לא באמת ביחד-פרק 44-מוקדש לyaelis אופק אלין(מילים) דני 1D אנונימית גל שירני SHIRAZ SBW

פרק 44
נמ שירן-אחר הצהריים
אחרי כמה שעות של צחוקים עם הבנים,צחוקים שבהם זאין לא השתתף,לו (אמא של בייבי לוקס) התקשרה.קבענו שאני אשמור על בייבי לוקס ב-4 בצהריים.סיכמנו שב-4 היא תביא את לוקס לחדר שלי ושל זאין.
אחרי השיחה שלי עם זאין ירדתי לבנים,נזכרתי שכחתי את האייפון שלי בחדר למעלה.כשחזרתי זאין כבר לא היה שם,כל הבגדים שהיו זרוקים על הרצפה כבר היו בסל כביסה.כשהתקשרתי לקבלה כדי להזמין ניקיון אמרו לי שכבר הזמינו ניקוי לחדר הזה ושהמנקות יעלו עוד חמש דקות.חזרתי לבנים.זאין נעלם.הוא לא עונה לבנים לטלפון ולא בהודעות אבל הבנו כבר שהוא כנראה יצא להסתובב קצת כי הוא רוצה להיות לבד אז עזבנו אותו לנפשו.כמובן שהבנים תחקרו אותי לגבי מה שקרה עם זאין ואני סיפרתי להם את הכל.הם אמרו שכנראה שבגלל זה הוא רוצה להיות לבד,כי הוא קיווה שאנחנו נהיה ביחד וזה לא מה שקרה.
אחרי כמה שעות עם הבנים עלינו לחדרים-להתארגן לקראת 'בואה של בייבי לוקס'.נכנסתי להתקלח כשאני לוקחת איתי רק מגבת,בלי בגדים,כי אני יודעת שזאין לא נמצא בחדר ככה שסוף סוף אני יכולה להתלבש במקום נורמלי אחרי שאני כבר מנוגבת היטב ככה שהבגדים לא נצמדים לעורי.
אחרי מקלחת ארוכה שכללה גם חפיפה יסודית יצאתי לחדר כשרק המגבת שלי עלי.נעמדתי מול הארון,מנסה לבחור מה ללבוש,מתלבטת לגבי שתי תלבושות.פתאום הדלת נפתחה ואני מרוב בהלה כמעט הפלתיאת המגבת שלי אבל ברע האחרון הידקתי את אחיזתי בה והצמדתי אותה לגופי.ליבי החסיר פעימה,הוא נפל לתחתונים(למרות שלא לבשתי בכלל תחתונים באותו הרגע.).
"אל תדאגי,אני לא אציץ לך הפעם"
הוא אמר במרירות.הפנתי את ראשי לדלת וכמו שחשבתי-זה היה זאין.
"איפה היית כל היום? למה לא ענית לבנים? הם התחרפנו מדאגה."
"ואת? את גם דאגת לי?"
"איפה היית?"
שאלתי קול חד
"את גם דאגת לי או לא?"
הוא שאל
"אם את לא תעני לי אני גם לא אאענה לך."
"אז אתה סוחט אותי? אני שאלתי קודם…"
ההבעה על פניו היא זו שגרמה לי לענות לו,היא ולא שום דבר אחר.אני לא יכולה לתאר אותה אפילו,היא הייתה תערובת של כמה רגשות-יאוש,כאב ועוד כמה לא הצלחתי לקרוא,שאני לא בטוחה מה הם;אבל בדבר אחד אני כן בטוחה-ההבעה הזו הםחידה אותי,הדאיגה אותי.
"בטח שכן זאין!בטח שדאגדתי לך!"
"סתם טיילתי לי,הסתובבתי,מנסה לנקות את הראש ולחשוב."
הוא אמר בשיא האדישות.
"אתה רציני?!
אנחנו פה עוד שניה פירפרנו על הריצפה מרוב דאגה ואתה רק 'יצאת לטייל'?!"
"מה הבעיה עם זה?"
הוא שאל שוב באדישות מזויפת שעיצבנה אותי.
"מה הבעיה עם זה?! מה הבעיה עם זה?!
הבעיה היא שאם הבנים לא היו מבינים שיצאת לטיול ושתחזור מאוחר יותר כבר היינו מזמינים משטרה ואת השומרים שלכם! זאת הבעיה!"
"ומה הבעיה עם זה?!"
הוא שאל עם דגש על המילה זה.הוא התכוון-מה הבעיה עם מה שאמרתי הרגע.
"אחרי הריב שלנו,כשאני 'נעלמתי' והלכתי להסתובב בבית מלון ראיתי איך דאגת-התחרפנת מדאגה ועכשיו כשזה הפוך ואתה נעלם אסור לנו לדאוג לך?!-זה דבר פסול?!"
"יש הבדל גדול מאוד בין זה שאת נעלמת לזה שאני נעלם!"
הוא צעק
"אה,כן?! אני אשמח לדעת מה הוא!"
צעקתי בחזרה
"את בת…ועוד כזאת…"
הוא אמר
"מה זאת אומרת 'בת כזאת'?!"
חיקיתי את נימת קולו
"את יודעת-פדופילים בדרך כלל מעדיפים לאנוס בנות,בנות יפות-כמוך."
הוא אמר
"אם אני הייתי פדופיל הייתי שמח לאנוס אותך!"
"טוב לדעת בהתחשב בעובדה שאנחנו ישנים באותה מיטה!"
צעקתי חזרה ופתאום אחרי מה שהוא אמר שמתי לב לעובדה שאני עומדת מולו במגבת.
"אל תשחק אותה כזה אדיש-זה עולה לי על העצבים! אתה יודע טוב מאוד מה הבעיה עם זה! אז אל תשחק אותה! הדיון הזה נגמר-אני לא עומדת לנהל איתך דיון כשאני רק עם מגבת."
שלפתי תחתונים מהמגירה שלי ולקחתי בסופו של דבר את אחת מהתלבושות שהתלבטתי לגביה.
"תחתונים יפים"
הוא אמר במטרה לעצבן אותי אז פשוט התעלמתי ממנו,לוקחת נשימה עמוקה.
נכנסתי למקלחת,טורקת את הדלת מאחורי,עצבנית על זאין והתלבשתי.
(קישור למה שהיא לבשה ברציתי להוסיך!אני עיצבתי את הסט!)
לקחתי כמה נשימות כדי להירגע מהעצבים שלי על זאין.הוא לא היחיד שיכול לשחק במשחק הזה-לכל משחק צריך לפחות שני אנשים.יצאתי מהאמבטיה-הולכת לארון ומוציאה ממנו את אחת מקופסאות האקססוריז שלי-בוחרת לי זוג עגילים,שרשרת ארוכה,5 טבעות וצמיד-כולם בגווני הכסף והתחלת כדי שיתאימו לתלבושת שלי. אספתי את שערי עם 2 צמות שמקיפות את הראש ומתחברות לקוקו באחורי ראשי(אני מתכוונת לתסרוקת בסט)שמתי לראשי סרט לשער שהוא בעצם סרט פרחים והחלפתי את המגן של האייפון שלי.בכל הזמן הזה זאין בהה בי-לא מסיר את עיניו מעלי.
"רוצה פוסטר? תמונה? חתימה? משהו?"
שאלתי בזמן שאני עולת את נעלי וקושרת את השרוכים
"אני אשמח"
הוא אמר
"זאת בעיה שלך."
באתי להגיד אבל בגלל שהחלטתי לשתף איתו פעולה במשחק המעוות שהוא משחק ולא לתת לזה לעצבן אותי רק אמרתי.
"אני אתן לך בהזדמנות."
יצאתי מהדלת,סוגרת אותה מאחורי ולא מעיפה אפילו מבט בזאין,והולכת לכיוון החדר של נייל וליאם.
תגיבו ותדרגו!!!