, תאספי לי את החומר" זה היה מג'ס.
"בסדר, תרגישי טוב" סימסתי לה חזרה והתיישבתי במקום.
"אז מה, ג'ס לא הגיעה היום?" ברנדון נעמד מולי.
"ברנדון תעוף מפה! אני לא רוצה לראות אותך או לשמוע אותך!" אמרתי לו ושמתי את הפלאפון בכיס.
אווף! איפה שון בדיוק עכשיו?! מצא לו זמן לדבר עם ג'ייק.
"למה? אני לא רוצה שתהיי בודדה, אני אשב ליידך" הוא בא לשים את התיק שלו על הכיסא הפנוי שליידי אך למזלי ניק בדיוק ראה את זה.
"אני יושב פה" הוא אמר והתיישב בכיסא ליידי.
"כן, ניק פה, עכשיו לך" אמרתי לברנדון בתוקפנות והוא נתן לניק פרצוץ עצבני והלך.
"תודה ניק" אמרתי לו וחייכתי אליו.
"הכל בשבילך " הוא חייך אליי ושם את ידו על רגלי.
"באמת שאין עלייך, אתה תהיה גיס מושלם" אמרתי וצחקתי.
"היי, אני רק בן 16, ואל תכחי שאחותך כולה בת 14, תרגעי בבקשה, יש עוד כמה שנים" הוא אמר וחייך אליי.
"מה? אתם תהיו זוג מושלם! בטוח תתחתנו" אמרתי וחייכתי אליו.
"טוב עכשיו שתקי המורה פה" ניק חייך אליי ואז הביט למורה.
"מזה שינוי המקומות פה? ניק אתה לא אמור לשבת לבד?" המורה פנתה לניק.
כן, ניק הוא מהמפריעים אז הוא יושב לבד.
"הוא אמור אבל אני מנצלת את הזמן שג'ס חולה כדי להכיר יותר לעומק את גיסי לעתיד" אמרתי והתפקעתי מצחוק ואחריי גם ג'ייק ושון, רק ניק הביט בי במבט כועס.
אף אחד בכיתה לא יודע שהוא ואחותי יוצאים ולכן לא הבינו למה אנחנו צוחקים, זה היה רגע מביך ובאותו הזמן גם מצחיק.
"מה קורה פה?" המורה התעצבנה מהצחוקים הבלתי פוסקים שלנו.
"ג'ס חולה אז עברתי ליד איימי, רק להיום" ניק אמר לה.
"אבל רק להיום, ואם הצחוקים לא ייפסקו מיד אתה חזור למקומך!" המורה ירתה עלינו ומיד החזקתי את פי מנסה לא לצחוק, מגניבה מדי פעם מבט לשון וג'ייק לראות אם הם הצליחו להשתלט על עצמם.
"אני יהרוג אותך" ניק לחש לי ואני ניסיתי להחזיק את עצמי מלצחוק שוב.
היום עבר מהר וסופסוף חוזרים הביתה.
"תגידי מה את דפוקה? מה אמרת למורה?" ניק אמר לי בזמן שהכנסתי את חפציי לתיק.
"סליחה, זה דרש" אמרתי והתחלתי לצחוק שוב.
"על מה כל הצחוקים?" שון וג'ייק התקרבו.
"כלום" ניק אמר בעצבנות.
"שוב פעם הזכרת את הנושא מהשיעור?" ג'ייק שאל והנהנתי תוך כדי צחוק, תוך שניות גם הוא ושון התפרצו בצחוק מתגלגל.
"תפסיקו לצחוק!" ניק התעצבן.
"סליחה גיס, בוא נלך, אישתך ודני מחכות לנו" אמרתי ורצתי לעבר הדלת וניק בעקבותיי.
"היי תעזוב את חברה שלי" שון רץ אחרינו.
"היי!! נטשתם אותי!" ג'ייק צעק ורץ אחרינו גם הוא.
הגעתי למבואה של אמה ודני ונעצרתי בכניסה לכיתה שלהם, (הם לומדות באותו בית ספר איתם) הסדרתי את נשמתי ובנתיים ראיתי את ניק מתקרב, הייתי חייבת לברוח אחרת הוא היה משתמש בנשק הכי גדול שלו נגדי-דגדוגים! אני ממש ממש רגישה!
פתחתי את הדלת שניצבה לפניי ונכנסתי לכיתה בתקווה שהיא ריקה, ונחשו מה? היא לא!
זאת הייתה הכיתה של אמה ודני, לימדה אותן גב' גולדנברג, המורה הכי שנואה עליי בבית הספר, היא הייתה פעם מה שנקרא 'דיירקשנית', היא חנפנית ולקקנית ברמות מטורפות! היא כל הזמן מנסה להתקרב אליינו כדי להכיר איכשהו את האבות שלנו, שלי ושל אמה, של שון ודני ושל ג'ייק וניק וכמובן גם את האזה וניילר, כן, הכינויים שלהם עדיין נשארו.
"סליחה גב' גולדנברג, אני אצא" השפלתי את מבטי ובאתי לצאת מהכיתה.
"לא זה בסדר, אני בדיוק עמדתי לשחרר אותם" היא חייכה ובאה לקראתי, שמה את ידה סביב כתפי, "כיתה תכירו, זוהי איימי מאליק, אחות של אמה" היא אמרה ומיד הילדים התחילו להתלחשש, אמה ודני נתנו לי מבט זועף, כאילו הבכתי אותן, כולם בכיתה מכירים אותי, ויודעים שאני אחות של אמה ואפשר להגיד גם סוג של אחות של דני..
"את כלכך מתה" ניק נכנס לכיתה בסערה ואז קלט שאנחנו נמצאים בכיתה שלומדים בה.
כן, גם את ההקשר שלו לדני ואמה כולם הכירו, אפשר להגיד שאנחנו מוכרים בבית הספר, רק בשכבה שלנו לא יודעים על ניק ואמה וגייק ודני אבל יודעים על המשפחות שלנו.
הפרצוף של אמה האדים, בחיים שלי לא ראיתי אותה ככה, לא הצלחתי להחזיק את עצמי והתפרצתי מצחוק.
"תעזוב אותה כ-" שון נכנס לכיתה גם הוא בריצה ומיד אחריו גייק, כן, גם הם קיבלו מבטים נוזפים מדני ואמה, אפשר להגיד שזה היה רגע מצחיק ומפדח בו זמנית לכולנו.